המערכת הגופנית שלנו על מורכבותה היא כמעט מושלמת, כמו מחשב חדש המוצא מקופסת האריזה. מערכת זו לא תעבוד ולא תתפקד ללא מערך פקודות שיפעיל את החלקים הפיזיים ויבצע את ההליכים הפיזיולוגיים * מאמר מסכם לסדרת 14 המאמרים שהתפרסמו השנה ב"שבוע ישראלי" בנושאי רפואת גוף-נפש מאת ד"ר אורי קניג
בשנה החולפת כתבתי 14 מאמרים בנושאים שונים הנוגעים לחיבור בין המערכת הגופנית/הפיזיולוגית למערכת הנפשית. נכנסתי לעומק למגוון נושאים כמו אלרגיות, מחלות לב, סוכרת, טיקים, כאבי ראש, בעיות עור, בעיות נשימה, עייפות כרונית, מחלות אוטו-אימיוניות ורבים אחרים.
הרגשתי צורך לסכם במאמר הנוכחי את עיקרי הרעיונות הממחישים את הקשר הבלתי נפרד בין גוף ונפש ולהמחיש איך ניתן לעזור לעצמנו להתמודד עם מחלות כרוניות קיימות ואיך נוכל למנוע היווצרות מחלות בעתיד.
המפגש שלי עם רפואת גוף-נפש
אני מעורב בנושא רפואת גוף-נפש מעל ל 20 שנים. היגעתי לנושא דרך טיפול בנושא אישי. מאז ילדותי סבלתי מאלרגיה חמורה לכל סוגי הדגים. פירור של דג יכול היה לשלוח אותי לחדר מיון. בשנת 1991 התוודעתי לשיטת טיפול טבעית להסרת אלרגיות לצמיתות. זה נשמע לי אז קשה להאמין, אך בהחלט פיתה אותי. לאחר תקופת טיפול אינטנסיבית מצאתי עצמי אוכל דגים ללא כל תגובה גופנית ובהנאה גדולה.
בהיותי פסיכולוג, כשהכשרתי היתה בתחום השיחתי-רגשי-התנהגותי, נתקלתי לפתע במימד חדש אותו לא הכרתי. הסתבר לי בטיפול שעברתי, שאלרגיות נוצרות ברובן על בסיס של לחץ נפשי מתמשך שהאדם אינו מודע אליו בהכרח.
גילוי מרתק זה גרם לי להתעמק בקשר בין תופעת האלרגיה הפיזית והמנגון הפסיכולוגי של האדם הסובל מאלרגיות. ככל שהעמקתי בתחום, הסתבר לי שלמעשה, התחום אינו מוגבל בהכרח לאלרגיות אלא למעשה כולל את רוב המחלות הכרוניות. בחקירה שלי הבנתי את הדינמיקה של היווצרות המחלה, מה מאפיינים אותה, מה גורם למחלה מסויימת להרפא ספונטנית בשעה שמחלה אחרת מתמידה והופכת להיות כרונית. התחלתי לגלות שלמעשה, כמעט לכל מחלה יש בסיס רגשי היוצר אותה ו/או מפעיל אותה. הבעייה היא שרגשות אלו בעיקרם אינם מודעים לאדם החולה ובהרבה מקרים רק המודעות לרגשות כבר מתחילה את תהליך הריפוי עוד לפני שתהליך טיפולי כלשהו הוצע למטופל.
וכך מצאתי עצמי מקדיש יותר ויותר זמן בעבודה עם מטופלים בהתייחסות לקשר בין המחלות הפיזיות שלהם ועולם הרגשות שלהם. הטיפול החל לשלב יותר התייחסות לתהליכים הפיזיים ולא רק התייחסות למימד הדיבורי. גיבשתי את הבנותי אלו לכלל פרוטוקול טיפולי מדוייק ומשוכלל לו קראתי IPEC-Integrated Physical Emotional Clearing.
