השריפות באזור לוס אנג'לס ממשיכות להשתולל, ונכון לכתיבת שורות אלה גבו את חייהם של 27 בני אדם. יותר מעשרים תושבים מוגדרים נעדרים, ולמעלה מ–100 אלף נעקרו מבתיהם.
האסון הכבד ממחיש את הסכנה במפגש שבין שינויי אקלים לבין מה שנראה ככשל מערכתי, אשר מימדיו עוד יצטרכו להיבדק. ובתוך ההרס, אירוע זניח אך מעורר מחשבה לגבי הקשר שבין המציאות הכאוטית לתרבות הפופולרית. מושל קליפורניה גאווין ניוסום הורה על חקירה עצמאית לגבי מחדל אפשרי מצד מחלקת המים והחשמל בעיריית לוס אנג'לס. זאת, אחרי שמאגר המים של שכונת פסיפיק פלאסיידס בעיר, שאמור היה להכיל 442 מיליון ליטר מים ולסייע בכיבוי השריפה – התגלה כריק וכמושבת מזה כשנה.
התסריט נשמע מוכר? ובכן, בסרט "צ'יינהטאון", יצירת המופת של רומן פולנסקי מ-1974, המתרחשת בשנות ה-30 של המאה ה-20, חושף הבלש שמגלם ג'ק ניקולסון פרשת שחיתות המתרחשת, שימו לב, במחלקת המים והחשמל של עיריית לוס אנג'לס. במרכז הפרשה: ריקון מאגרי המים בעיר. העלילה נסמכה על מאבקים אמיתיים שהתרחשו בעיר המלאכים סביב השליטה במים.
מתברר כי הוליווד הייתה הראשונה לזהות, וכבר לפני 50 שנה. חבל רק שהמציאות העולה בלהבות ב-2025 מתגלית כאכזרית יותר מכל סרט.