מכבי ת״א (בכדורסל בלבד) היא כמו נבחרת ישראל. זה לא משנה איזו קבוצה אתה אוהד בכדורגל, כשזה מכבי בגביע אירופה ואליפות היורוליג כולנו צהובים ומי שלא קופץ אדום…
החיים הם משחק כדורסל, מסתבר; אנחנו השחקנים, העולם הוא מגרש והקהל זה נפשות פועלות בחיינו. יש את אלו שיריעו לנו, יעודדו ישירו שירי הלל ואהבה; ויש את אילו שיקללו, ישרקו לנו בוז ואת השמחה שלהם יראו לנו דווקא בהפסד. המאמן הוא שליח של אלוהים. בדרכו שלו מכוון אותנו דוחף אותנו ומקווה שננצח כי אנחנו team.
במשחק החיים הכל קורה. מצד אחד אנחנו חלק מקבוצה, חלק מהעולם, חלק ממשפחה אנחנו חלק מהחיים. בתור חלק קטן מקבוצה, אנחנו חלק אינבידואל אך עיקרי וחשוב ביותרררר! אני החלטתי שאני שחקנית שפותחת קבוע בהרכב והולכת על ה MVP כל משחק. למה? ככה. זו אני.
יש בי רעב לטרוף את המגרש, להצליח, לנצח בכל מחיר מכורה לתחושת הניצחון ומאוד אוהבת את הקהל במיוחד כשהוא אוהב אותי. נשמע מהמם נאיבי וקל אך בפועל היו לי משחקים לא קלים בכלל. גם במשחקי בית וגם במשחקי חוץ הייתי צריכה לתת פייט, ללמוד איך להיות team player, ובעיקר הייתי צריכה ללמוד איך לא תמיד לזרוק לחברים את הכדור ופשוט לאזור אומץ ולרוץ קדימה, כשהכדור בידיים שלי ואז להטביע בכל כוחי כשאני לא רואה בעיניים מלבד הסל. להרגשה הזאת אין מחיר, וגם הקהל תמיד בטירוף מה שגורם לאלילה הפנימית שלי לרחף!
אותו הדבר קרה במשחק של מכבי ת"א נגד צסק"א מוסקבה. מתח טירוף ובשניה האחרונה ניצחון למכבי… ישששש! ומסקנה לחיים: מזל יכול להשתנות גם בשניה אחרונה.לא לוותר!
תקראו לזה מזל, פוקס, טיימינג, וואטאבר, גם אותם חייבים חייבים-חייבים בחיים. מכבי ת״א (בכדורסל בלבד) היא כמו נבחרת ישראל. זה לא משנה איזו קבוצה אתה אוהד בכדורגל, כשזה מכבי בגביע אירופה כולנו צהובים ומי שלא קופץ אדום…
אז ביום ראשון הלא יאומן קרה: ריאל אכלה אותה. חברים – עברו 9 שנים מאז האליפות האחרונה, ושוב יש לכולנו חזה נפוח כי מכבי ת״א אלופת אירופה! יש גביע ושמעון יכול לחייך. אני רק יכולה לדמיין את הצעקות שבוקעות מהמרפסות בישראל, את המתח בכל בית מרגישים, כל המסעדות ובתי הקפה מסכים והרבה צהוב בלב.
יש רגעים שאני מתה להיות ברחוב הישראלי, אליפות של מכבי זה בהחלט רגע כזה שאני אומרת לעצמי ״יואווו איזה טרפת יש עכשיו בתל אביב״…. רוצה ישראל, רוצה תל אביב, רוצה כיכר רבין עכשיו, כולם ברחובות שרים רוקדים, דרבוקות, זמבורות, אחחחחח תזמורת לנשמה. רוצה צפצופים של מכוניות, רוצה ערסים שרוקדים עם מוזיקה בפול ווליום מהרכבים שלהם, בא לי לרקוד עם כל הדוסים של ״נחמן מאומן״…
והכי נוגע ללב לראות איך כל העם שמח ומאוחד. מה בעצם אני אומרת? המשחקים לעולם לא ייגמרו בחיינו. הדבר היחידי שיסתיים זו ״העונה״. תמיד יהיו כאלה שהם ״team players" ויהיו גם שלא. קהל טוב תמיד עושה טוב. הרכב יכול תמיד להשתנות, אבל הרכב מנצח לא מחליפים. טיימינג מזל ופוקס זה חברים שאנחנו רוצים בחיינו בהחלט. וגם כשלא מנצחים זה לא סוף העולם. פשוט להיות יותר טובים במשחק הבא כי אין מה לעשות, זה בדיוק משחק החיים.
אבל מכבי ניצחה בענק. זה הזמן שלה, זוהי מנת חלקה, וכולנו שמחים איתה. זה לא משנה אם זה ישראל או בגולה, זו שמחה גדולה שנותנת תחושת גאווה והרבה אמונה. מרגישים את אלוהים קרוב אלינו…
***
כשאני חוגגת אז בא לי מתוק ואם כבר מתוק אז דההה, ברור ששוקולד. כשאני בדיכאון אז דההה, ברור שמתנחמת בשוקולד. אז הנה מתכון לעוגת שוקולד הכי טובה שלי, שמנחמת יופי יופי את המבועסים, ונמסה בפה של כל החוגגים. ותודה לך מכבי!
1 כוס סוכר
1כוס קמח רגיל
1 כוס שוקולית
1 כוס שמן
1 שקית אבקת אפייה
3 כפות ליקר ברנדי (משדרג אך לא חובה)
4 ביצים
3/4 כוס שמנת מתוקה
לערבב הכל באהבה גדולה ולאפות 45 דקות בערך.
בסוף לקחת את ה 1/4 שמנת מתוקה שנשאר ולהמיס עם שוקולד מריר ולשפוך על העוגה כשהיא חמה. תיהנו!
לתגובות:michelleavital@gmail.com