במשך 18 שנות התמחותי בתחום החדש הנ"ל, עבדתי עד היום עם מאות לקוחות להם הצלחתי לעזור באחוזי הצלחה גבוהים.
רפואה מערבית ורפואה טבעית
אחד מתחומי ההבנה המתחדשת שלי נבע מהבנת הפילוסופיה של הרפואה המערבית המודרנית וצפייה בהתפתחות המהירה של הרפואה הטבעית (המשלימה) בעולם. הרפואה המערבית עוסקת במה שקיים, נראה ונמדד. מה שנראה ונמדד הם הסימפטומים מהם אנחנו סובלים. הרופא הממוצע מודרך על ידי הסימפטומים ומאגד אותם לכלל תווית הנקראת דיאגנוזה.
כדי להתמודד עם הדיאגנוזה עומדים לרשות הרופא שני כלים: תרופות וניתוחים. במצבים מורכבים יכולים הרופאים להגיע לשורשים יותר עמוקים של הסימפטומים הקיימים וגם אז, מה שנראה הוא מה שקובע בעבודת הרופא. ומכאן, מה שלא נראה – אמונות יסוד, רגשות שליליים כמו כעס, עצב, חרדה, דיכאון, חשיבה דוגמטית – לא יהוו כל מפתח להבנת האופן בו נוצרה המחלה הפיזית ודרכי טיפול בה.
הרופא הממוצע כיום הוא מומחה בתחום ספציפי. אמנם הוא יודע הרבה על גוף האדם אך מתמחה רק בחלק מגופו. האם אתם זוכרים את רופא המשפחה מלפני שנים? הוא עסק בכל, הוא ידע הכל, הוא היה רופא ותיפקד כמו פסיכולוג שהכיר את המשפחה כולה על הצלחותיה ובעיותיה. לרופא היום אין זמן לשאול שאלות; התשובות מגיעות מהמעבדה, ממכישרי הצילום, והסיפור האישי של האדם מאבד מערכו.
וכאן טמון ההבדל המאד מהותי בין הרפואה המערבית לבין הרפואה הטבעית. האחרונה, רואה את מכלול האדם – הפיזיות שלו, הפסיכולוגיה שלו, הסיפור שלו, כחלקים של השלם, אליהם חובה להתייחס בדרך ליצירת תהליך הבראה וריפוי.
אנרגיה ורפואת גוף-נפש
כדי להתמודד בצורה הטובה ביותר עם תהליכי ריפוי צריך לדעת שמושג המפתח בכל תהליך הוא אנרגיה. למעשה אנרגיה היא המרכיב היסודי של כל מה שקיים ביקום, בין אם זהו אובייקט מוחשי או אם מדובר בחומרים בלתי נראים (חשמל, גלים אלקטרו-מגנטיים, גלי רדיו, מחשבות, רגשות).
כיום, קל לרוב בני האדם לקבל מושגים אלו כחלקים בלתי נפרדים מהוויית חיינו במפגש עם הטלפון הסלולרי אשר אינו מחובר בכבלים לשום מקור, ועדיין קולט צלילים ותמונות העוברים כהרף עין מנקודה אחת על הגלובוס לאחרת. אם 10,000 אנשים היושבים באיצטדיון מדברים בו זמנית בטלפון שלהם עם אנשים אחרים מחוץ לאיצטדיון, כולם ידברו ללא הפרעה וללא תקלות של שיחה אחת עולה ומצטלבת עם שיחות אחרות.
