הבחירות הסתיימו שוב ללא הכרעה, ואביגדור ליברמן הפך לממליך המלכים הרשמי של מדינת ישראל
המראה שהשתקף השבוע במטה הבחירות של הליכוד היה אצל הימין כולו: עגום, מעורער ורחוק מלהיות אופטימי. וזה ממש לא משנה אם החרדים הצליחו לשמר את כוחם. במטה הליכוד היו בבוקר יום שלישי מי שציפו ל-40 מנדטים, והם נראו די נדהמים מתוצאות המדגמים. המגמה משקפת שבועות ארוכים וממורטי עצבים להרכבת ממשלה מסובכת במיוחד.
מדגמי בחירות בשלושת ערוצי החדשות בישראל העניקו לגוש הימין בראשות נתניהו 57-54 מנדטים. בשני המדגמים של ערוצים 12 ו-13 כחול לבן היא המפלגה הגדולה ביותר עם 33-34 מנדטים. במדגם של כאן 11, יש שוויון בין הליכוד לכחול לבן, כאשר כל רשימה מקבלת 32 מנדטים. בכל שלושת המדגמים עוצמה יהודית לא עוברת את אחוז החסימה. המחנה הדמוקרטי והעבודה-גשר קיבלו חמישה מנדטים. ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן נעה בין 8-10 מנדטים, וכצפוי ליברמן הוא זה שמהווה את לשון המאזניים וההכרעה בין ממשלת ימין לממשלת אחדות לאומית.
מסקנה אחת בשלב הזה: קמפיין געוואלד עובד נהדר פעם אחת, אפילו פעמיים, אבל הוא לא יכול לעבוד ברצף כהמצביעים הלא הספיקו לשכוח את הפעם הקודמת. מצביעי הימין היו חשדניים מאוד נוכח הצגת החירום של ימינה והליכוד, ולא מיהרו להתמסר לקריאות לצאת ולהצביע. לעומת זאת, הרשימה הערבי המשותפת שקיבלה הזדמנות שנייה עשתה קאמבק מטורף לעמדת המפלגה השלישית בגדולה. נתניהו ערך שיחות עם החרדים, בנט וראשי המפלגות, וסיכם על שיתוף פעולה. אך עדיין, ללא 61 מנדטים נתניהו יצטרך שותף מהמרכז-שמאל. האם יהיה זה גנץ? או אולי יעלון שמחזיק בחמישה מנדטים בתוך כחול לבן ויכול להפוך למפלגת לשון מאזניים אם ישחק נכון עם הקלפים בידיו?
עם זאת כבר עכשיו ברור, עוד לפני שהפרשנים החלו להרכיב קואליציות כאלה ואחרות, שאין שום קונסטלציה שתעמיד בישראל בעוד שבועות ספורים בניין ממשלתי יציב ובר־קיימא לשנים הבאות. לא ממשלת אחדות, לא ממשלה צרה, לא מימין ולא משמאל. כל שר שייבחר יחוש את הכיסא מתנדנד ואת האדמה רועדת תחתיו. ואל הלחץ הפוליטי הרגיל, שמכריח את נבחרי הציבור בארץ לייצר פתרונות והישגים קצרי טווח שיאפשרו להם לגזור כמה סרטים לפני הבחירות הבאות, מתי שלא יבואו, תוסיפו הפעם את הצורך המיוחד להעמיד בלוח זמנים מטורף תקציב מכווץ ומהודק לשנת 2020, שיכלול דרישה קריטית למחוק את הגירעון התקציבי שתירש הממשלה החדשה. עם בור של לפחות 3 מיליארד דולר, השאלה המרכזית תהיה איפה להכאיב הכי פחות.
ולכן, לפני שאזרחי ישראל יספיקו לשכוח את ההבטחות הגדולות שנשמעו לאורך השבועות האחרונים – הורדת יוקר המחיה, סבסוד גנים מגיל אפס, הוספת המון מיטות ומחלקות לבתי החולים, העלאת קצבאות הזקנה ועוד ועוד – הם יצטרכו להתמודד בשנה הקרובה עם העלאת המע"מ ועם סדרה של קיצוצים בשירותים הציבוריים.
