הקשר בין עפיפונים יצירתיים, גלידת פקאן-מחאה והחרם של AIRBNB על השטחים
מאת: ארי בוסל
לפני תשעה ירחים, יצאו להם העזתים השלווים להפריח עפיפונים. הרגשנו ממש כמו בסרט מרי פופינס, וכל העת מזמזם לי השיר ״בוא נלך להפריח עפיפון…״ שבועות שהפכו לחודשים ואלו לתשעה ירחים, והשיר מסרב לעזוב אותי, כה נפלאה התופעה.
כמובן שבדרכם הייחודית, העזתים הצליחו להפוך דבר כה שלו לעצם הרוע. זו לא הפעם הראשונה. בתוכניות הטלוויזיה שלהם לילדים, אנחנו – היהודים – הרגנו את מיקי מאוס. ועכשיו, העפיפונים הולבשו עם אמצעים שונים גורמי שרפות, וכך חלקים עצומים בדרום הארץ עלו בלהבות. איזו שמחה וצהלה!
בכדי שלא נרגיש בודדים, העזתים יצאו מגדרם, הביאו ואספו הררי צמיגים והעלו גם אותם באש. יתכן שהם אפילו העמידו מאווררי ענק להסיט את העשן לכיווננו, שכך יהיה גם עמוד אש וגם עמוד ענן לפנינו, מאחורינו, בכל עת ובכל שעה, זכר ממש לימי העבר, לנדודי העברים במדבר ממצרים לארץ המובטחת! כה מתחשבים העזתים, כה יצירתיים.
תשעה חודשים של הפגנות שבועיות, עפיפונים באויר, נסיונות חדירה ושמחה רבה.
שר הבטחון של מדינת ישראל היה עסוק מהלך כל אותם חודשים, עד שהגיעה הנקודה בה הכריז ״שברו את הכלים ולא משחקים״ והלך והתפטר. לרבים נראה שהוא, ורק הוא, מוכן להילחם. כל שאר הפוליטיקאים נאחזים בכסאותיהם. אחד איים שאם הוא לא יהיה שר הבטחון, מפלגתו תעזוב. ניחא, לא עזב. האופוזיציה צרחה ורתחה ורקעה רגלים, אך למעט רעש אין בה ממש (ודאי שלא מנדטים). ובינתיים ראש הממשלה שהוא גם שר החוץ נהיה שר הבטחון.
בעזה שמחה וצהלה – ניצחון חדש! כמעט הביאו לידי פירוק הממשלה. לפני כן כמעט פגעו פגיעה ישירה באוטובוס מלא חיילים. ובין לבין, הם הצליחו לגלות חולית קומדנו שחדרה לעזה ונסה משם תוך אבדות כבדות (סא״ל שנפל). מאז הם מנהלים מערכה על דעת הקהל הישראלית, בשיתוף גורמים אירניים, לגלות יותר פרטים על לומי סיירת מטכ"ל שהעזו לחדור לשטחם.
אם בארץ שמח – בין העפיפונים לשריפות לשאר ההפתעות מעזה – לפחות בחלקה הדרומי, הרי שבחזית הלוחמה על דעת הקהל הבינלאומית כאן בארה״ב, שמח עוד יותר.
זוכרים אתם שפעם אחר פעם סיפרו נציגי משרדו של גלעד ארדן על הצלחותיהם במיגור תופעת החרם? התרברבו, התגנדרנו, פרשו לראווה את נוצותיהם, ממש כמו טווס זכר, בועדות הכנסת, באמצעי התקשורת, אפילו בכנסים זרים. אנשים כל כך מוצלחים, בעלי ידע ונסיון כה רב, פשוט שכחו בבית (ואולי לא ידעו) ש״סייג לחוכמה שתיקה.״
אם בעזה זה התחיל עם עפיפונים, כאן אצלנו עם גלידות בטעמים מוזרים. בן וג׳רי, שני יהודים טובים שלפני כמעט שני עשורים מכרו את החברה שלהם עבור כמה מאות מיליונים לחברת יוניליור (מרבית המוצרים שאנו צורכים הם מחברה זו), החליטו שחייבים לתמוך בצעדת הנשים ובנשים שעומדות שם בראש. הצטלמו, העבירו כספים, פיתחו טעם חדש (מרי הפקן) ונהנו עד מאד מהרעש וההמולה.