זוהי למעשה אותה תקשורת אנרגטית הקורית בגופנו: אנחנו מקושרים בתוך עצמנו למרכז חכם אחד, המרכזיה, הקולט את כל הקודים השונים שהגוף שולח בתוך עצמו ומחוצה לו (בכל שנייה נתונה מתבצעות בגוף כ 100,000 פעולות פיזיולוגיות בקואורדינציה מופלאה), ומעביר אותם ליעדים המתאימים – תאים, איברים, מערכות. התקשורת הזו עוברת במהירות פנטסטית ויכולה לאפשר בכך לגוף החי לתפקד באופן רציף. כאשר חלים מחסורים תזונתיים, נוזליים, נשימתיים, פסיכולוגיים, המרכזיה מייצרת אותות מסויימים להפעלת המערכות השונות כדי לספק את המחסורים ולהחזיר את הגוף לאיזון כימי/חשמלי/פסיכולוגי.
אפשר לדמיין את קשר הגוף לנפש כמו הקשר בין מחשב והתוכנה המפעילה אותו. בדרך כלל, גוף המחשב והרכיבים המרכיבים אותו יכולים להחזיק מעמד ללא כל תקלות תקופה ארוכה מאד. מה שיגרום לתוצאות מיחשוב טובות ויעילות היא התוכנה. כשפקודות התוכנה אינן משוכללות דיין, גם הטוב במחשבים לא יוכל לתת תוצרת הטובה יותר מאיכות התוכנה המורכבת עליו. וכאשר התוכנה נדבקת בווירוסי מחשב, כל ה"חשיבה" והתכנות של התוכנה יכולים ללכת לאיבוד בגלל סט פקודות קצר שמתגנב בזדוניות למחשב שלנו ומעביר אותו על דעתו.
אם הגוף שלנו על כל מרכיביו מקביל למחשב, הרי שהתוכנה המפעילה את גופנו נמצאת בעולם הפסיכולוגי שלנו – מחשבותינו, רגשותינו, האמונות שלנו, הזכרונות שלנו.
כשחלקים בפסיכולוגיה שלנו אינם "מאושרים" הפקודות השגרתיות לגוף להתנהג "נורמלי" מתחלפות במעין ווירוסים של מחשב והמערכת הפיזיולוגית מתנהגת בהתאם ומפתחת תקלות. אנרגיה מבולבלת ומטעה לאורך זמן, מתחילה ליצור תהליכי מחלה בתוכנו.
מערכת הלחץ
כדי להבין את מהות הגשר בין גוף ונפש צריך להבין את מערכת הלחץ המהווה חלק בלתי נפרד של כל יצור חי. זוהי מערכת פסיכו/ביולוגית שתפקידה הוא לשמר את שרידות האורגניזם. בצד הפיזי, המערכת מורכבת משלושה מרכיבים: שתי בלוטות שונות במוח ובלוטות נוספות הנמצאת על הקצה העליון של כל כליה. בצד הפסיכולוגי, המערכת סורקת באופן מתמיד את הסביבות הקרובות והרחוקות של האדם על מנת לזהות מקורות איום.
המילה "לחץ" (STRESS), הפכה להיות מאד פופולארית בשנים האחרונות. כשחדשות לבקרים מתפרסמים מחקרים המצביעים על הקשר בין מחלה זו או אחרת ללחץ, נוצרת הטעייה אצל רבים. הרבה אומרים לעצמם שהם באמת חייבים להוריד לחץ בעבודה, בבית, שהם חייבים להפסיק לקחת ללב כל דבר ועוד.
האמת היא שכשאדם לקח על עצמו פרוייקט גדול המצריך עבודה לאורך כמה חודשים ולבסוף הפרוייקט מסתיים והלחץ נרגע, זה לא הלחץ עליו מדברים המחקרים. הלחץ אליו מתכוונים הוא תהליך איטי, שקט, בו מערכת הלחץ תופסת מצבים מסויימים כמאיימים על השרידות כאשר בפועל אין כל סימוכין לקיום האיום.
הדוגמא הטובה היא למשל התקפת פניקה כאשר פחד עז מציף את התודעה של האדם לגבי שרידותו; הפחד מופיע ללא תוכן וללא סיבה, כאשר האדם רגוע ולא נמצא בתוך שרשרת אירועים (הוא יושב בבית קפה עם חברים ביום קיצי נעים ופתאום הפחד מציף אותו ללא קשר לגירויים הסביבתיים).
