איך התקבל השחקן יחזקאל לזרוב להפקה העכשווית של "כנר על הגג", המחזמר היהודי הפופולרי בכל הזמנים? * ואיך סיפור העלילה מתחבר אליו אישית? * ראיון
יחזקאל לזרוב הוא השחקן הישראלי שמגלם את טוביה בסיבוב ההופעות הלאומי של ברודוויי של "כנר על הגג". השחקן, הבמאי והאמן הישראלי הופיע בזמנו במופע אחד בתל אביב, ועמד לביים מופע אחר ואפילו תיכנן לאצור תערוכה. ואז הוא גילה שהתקבל לגלם תפקיד הראשי בסיבוב ההופעות האמריקאי של "כנר על הגג" של הבמאי ברטלט שר. המחזמר, המבוסס על הסיפורים מאת שלום עליכם, עלה לראשונה ב-1964 בברודוויי והיה הראשון לשבור את השיא של 3000 הצגות. הוא זכה בתשעה פרסי טוני, ועד היום בברודוויי בלבד עלה בשש הפקות שונות. תפקידו של טוביה החולב מזוהה ביותר עם השחקן חיים טופול, שגילם את הדמות בסרט, ובהפקות בארץ ובעולם.
"כולם בפרויקטים האחרים שלי היו נדיבים מאוד, העבירו תאריכים, מצאו מישהו שיחליף אותי ועזרו לי לקבל את התפקיד, הכל כדי לעשות את הסיור הזה", מספר לי לזרוב בשיחת טלפון מניו יורק. "מכיוון שאנגלית אינה השפה הראשונה שלי, באותה תקופה הייתי צריך ללמוד בעל פה את כל התפקיד באנגלית ולעשות שיעור קול בכל בוקר. היו לי גם שיעורים ווקאליים כדי ללמוד את 11 השירים שיש לי בתוכנית, ועשיתי את כל זה בין החזרות של ההצגה לוליטה/ז'אן דארק בתיאטרון גשר, ומשחק במחזמר 'שורת המקהלה' בקאמרי. שלחתי אודישן מצולם לברטלט שר את השיר הידוע – "אם הייתי רוטשילד", ובכך סללתי את דרכי לתפקיד טוביה החולב".
זה היה בסתיו האחרון. עשרים ערים לאחר מכן, סייר "כנר על הגג" עם לזרוב כפטריארך טוביה נחת בדרום קליפורניה.ההצגה עלתה בתיאטרון הוליווד פנטאג'ס ואז עברה למרכז התרבות של קוסטה מסה.
לחובבי התאטרון והמחול הישראלי, נזכיר שלזרוב רקד מספר שנים בלהקת בת שבע, ושיחק בהצגות רבות בתיאטרוני "גשר" ו"הקאמרי". בשנה שעברה שיחק את זאק בהפקה הישראלית של המחזמר "שורת המקהלה". צופי טלוויזיה וקולנוע מכירים אותו מהסרט "אהבה אסורה", "הגננת", "יחפים" ו"מלאך של אמא".
כמו שיחזאל לזרוב, 45, הסתגל לשינוי בתפקידים אותו הוא מגלם בדרך כלל, כך גם הקהל של "כנר על הגג" התרגל לשחקן הישראלי הצעיר והמוכשר. קהלים ל"כנר על הגג "של ברטלט שר הבמאי הידוע מצאו מהדורה חדשה של המחזמר הוותיק, כזה שמביא הקבלות בין הסיפור הקלאסי למחזה .
הכותרות של היום היתה שזו הפקה חדשה שלא קשורה ביידיש, שפת סיפורי שלום עליכם של המאה ה -19 שהיוותה השראה ל"פידלר או זה רוף", ומשכה קהלים גדולים מספיק לעיר ניו יורק כדי לעבור לאחרונה מברודווי לסיבוב הופעות באמריקה.
