עולם הולך ונעלם? ״כל םי שיש לו מקלדת תחת אצבעותיו הקלות, נהפך הייםום בעיני עצמו לסופר, משורר, הוגה
דעות״ • לכבוד שבוע הספר 2018
בין ה-6 ל-16 ביונ חוגגים בישראל את שבוע הספר 2018; בשורה של ירידים ואירועים במרכזי הערים מציגות הוצאות הספרים הישראליות ספרים שיצאו לאור במהלך השנה החולפת לצד ספרים משנים קודמות. השיטוט בין הדוכנים עדיין מהווה חוויה נעימה לכל המשפחה, הזדמנות מצוינת להיחשף לעושר הספרותי בארץ, להיפגש עם הסופרים ואולי אף לזכות בהקדשה אישית מהם על גבי הספר.
רומן גארי טען כי ״המציאות אינה משמשת השראה לספרות. במקרה הטוב, הספרות משמשת השראה למציאות״. צ׳רלס דיקנס היה נדיב הרבה פחות: ״יש ספרים שהחלק הטוב ביותר שלהם הוא בכריכתם״, אמר, ופרנסיס בייקון סבר ש״יש ספרים שצריך לטעום אותם, אחרים צריך לבלוע, רק מעטים צריך ללעוס ולעכל״. זה כמובן אינו מונע מרבים, רבים מאוד, להוציא ספרים: על פי דוח הספרייה הלאומית לשנת 2017, מתוך מאות המו״לים המסחריים הפעילים בארץ, רק כעשרה מהם הוציאו כמעט 40% מכלל הספרים שפורסמו השנה.
״אנחנו חיים בעידן שמטפח נרקיסיזם״, אומרת ד״ר אורית גודקאר, פסיכולוגית קלינית וחינוכית ומרצה במכללת אורנים. ״קשה
יותר בעידן הנרקיסיסטי הזה לגייס הקשבה, שכן כולנו שמחים בעיקר לספר על עצמנו ופחות להקשיב לאחרים. אם עברתי מסלול חיים קשה ומכאיב, האפשרות לספר את הסיפור שלי נותנת לי הכרה של העיניים מבחוץ ומאפשרת לי להבין בצורה אחרת את הסבל שלי. הרווח הוא כפול: גם קבלת עיניים אוהדות ואוזניים מקשיבות, שמספקות לי תחושה של הכרה, וגם אפשרות לארגן בצורה חיובית התנסויות שעד כה הכותב התייחס אליהן כאל שליליות״. ״כל מי שיש לו מקלדת תחת אצבעותיו הקלות, נהפך בעיני עצמו לסופר, משורר, הוגה דעות״, מוסיפה פרופ׳ אילת שמיר, סופרת וראשת החוג לספרות במכללה האקדמית אורנים. ״מושגים הכרחיים לקיומה של ספרות, כמו פרספקטיבה, היכרות עם מסורות קודמות של כתיבה, אמות מידה – על אלה אפשר לפסוח, ובאבחת מקש להפוך פוסט מנוקד לשיר, ואסופת דפים לספר. האם זה טוב? ראוי? בעל ערך? לא לחינם עוברים כתבי יד שמגיעים להוצאות הספרים כמה וכמה משוכות עד שמחליטים לפרסם אותם. יש חשיבות לסינון שעושים הלקטורים והעורכים, והדילוג על ביקורת בדרך יכול, כמובן, לקצר תהליכים, אך לא ברור היכן יסתיים: על פסגה שכל מביני הדבר החמיצו, או בערימות הניירת של מכולת המיחזור״. היום, הוצאות רבות מציעות לכותב סכום ״השתתפות עצמית״. כלומר הכותב למעשה משלם להן על העובדה שהן מספקות לו בית עם מערך הכולל בדרך כלל עריכה, הגהה, עיצוב גרפי, הפצה ויחסי ציבור. כאן השוק התחרותי לא משאיר הרבה אוויר: להוצאות הגדולות יתרון יחסי מובהק על פני ההוצאות הקטנות, ועל אחת כמה וכמה על כותבים עצמאיים.
