"משולש הגבולות" הוא מותחן פעולה דרמטי, שמחזיק בזכות צוות השחקנים החזק ותסריט מקורי של מארק בול
מותחן הפעולה "משולש הגבולות" החל את חייו כרעיון לסרט בכיכוב טום הנקס ובבימויה של קת'רין ביגלו, אי שם בשנת 2010, רק עתה הוא הושלם וכעת ניתן לצפותו כסרט המקורי והאחרון של נטפליקס. מדובר במותחן פעולה דרמטי, שמחזיק בזכות צוות השחקנים החזק ותסריט מקורי של מארק בול.
"משולש הגבולות" מצליח לקחת את צוות השחקנים ולהראותם כבני משפחה מאולתרת, שכבר חלקו כברת דרך יחדיו לאורך השנים. באמצעות דיאלוג ואינטראקציות גופניות, יש תחושה אמיתית של היסטוריה משותפת בין החיילים שבסיפור, שהיא חיונית ליצירת קשר חזק עם קהל הצופים. צ'נדור בונה בחוכמה ובאיטיות את המערכה הראשונה למעשה השנייה), שבה למדים על המצב הנוכחי של כל אחת מהדמויות העיקריות, בטרם דוחפים אותם לתוך הסכנות האורבות בג'ונגל הדרום אמריקאי. הגישה שלו מרחיקה לכת ומאפשרת לצופים לרכוש ידע ולהבין את המוטיבציה של הדמויות, ולהעלות כמה שאלות מוסריות מעניינות המדגישות את הנושאים העיקריים של הסרט.
השחקנים מביאים קדימה את האופי החברי בין הדמויות, ומשלימים את הכימיה האחד עם האחר. החיסרון היחיד: לא כל הדמויות מקבלות זמן מסך באותה מידה. השלישייה של פדרו פסקל ("נרקוס"), צ'רלי האנם ("בני האנרכיה") ו-גארט הדלונד ("פרחים בבוץ") עושים מה שהם יכולים עם הטקסטים שלהם ומותירים רושם קטן בנוכחותם על המסך, אבל ל-בן אפלק ("נעלמת") ול-אוסקר אייזק("מבצע פינאלה") יש הרבה מרחב פעולה. באופן לא מפתיע, שניהם משמשים בתפקידים הראשיים בסרט ומביאים פיתולים משכנעים בעלילה וגם יוצרים חמלה, כי הם לא מפחדים להדגיש את הפגמים האישיים של הדמויות שלהם. דמותו של אייזק, בפרט, משמשת ככוח המניע של הסיפור ועוברת את השינוי המשמעותי ביותר, כשאייזק שומר על כריזמה מאופקת ויציבה לאורך הסרט. שחקני משנה, כמו אדרייה ארג'ונה ("בלש אמיתי") ו-ריינלדו גלגוס ("צלף אמריקאי") בקושי מותירים רושם ומשמשים כמקדמי עלילה בלבד.
צ'נדור גם עושה עבודה טובה בבימוי סצינות מסויימות, אשר מנחילות בלב הצופים תחושה של פחד ואימה. אף על פי שהסרט ייראה על ידי רבים מן הצופים על מסך הטלוויזיה – או בצער רב על הטלפון החכם (כיוון שיוקרן רק בנטפליקס), קטעי הפעולה עוצבים בצורה שמרגישה קולנועית למדי – ויש לתת את מלוא הקרדיט לצלם רומן וסיאנוב ("בהיר", "יחידת המתאבדים") ומעצב התפאורה גרג ברי ("דדפול"). אף אחד לא בטוח בכל עת והעובדה שכל השחקנים ותיקי סרטים מסוגת הקרבות והלחימה, הם גם מתמודדים כראוי עם דרישות פיזיות בהופעותיהם, שרק מעמיק את קווי העלילה. פעמים רבות, הצופים יישארו על קצה מושבם.
"משולש הגבולות" בהחלט יכול להיחשב כאחד הסרטים המקוריים הטובים של נטפליקס. כנראה שלא יתמודד שנה הבאה בטקס האוסקר, אבל שווה לבדוק אותו ולצפות בו על המסך הכי גדול שניתן. 125 דקות של חוויה מותחת, מסקרנת והכי חשוב – עם מוסר השכל.