למה לא? הרי אפילו לינדה סרסור, אתה הצטלמו (״אין אנו מסכימים על הכל״) טענה שהיא נגד אנטישמיות. כמה קל להגיד, ומיד למחוק את האמור תוך שניה ולעבור להצהרת כוונות אמיתית שעיקרה, כל כולה, הוא נגד מדינת ישראל; אנטישמיות מזוקקת וטהורה.
אם עד עכשיו ג׳ורג׳ סורס, יהודי, עשה ועושה כל ביכולתו נגד מדינת ישראל, הרי מה הם שני מיליונרים? הוא אחד מעשירי העולם, והם כאין וכאפס לעומתו. אך בעוד ג׳ורג׳ סורס בוחש ובוחש, הרי שעתה בתודעה של כל אדם מדינת ישראל היא דבר רע, שכן היא מעיזה להתנגד לגלידה, מוצר כה נחשק שכולנו אוהבים. ממש כמו מיקי מאוס שהיהודים רצחו.
עפיפונים, גלידה, עתה הגיע תור תוכנית הלימודים בחו״ל. הסגל של פיצר קולג׳ בקליפורניה העביר החלטה הקוראת להקפאת תוכנית הלימודים בחו״ל בישראל. משום מה לא שמעתי את אוניברסיטת חיפה יוצאת במחאה. פחות תלמידים יגיעו אליה, ודוקא שם חל איסור לפעמים להניף את דגל ישראל. דווקא שם מותר וראוי וגם רצוי לצאת בהצהרות נגד ישראל. אז מדוע להחרים? מדוע להעניש דוקא אותם?
היכן נשיא האוניברסיטה, שישב בארוחת בוקר באולם ״מרק״ בשדרות פיקו, וסירב, פשוט סירב לאחר ששאלתי, להתייחס לפעילויות החתרניות באוניברסיטת חיפה נגד מדינת ישראל? מה שמותר בארץ נשאר בארץ, כך לתומו חשב, אך מסתבר שאפילו הזדהות עם האויב אינה עוזרת בשעת מבחן.
הקהילה הפרו-יהודית ופרו-ישראלית געשה והתרגשה, אך עד מהרה זה עבר ונשכח, כי מי בכלל יודע מה זה פיצר קולג׳? הם המפסידים, ואנחנו נתנחם במנת גלידה בטעם פקאן-מחאה!
בשבוע שעבר קם ענק, שכל איש ואישה מודעים לשמו, והכריז קבל עולם: אנחנו מסירים את הישובים היהודים ביהודה ושומרון מאתרנו. הרבה חשבנו וחככנו בדעתנו, והגענו למסקנה שזה הדבר הנכון לעשותו. כואב אבל הכרח, אין ברירה, חייבים לחתוך, פן הנגע יתפשט. השר גלעד ארדן נזעק, וכראוי פנה מיד לעמיתיו, מושלים בחמש מדינות בארה״ב: עשו משהו. פעלו. יש לכם חוקים. הגיע הזמן לפעול.
כך השר, רק שמן הסתם הוא לא חשב פעמיים לפני שיצא לפעול.
ארדן שלח מכתבים למושלים-עמיתים שיפעלו. אך מה עושה מדינת ישראל? אה-הא! במדינת ישראל קוראים לאותו חרם בדיוק, ואף יותר! מה רוצים מחברת AIRBNB.
כל שהם עשו הוא לפעול בצורה אחראית ובוגרת. יש בעיה, נמחוק את היהודים מיהודה ושומרון, כה מעטים הם, ותמיד יש תחליפים, ימציאו הם להם אלטרנטיבה. הם ודאי לא יסבלו, ואנחנו לא נגרר לאזור מריבה.
קשה, עד כמה קשה, להילחם בחרם, כשאמנים וסופרים, פוליטיקאים ואנשי הון וממון – כולם יהודים ישראלים בישראל – קוראים לאותו חרם בדיוק. וכך, בין עפיפונים לגלידה לדירות להשכיר, יצאנו נפסדים פעם אחר פעם. אפילו תוכניות לימודים בארץ לסמסטר אחד יורדות מהפרק. מה הלאה?
גבירותי, רבותי, המשך יבוא.
אנחנו נמצא את עצמנו צריכים לפרק את אותו מערך שהקים השר ארדן, כי על פוליטיקאים אי אפשר לסמוך לנהל מערכה שעיקרה בחו״ל ולא בארץ. זו חזית שעד כה הוזנחה, וצריך צבא ההגנה לישראל להיות מעורב בה, שכן ירצו לא ירצו, כשמדובר על ״הגנה״ על המדינה והעם היהודי, הדבר מופקד בידי צה״ל ולא אחר.