״עולם הספר משתנה באופן דרמטי בעשור האחרון״, אומר פרופ׳ מוטי נייגר, מחבר ספר שבחן את ההיסטוריה התרבותית של 100 שנות מו״לות עברית בישראל. אתרי מו״לים מאפשרים למו״ל ״לדלג״ מעל חנות הספרים ישירות לקורא, הוצאה עצמית לאור גם באמצעים ביתיים ואף באינטרנט, ועליית קרנם של הספרים הדיגיטליים לקריאה וספרי השמע, שמכירותיהם במקומות מסוימים עולות על מכירות הספרים הפיזיים, ונראה שזו מגמה שתתרחב. ״מבחינת היוצרים, בעיקר אלו שלא יכלו לצאת לאור טרם העידן הדיגיטלי, המשמעות המרכזית היא שהפרקטיקה של הכתיבה למגירה כמעט נעלמה״, אומר פרופ׳ נייגר. ״אין שום צורך לכתוב למגירה, מכיוון שאפשר לפרסם באופן מיידי לקהל עוקבים בפייסבוק או באופן פחות מיידי באמצעות הוצאה עצמית לאור. מוסדות התיווך המסורתיים, כלומר בתי הוצאה ידועים ועורכים ספרותיים מוערכים, כבר אינם מחסום בפני הפרסום. אבל, ויש אבל, הם עדיין משמשים כתו תקן ליוצרים, והשאיפה שלהם תהיה להוציא בהוצאות ידועות״.
״אנשים לא מרבים לקרוא היום״, מודה ד״ר נעמי דה־מלאך, מרצה לספרות במכללת אורנים. ״אפילו סטודנטים לספרות לא מרבים בכך, ומורים ומרצים לספרות נוהגים להיות מופתעים ש׳אף אחת בכיתה לא ידעה מי זה קפקא׳, או ש׳הם לא הכירו
אף סיפור של ס. יזהר׳. לעומת זאת, כשאני שואלת את הסטודנטים מי מהם כתב או כותב/ת ספרות, מרבית הידיים מתרוממות. זוהי גם המוטיבציה של חלקם להגיע ללימודי הספרות, והקורסים של כתיבה יוצרת שאנו מציעים במכללה הם מאוד מבוקשים״.
ספרים דיגיטליים הופכים יותר ויותר פו־פולריים עם פריחתם של הטלפונים החכמים, הטאבלטים ושאר אמצעי הקריאה החדישים. רשת האינטרנט מציעה מגוון רחב של חנויות ספרים, שגם הן יוצאות במבצעי שבוע הספר, כדוגמת עברית ו– Booxilla שבהן ניתן למצוא ספרים במחירים מוזלים. פרויקט גוטנברג, למשל, ע״ש ממציא הדפוס, מציע למעלה
מ-100,000 כותרים דיגיטליים מז׳אנרים שונים, כמו ספרות ילדים, מתח, היסטוריה וטכנולוגיה. בין יתר תוכלו למצוא שם אלפי קלאסיקות אהובות ומוכרות כמו ‘עלילו־תיהם של הקלברי פין וטום סוייר׳ ויצירותיו של דוסטוייבסקי. הספרים מוצעים לקריאה ללא עלות ובתרגום למגוון שפות: אנגלית, הולנדית, צרפתית, איטלקית ופורטוגזית. פרויקט בן יהודה הישראלי מציע ספרות עברית כגון יצירותיהם של טשרניחובס־קי, אבן – גבירול ורבי נחמן מברסלב. יזמי הפרויקט התחייבו כי כל נכסי הספרות העברית שבאתר יהיו לעולם בחינם לשימושם החופשי של הקוראים.
