האיומים שקיבלה לקראת האירוויזיון (״אני מרגישה מוגנת עם האבטחה המוגברת במשלחת״) • הקושי שמצפה לה במאלמו ״) לא משמח להיות הנציגה בשנה כל כך מורכבת, אבל זה כבוד״) • והחיבה לקעקועים (״פעם רציתי למלא את כל היד״) • רגע לפני ההתמודדות הגדולה עם אירופה, ראיון אישי עם הנציגה הישראלית לתחרות המוזיקה הגדולה בעולם
עדן גולן התמודדה עם לחץ נפשי כביר בהכנות להופיע בתחרות האירוויזיון 2024. היא התעקשה להתמקד בתרגול והכנה למופע, במקביל להתמודדות עם הלחץ והציפיות. עדן מספרת על חיבורה למדינה ועמה ועל התמיכה שמקבלת ממשפחתה וצוותה. בנוסף, היא מסבירה לנו על בחירת שירים באנגלית בגלל הקשר המשפחתי לשפה ובגלל נוחות בביטוי רגשותיה. בנוגע לתהליך יצירת השיר "הוריקן" לאירוויזיון, היא מספרת כי השתתפה בכתיבה יחד עם קרן פלס ואבי אוחיון, וכי התאגיד בחר את השיר שלהם וסייע בהפקתו.
מצב הרוח העגום היה ניכר מאוד בשלב הגמר של "הכוכב הבא", התוכנית שבוחרת את נציגה של ישראל לאירוויזיון, והעמידה את ארבעת זמרי הפופ הצעירים זה מול זה. עדן גולן, בת 20, הקדישה את הביצוע של השיר התחרות "אני לא רוצה לפספס דבר" ליותר מ-100 בני הערובה הישראלים שעדיין מוחזקים בעזה. "לא נהיה בסדר עד שכולם יחזרו הביתה", אמרה לי בטלפון מתל אביב.
גולן טסה למאלמו, שבדיה, כדי לייצג את ישראל בתוכנית יוקרה פופולרית ביותר שתזכה בצפייה על ידי עשרות מיליונים באירופה ובעולם. כזכור,ככל שמספר ההרוגים האזרחים בעזה עלה, גברו הקריאות לאסור על ישראל לשלוח נציגים לאירוע השנה. עכשיו, כשגולן מופיעה במאלמו, נראה לנו בטוח שמצביעים רבים יחשבו על יותר מסתם השירה שלה. "אני מתכוננת גם לדברים לא טובים שיקרו במאלמו, להכי גרוע, כדי להיות מוכנה לכל תרחיש" היא אומרת. "האבטחה תדאג לגבי ההפגנות, ואני מאמינה שלא יתנו לנו ללכת למקומות שיש בהם סכנה".
זו לא הפעם הראשונה שסכסוך בין ישראל לפלסטינים מרים את ראשו באירוויזיון, אליו נכנסה ישראל לראשונה ב-1973 ומאז ניצחה ארבע פעמים. בשנת 2019, פעילים פלסטינים קראו למשתתפים פוטנציאליים להחרים את המופע, שהתקיים בתל אביב באותה שנה. אף אחד לא עזב את התחרות, חוץ מאטארי, להקה שייצגה את איסלנד.
עדן נולדה בכפר סבא, כשהייתה בת שש, היא והוריה עברו למוסקבה עקב עבודתו של אביה, שם בילתה 12 שנים. שני הוריה נולדו בברית המועצות למשפחות עם מורשת יהודית. אמה של גולן היא ממוצא אוקראיני ואביה הוא לטבי. לגולן יש אח צעיר, שון. לדבריה, יש לה רגשות מעורבים לגבי התקופה שבה התגוררה ברוסיה, וכשהתחילה את הקריירה המוזיקלית שם, היא חשה אי נוחות גם בגלל גילויים תכופים של אנטישמיות. גולן והוריה חזרו לישראל ב-2022. לדברי אביה, הסיבה המיידית למהלך הייתה הפלישה הרוסית לאוקראינה, אבל גולן טוענת שמשפחתה הייתה עושה זאת ללא קשר.
בשנת 2015, גולן השתתפה בבחירה הרוסית ל"אירוויזיון הצעירים"'. היא סיימה בגמר במקום החמישי כשקיבלה 22 נקודות, שמונה הנקודות פחות מהמנצח מיכאיל סמירנוב. בשנת 2016, היא הופיעה במספר תחרויות. וזכתה במקומות ראשונים ."Wow at the Moon" בדואט לאחר חזרתה ארצה, ב-2022, השתתפה גולן בגמר של כמה תוכניות מקומיות עד שתאגיד השידור, לקראת האירוויזיון 2024, החליטו לחזור ולבחור את נציג המדינה לתחרות בשיתוף עם ערוץ קשת 12. בכל שלבי המופע, בסופו של דבר גולן זכתה בהצבעת הציבור ואצל חבר השופטים במקום הראשון, וכך והפכה לנציגה הישראלית בתחרות.