מערכת הלחץ נסמכת על החושים הטבעיים, ריח, מישוש, טעם, ראייה, שמיעה לגבי מה שקורה במציאות של כל רגע ורגע. המערכת נסמכת בנוסף על הזיכרון. הזיכרון של כל אדם מלא בכל אירועי חייו, בחלקם אירועים מפחידים ומאיימים. כאשר מצבים בהווה מזכירים חלקים של זכרונות אלו, התודעה מוצפת באותות לסכנה מתקרבת. מערכת הלחץ אינה מבחינה בין איום בהווה לזיכרון איום מהעבר: לגביה, מה שמופיע כאיום מצריך היערכות חירום כדי לשמור על השרידות.
מערכת הלחץ היא מערכת הכרחית לקיומנו והיא למעשה שומרת עלינו כל הזמן; היא השומר שבפתח. כשמופיעים סימני סכנה המערכת מעוררת את המערכת הפיזיולוגית להתארגנות מול האיום הקיים: הכבד מפריש יותר סוכרים לזרם הדם, מערכות העיכול והמין מאיטות את פעולתן כדי לא לבזבז אנרגיה חשובה בזמן החירום ומערכת השרירים מקבלת עודף אנרגיה כדי לעזור לאדם לרוץ מהר יותר (לברוח מהסכנה) או לחזק את עוצמת הגפיים, (להילחם בסכנה).
כשהסכנה עוברת יש התרופפות במתח והאדם חוזר למצב רגוע. אך, כשהסכנה איננה נמצאת בסביבה אלא באה מתמונות פנימיות המגיעות מהזיכרון, התמונות מעוררות את מערכת הלחץ אך לא נוצרת שום רגיעה כי הסכנה שהופיעה כתמונה אינה מתפוגגת מעצמה.
במצב זה, האדם ידחיק את הרגשת הלחץ וידחיק את רגשותיו הממשיכים לעבוד באופן פנימי במלוא העוצמה. זהו לחץ פנימי שמכיוון שהודחק, האדם אינו מודע אליו. לחץ מתמשך כזה ממשיך להפעיל את המערכת הפיזיולוגית ולאורך זמן מתחיל לשחוק אותה. איברים ומערכות מתחילים לאבד את החיוניות שלהם ולאחר פעולות לחץ פנימי מתמדות לאורך הרבה זמן (חודשים, שנים) וללא רגיעה מתחילה להיווצר המחלה.
ניתן לשוחח עם המוח הלא מודע
המוח הלא מודע הוא אותו איזור בנפשנו שאינו מודע לסביבה הקיימת. זהו אוסף כל המידע שעבר האדם מרגע היווצרותו, בצורה מפורטת ביותר, מקודד בצורה של אנרגיה, ללא מילים. המוח הלא מודע לעולם אינו משקר וכאמור, הוא יודע כל מה שעבר על האדם.
המידע הזה לא מרוכז רק במוח, אלא, בכל תא ותא של הגוף. המוח הלא מודע מחפש הנאה ובורח מכאב. הנאה וכאב נגזרים מההיסטוריה והניסיון המצטבר של האדם. אירוע ספציפי אחד יכול להפחיד מאד ילד אחד אך לא בהכרח את חברו.
כדי להגיע אל המידע הזה ניתן "לשוחח" עם הגוף דרך מערכת השרירים של הגוף. לכל שריר היכולת להתכווץ ולהרפות. כך אנחנו מתפקדים – מזיזים חפצים, מניעים את גופנו, הולכים, רצים. כאשר אנחנו באים במגע עם חומרים ו/או זכרונות שאינם טובים לנו כי הם מחלישים את יכולת ההתמודדות עם מצבי חירום, מערכת השרירים כולה נחלשת. כשאנחנו באים במגע עם חומרים שהגוף זוכר כידידותיים, מערכת השרירים כולה מתחזקת.