הבמאי ברטלט שיבח בעיתונות האמריקאית לא רק את הכישרון של יחזקאל לזרוב אלא את סיבולתו הגופנית והרגשית, בסיבוב הופעות המפרך והמוצלח כטוביה החולב היהודי רוסי מ-1905, השואג בקול רם לאלוהים ודואג לבנותיו, לעונייה של הקהילה היהודית הנמצאת בסכנת הכחדה. "לא הרבה אנשים יכולים לעשות את זה", אומר ברטלט שר. "כמו בכל אחת מההופעות הנהדרות האלה, תמיד יש דמות מרכזית שצריכה לסחוב את כל החבורה".
"לזרוב זורח בכל רגע בהופעה שלו, והנוכחות הבימתית שלו מקסימה ומזמינה", נכתב בביקורת של יו.אס. טודיי, שם כינו את לזרוב גם "גנב הסצנות הבלתי המעורער" של ההפקה, וציינו שהשחקן הישראלי זכה גם למחיאות כפיים רמות בסוף ההצגה. במהדורת שיקגו של כתבו שלזרוב הוא "כל מה שאפשר לרצות בדמות של טוביה – מצחיק, מקסים ומרגש", וב"שיקגו דיילי הרלד" שיבחו את לזרוב על ה"חום, ההומור העדין והעליזות שאי אפשר לעמוד בפניה".
יחזקאל, איך היית מתאר את טוביה אחרי ששיחקת אותו במשך חודשים על הבמה?
לזרוב:"זה לא נכון לראות את טוביה רק כחלבן תמים. הוא אחד מאותם אנשים שמאמינים שהם בדרך הלא נכונה. מלבד היותו אדם רגיש, אכפתי ואוהב, עמוק בפנים הוא מאוד מתוסכל. הוא מלא פוטנציאל, רוצה להיות איש בקיא. הוא ישמח להתפלל ולעבוד את האלוהים. הוא הדוגמא המושלמת לאדם שיכול להיות סטודנט פיקח, אך החיים והמסורת הביאו אותו למקום בו אנו פוגשים אותו ב"כנר על הגג".
אמרת שלשיר את טוביה הרגיש לך כל כך טבעי שזה לא מרגיש כמו תפקיד על הבמה.
"כשמשהו כתוב טוב מאוד, זה חוצה את גבול ההבנה. לא רק התפקיד שלי כתוב בצורה מושלמת. כל התפקידים הם מושלמים. בכל פעם שאנו מבצעים אותם אנו מגיעים לשכבה אחרת. והחזרה, באמירת המילים האלה בכל לילה על הבמה, גורמת להרגיש כמו תפילה".
גדלת במשפחה דתית?
"ההורים שלי חזרו בתשובה במשך השנים. גדלתי תחת חסות סבא וסבתא שלי, והמסורת בדמי נובעת מהם. כשהייתי ילד הייתי מסתכל על התקרה בחדר שלי ומדבר עם אלוהים. הייתי שואל שאלות, כמו שעושה טוביה, ובוחן אותו. אני עדיין אומר תודה בכל בוקר לאלוהים. אני מאמין שיש משהו גדול ממני."
איך "כנר על הגג" מדבר אליך באופן אישי?
"בהתחלה לא הבנתי עד כמה הסיפור הזה הוא חלק מהשורשים שלי. ואז, לפני חודש, סבתי נפטרה בגיל 94 והתחלתי לחשוב על זה יותר. היא הגיעה לארץ מקהילה יהודית קטנה ברוסיה וכשאתה מדמיין את אנטטובקה (העיירה היהודית בהצגה) זה היה דומה למקום בו סבתי גרה. היא וסבי ברחו מרוסיה עם כל אחיהם ואחיותיהם, ואני זוכר ששמעתי כיצד הם נאלצו לברוח ולהתחבא בדרכם לישראל. זה לא רק סיפורו של "כנר על הגג". יהודים למעשה חיו את הסיפורים האלה..
"אבל אתה לא צריך לחזור לסבתא שלך וסבא שלך, כי סיפורי הפליטים האלה קורים כשאנחנו מדברים. אני חושב שזה מה שהופך את "כנר" לרלוונטי ביותר. כאומנים, ביצוע המופע הוא הדרך שלנו לעזור לאנשים אלה. אני מעריך שהבמאי ברטלט שר משתמש בתוכנית כדי לטפל בטרגדיה של הפליטים בכל העולם".
