למה מומלץ להורים ישראלים בלוס אנג'לס לרשום את ילדיהם לפעילות תנועת הצופים
בחודש הבא, ב-15 בספטמבר, תתחיל שנת הפעילות של הצופים ב-2013 – 2014. בשיחות שלי עם כמה הורים עלו כמעט אותן שאלות ותהיות, אולם השאלה המרכזית הייתה – מדוע צריך לשלוח את הילדים לצופים ומה התועלת בכך?
הורים העלו טענות ו/או סיבות מדוע לא לשלוח את ילדיהם לצופים. טענות כמו "הצופים זה כמו צבא", או "אני שולח/ת את הילד/ה שלי לבית ספר יהודי/היברו סקול" /חוגים בעברית/מורה פרטית לעברית/חוג בבית כנסת וכיו"ב, ולכן אני לא מוצא/ת סיבה לשלוח גם לצופים.
לכאורה אלו שתי טענות נפרדות ושונות אבל התשובה לשתיהן קשורה אחת בשניה. הצופים הם לא תחליף לצבא או לבית ספר יהודי/ישראלי, אבל הם כוללים חלק מיתרונות הצבא, והרשו לי להסביר: אחד היתרונות הכי שיש בצבא הוא האחידות וחוסר השוני לצד היכולת להתבלט בזכות מרכיבי אישיות ותכונות ללא השפעה של סממנים חיצוניים – כולם לובשים את אותם מדים, ישנים באותן מיטות, אוכלים את אותו אוכל ולומדים את הדבר הכי חשוב – תילמד להיות טוב בזכות עצמך. מי שטוב יבלוט מיד לא בזכות איך שהוא נראה או מה שהוא לובש אלא בזכות עצמו.
בארץ קוראים לצבא "כור ההיתוך של המדינה". לוקחים חומר אנושי מכל גווני הקשת החברתית, מכניסים לכור היתוך אחד וכל אחד מהחומרים מוסיף לשני עד שיוצאת תוצרת מובחרת שמוציאה את הטוב מכולם. זו הסיבה שאין כמו חברים מהצבא כי כל אחד תרם משהו מעצמו לאחר ולקח מהאחר משהו לעצמו.
אני בדעה שאין אדם שאין לו יתרון יחסי כלשהו; אין אדם, יהיה החכם אשר יהיה או הטיפש שבטיפשים, שאין לו ייחודיות שאין לאחר (ואגב, זאת גם הסיבה מדוע אסור לזלזל באף אדם!)
יוצא מכך, שחייל גולני בצה"ל שגדל בעיירית פיתוח ישכב במארב ליד חייל שגדל בקיסריה ללא כל הבדל – שניהם מגינים על המדינה באותו אופן ובאותה תרומה.
האחידות הזו וההבנה הזו לפיה כולם שווים ומי שטוב הוא טוב בזכות עצמו לא ניתן לקבל בחוג לעברית או אפילו לא בבית ספר יהודי או ישראלי. את ההבנה הזו, שהיא חשובה ותורמת רבות לאישיות של הילדים שלנו, אפשר לקבל בעיקר בצופים. בצופים אנחנו שואפים למצוא את הטוב בכל ילד ולחזק את התכונות החזקות. על כך מתבססת, בין היתר, התוכנית הלימודית של התנועה. המטרה היא לגדל ילד שבמרוצת השנים יגדל ויהפוך לנער ולאחר מכן יהפוך למבוגר טוב יותר ואזרח טוב יותר (הניסוח בלשון זכר אולם הכוונה היא לשני המינים, זכר ונקבה). וכאשר כל פרט הוא טוב יותר, הקהילה שלנו הופכת להיות טובה יותר ומשפיעה לטובה על הסביבה בה אנו חיים ועל החברה כולה.
אם נשלח את הילדים לבית הכנסת או לבית ספר דתי או יהודי סביר להניח שהוא יהיה מוקף בילדים שיהיו זהים לו מבחינה סוציולוגית וכלכלית, וזה טוב. אלא שהילדים שלנו צריכים להבין שיש עוד אנשים בעולם ולא כולם כמוהם ולא כולם באים מבתים בעלי אותו רקע. ועם הילדים האלו, שרובם טובים לא פחות, ואולי אפילו יותר, הם צריכים להסתדר, ואיתם הם צריכים ללמוד לחיות, כי החיים זה לא חוג לעברית והחיים זה לא בית ספר פרטי. בחיים האמיתיים הילדים שלנו יצטרכו לקבל החלטות כאשר הם יבואו במגע עם אנשים שונים ולא רק עם מי שזהה להם.
במובן הזה של אחידות, שיוויון, והכרת האחר – הצופים הם כמו צבא; אצלנו הילדים שלכם יוכלו ללמוד להסתדר ולהתחבר, גם אם לא מייד ולא בקלות, עם כל הילדים היהודים הישראליים וזה יכין אותם להמשך החיים.
בצבא הייתי קצין, פיקדתי על החיילים הכי טובים שלנו (גולני אם לא ניחשתם כבר), ואין הרגשה בונה יותר מפיקוד והדרכה. כל מי שפיקד והדריך חיילים אי פעם – או הדריך בצופים או בכל מסגרת אחרת, יסכים איתי שההדרכה נתנה לו ולאישיותו הרבה – בבית ספר יהודי או בחוג עברית לא ניתן להעניק לילד או לקבל התנסות שכזו.
הילד או הילדה שלכם ידריכו ילדים אחרים, ילמדו לקבל אחריות, לארגן, לנהל ולהדריך (וכל זה בליווי ובהנחייה של מרכז בוגר). באיזה מקום אחר אפשר לתת כלים שכאלו לילד? במובן הזה, של הענקת יכולות ניהול אחריות וארגון לילדים – הצופים הם כמו צבא.
לכן, אפשר לשלוח את הילדים לבית ספר יהודי או ישראלי או חוג עברית או בית כנסת, שם תקבלו חינוך פרטי וערכים יהודיים. אבל אם אתם רוצים לתת להם ערכים שונים, להכין אותם טוב יותר לחיים, להגדיל, להרחיב ולגוון את מעגל החברים שלהם, כמו גם להוסיף לביטחון העצמי שלהם, ליכולת האישית שלהם לדבר בפני קהל ובכלל, תירשמו אותם לפעילות הצופים. יהיה להם קשה בהתחלה (כמו בצבא), אבל אתם תדעו שנתתם להם הכי טוב שאפשר, הכי ישראלי שאפשר באמריקה!
להרשמה ולקבלת מידע על פעילות הצופים כנסו לפייסבוק – Shevet Chen או בקרו באתר השבט – WWW.SHEVETCHEN.COM
לפרטים נוספים ניתן לפנות לסיון מרכזת השבט – 818-836-9412 או לשלוח מייל merakez@shevetchen.com
לתרומות יש לפנות לחברי הועד (פרטים באתר)