אנחנו יכולים לקבל פידבק מהשרירים על ידי בדיקה מדוקדקת של מערכת השרירים באמצעות טכניקה טבעית מיוחדת כדי לזהות מה מחליש ומה מחזק ולאסוף את התשובות השונות כדי לקבל תמונה דיאגנוסטית מלאה על מצבו של האדם. כך נוכל לדעת איך נוצרות מחלות ואיך ניתן למגר אותן.
גנטיקה
גנטיקה יכולה להישמע כמו מילה מפחידה. הרבה אנשים נוטים לחשוב שמה שקיבלנו בגנים מהדורות הקודמים יכול להיות ברכה או קללה. את הקללה מדמים למעין שעון פנימי המפעיל "פצצות" הרסניות לפי לוח זמנים שנקבע מראש ושאין לנו הרבה שליטה על ה"תוכנית" הטמונה בגנים שלנו שתחרוץ את גורלנו לחלות או להישאר בריאים.
אז בואו נעצור במעט את הנחות היסוד הקטלניות האלו. זה נכון; הרבה מידע חרוט בגנים שלנו חלקו מצביע על חוזק וחלקו מצביע על חולשה. אז מה? אם המידע המחליש נמצא בגנים זאת אומרת שביום ובשעה נתונים משהו יקרה לנו? לא ולא.
המידע המצביע על חולשה גנטית יושב כמו מידע שיושב על מחשב, בואו נאמר, ווירוס מחשבים. המידע הנ"ל יושב בגנים שלנו בצורה פסיבית. כדי שיופעל, הוא זקוק להוראות הפעלה. ווירוס מחשבים זקוק לפקודה דינמית מבעל המחשב; כל זמן שבעל המחשב לא יתפתה לפתוח אטצ'מנטס מעניינים, הווירוס לא יופעל.
הוראות הפעלה הן כוח דינמי והן תבואנה מהסביבה של האדם. מהאוכל שהוא אוכל, מהמערכת החברתית שלו, ממקום העבודה שלו, מיחסי האהבה בחיייו ועוד ועוד. המידע הגנטי כאמור הוא פסיבי ובהיעדר תוכנה שתפעיל אותו הוא יישאר כל הזמן למעשה חסר ערך.
אדם עם גנטיקה חלשה יכול למצוא עצמו חי חיים הרבה יותר ארוכים ובריאים מאדם בעל תכונות גנטיות טובות הסומך עליהן עד כדי כך שמרשה לעצמו לזלזל בווירוסים הקטלניים החודרים לגופו כמו שחודרים לכל אחד אחר, ולא יביע עצמו, יאכל מאכלים לא בריאים, ישתה אלכוהול ויעשן סמים ללא כל מגבלה.
סיכום
המערכת הגופנית שלנו על מורכבותה היא כמעט מושלמת, כמו מחשב חדש המוצא מקופסת האריזה. מערכת זו לא תעבוד ולא תתפקד ללא מערך פקודות שיפעיל את החלקים הפיזיים ויבצע את ההליכים הפיזיולוגיים. למערך פקודות זה קוראים נפש, וכמו במקרה של תוכנה המפעילה את המחשב, הוא פחות מושלם מהגוף אותו הוא מתפעל. לנפש יש את זכות הבחירה, לטוב ולרע, לנפש היכולת ליצור, להביע, לתכנן וגם להתגונן.
תהליכים אלו כאמור, מפעילים את הגוף וכאשר פקודות הנפש לא מתחשבות במגבלות וביכולות הגוף, מתחיל להיווצר מתח וחוסר איזון שלאורך זמן יכול להוביל להיווצרות סימפטומים ומחלות. תיאום בין פקודות הנפש לפיזיולוגיה של הגוף, פקודות הרגישות למצבו הכולל של האדם בכל רגע נתון, תביא אותנו למצב של נפש בריאה בגוף בריא.