עדן, באיזה מקום,לדעתך יש לך סיכוי לזכות?
"אני לא יודעת ואני לא מתעסקת בזה, אני מתעסקת ומאוד מפוקסת על לתת את הנאמבר הכי טוב, לתת את כל כולי ולהשמיע את הקול שלנו. השנה הזאת, היא שנה שונה והרבה דברים לא באמת תלויים בי אבל, אני מאמינה שהכול יכול לקרות והכל אפשרי".
איך ההרגשה לייצג מדינה שלמה ומדינה שלך במיוחד?
"הרגשה שקשה להעביר במילים. זו תחושה מאוד מרגשת ועוצמתית, זו זכות עצומה בשבילי, במיוחד בזמן כזה כי בחיים לא יכולתי לחשוב שבתקופה כל כך קצרה בה חזרתי הביתה, כבר אהיה נציגת המדינה ועוד, בזמנים כאלה חשובים. זה לא מובן מאליו בכלל וזו עובדה שלעולם לא אשכח".
איך את מתמודדת עם ההיבט הרגשי של התחרות?
"אני מבינה מה קורה, אני חיה במציאות ולא בחלום, אני יודעת שזו אמת אבל אני מרגישה שבגלל שאני כל כך עסוקה בעבודה והכל קרה כל כך מהר, מיד אחרי "הכוכב הבא" התחלתי בעשייה ובחזרות לאירוויזיון ואיפשהו, מרגישה שאולי לא היה לי זמן באמת עד הסוף, לעכל את הכל ולהבין מה קרה. בגלל שאני כל כך מפוקסת במטרה שלי, אני לא נותנת למחשבות ולדאגות להשפיע עלי, אני מאוד יודעת איך לשמור על עצמי ועל החוזקה שלי, על הלך הרוח והמחשבה שלי.
"האבא האלוף שלי, וכולם מסביב עוזרים ותומכים בי. המשפחה שלי מדהימה, מאמינה בי מאד וזו התמיכה הכי חשובה וטובה שיכולתי לבקש. לא לכולם יש את זה ואני מאוד מעריכה את זה. בנוסף, יש לי את הצוות המקצועי והמהמם שלי, שתומך בי ועושה את מירב המאמצים עבורי ועבורנו וכמובן, העם שלנו שסומך עלי ונותן לי את החוזק הגדול ביותר שאפשר לבקש".
את חוששת מאנטישמיות בשבדיה?
"אי אפשר להתעלם מזה, כמובן שהמציאות לצערי לא משמחת אבל, כמו שאמרתי, למדתי לא לתת לדברים האלה להשפיע עלי או להוריד אותי מהמסלול. אני מאוד מאוד סומכת על האנשים שאיתי, המאבטחים שיודעים לעשות את העבודה שלהם בצורה טובה ומקצועית וישמרו עלי ועל כל המשפחה. מבחינתי, מה שחשוב היא העבודה שלי ולהתרכז במופע ולתת את ההופעה הטובה ביותר שלי. לגבי הפחד שלי מהאירוע בשוודיה, אני לא מפחדת. יש מחשבות אבל אני לא נותנת להן מקום. אני יודעת שהכל יהיה בסדר, שישמרו עלי ועל המשלחת אז, אני לא באמת דואגת.
"אני מתכוונת להשמיע את קולי ללא פחד ואדבר על המלחמה ולטובת ישראל בשוודיה. אדע מה בדיוק לעשות ומה בדיוק להגיד. מה שכן אני יכולה להגיד כבר מעכשיו – הולכת להיות הופעה מטורפת".
מדוע רוב השירים בהופעות שלך הם באנגלית?
"שפת האם שלי היא אנגלית, זו השפה שאני מדברת באופן שוטף. גרתי במוסקבה כ-13 שנים וכך יצא שעבדתי עם אנשים בחו"ל וכל השירים שהוצאתי לפני החשיפה שלי היו באנגלית. עבדתי עם אנשים בזום, לייב והוצאתי שירים. גם בתקופה הראשונה כשחזרתי לארץ, הוצאתי שירים עם חברים מחו"ל. אני מרגישה שאני יכולה לבטא את עצמי, את הרגשות ואת המחשבות שלי, בשפה האנגלית, כי, זו השפה שלי, השפה בה אני מרגישה בנוח. בעברית, צריך ממש לשלוט בשפה כדי לתת ביטוי לכל מיני משפטים ומטאפורות שאני מרגישה שעדיין אין לי את היכולת המספיקה לעשות בעברית. אבל, הכול יכול להיות בעתיד".
איך נכתב, ונבחר השיר "הוריקן" לתחרות?
"הייתי חלק מתהליך הכתיבה. קרן (פלס) ואבי (אוחיון) שלחו 'דמו' לתאגיד. היו הרבה אנשים ששלחו דמו אנונימית (כדי שלא תהיה העדפה מהיכרות מוקדמת). בסופו של דבר, התאגיד בחרו את השיר שלנו ומיד נכנסנו לאולפן, התחלנו לעבוד על השיר, לשפץ אותו, לעשות את כל הסידורים מסביב, ההפקה שלו, החלפת מילים ועוד ועוד. תהליך העבודה על השיר לא היה שונה בצורה משמעותית מעבודה על כל שיר אחר, זה תהליך רגיל שכל שיר עובר. אני הייתי חלק מיצירת השיר ואני מאוד גאה בכך".
איך התאקלמת והתקבלת בארץ ב-2022?
"כשחזרתי ארצה, לפני כשנתיים ידעתי שזו הדרך שלי אבל, לא חשבתי ולא יכולתי לדמיין שזה יגיע כל כך מוקדם. בסופו של דבר, עזבתי את כל מה שהיה לי במוסקבה והתחלתי בישראל מאפס. אף אחד לא הכיר אותי, לא ידע מי אני, מה אני וחשבתי שזה ייקח שנים, שזה קשה ולא קל אבל כנראה שנולדתי מוכנה. זה היה רק עניין של זמן וזה קרה מהר יותר ממה שחשבתי. אני מאוד שמחה על כך".
איך התמודדת ברוסיה כיהודייה?
"ברוסיה, ידעו שאני ישראלית, אי אפשר היה להתחמק מזה. השם שלי הוא שם יהודי וישראלי ואף פעם לא חשבתי להתחבא מפני היהדות שלי. אבא שלי איש עסקים ברוסיה; אני חושבת שכשאגיע לאל.איי, אגיע איתו אבל קשה לי להגיד כבר מעכשיו עם מי אטוס."
ראיתי את ההופעה שלך בשירה תוך כדי ריקוד. מדהים.
"לגבי שירה וריקוד בו זמנית, זה לא מסובך לי. אני אוהבת אתגרים ולתת לעצמי משימות, לעבוד קשה בשביל להצליח משהו שאני רוצה ויש לי אותו בראש. ההתעמלות היא איתי מילדות, היא חלק ממני, אני אוהבת את האתגר בהתעמלות. כדי להתאמן על סיבולת לב-ריאה, זמרים רצים על הליכון ושרים באותו הזמן.
"ההופעה השנה שונה לגמרי מבכל שנה אחרת, והמסר הוא שסומכים עלי. הצופים שלחו אותי ומאמינים בי, וזה מטורף. אני מאמינה שהכל לטובה, ושיש לי כוח. כל השנים שבהן התכוננתי ועבדתי על היכולות שלי בנו והפכו אותי למספיק חזקה בשביל הרגע הזה.
"בתחרות כנראה לא אוהבים אותנו, וזה משהו שמאוד הפתיע אותי. לא ידעתי שיש אופציה כזאת. אחרי שגיליתי, לא חשבתי 'למה דווקא אני ולמה זה נופל עלי', אלא מה אפשר לעשות ואיך מתקנים וגורמים לאירוויזיון הזה לקרות. אין טעם להתעסק ב'למה', כי ככה קרה וזה מה שיש".
מה התוכניות והחלומות שלך לעתיד?
"יש לי מחשבות על להוציא שיר לאחר האירוויזיון, להופיע ועוד. יש לי הרבה תוכניות וזה רק מתחיל פה, האירוויזיון זו רק ההתחלה. החלום הגדול שלי הוא שיכירו את השם שלי, שיזהו את שמי ויכירו את שיריי בכל העולם. בנוסף, אני רוצה לעזור לאנשים ולעשות להם טוב עם המוזיקה שלי., אלה כל החיים שלי עכשיו ואני מאוד מקווה שאצליח לייצג את ישראל בגאווה.
"ובמאמר מוסגר – כבר קיבלתי צו ראשון להתייצב בלשכת גיוס לאחר התחרות. זה מרגש ונותן לי גאווה ממש כמו האירוויזיון, כמובן".
סייעה בהכנת הכתבה: ניצן כגן