סרט המתח קפטן פיליפס מבוסס על סיפור החטיפה האמיתי של הקפטן ריצ׳רד פיליפס וצוות אונית המטען “מרסק אלבמה” האמריקאי ע"י פירטים מול חופי סומליה בשנת 2009 * טום הנקס מככב באחד מסרטיו היותר-טובים / מאת יהודית קטן
הסרט מבוסס על ספר שכתב פיליפס אחרי המקרה, על כן השאלה היא לא אם פיליפס ייצא בחיים מכיון שברור שהוא כן, אלא מה קרה במהלך החטיפה. הסרט לא מסתפק בהעברת ההתרחשויות בלבד אלא נותן לנו להכיר את הדמויות וגם לתת הרגשה שאנחנו מבינים מה הביא את הפירטים לצאת למבצע למרות הסכנה הברורה שהם לוקחים על עצמם.
לראשונה אנו פוגשים את קפטן ריצ׳רד פיליפס, (טום הנקס השחקן המייצג לעיתים קרובות את האמריקאי היפה,) בשיחה עם אשתו שמלוה אותו לשדה התעופה. מהשיחה בין השניים אנו לומדים שהוא איש משפחה הדואג לעתיד ילדיו. בסצנה הבאה אנחנו בסומליה עם הפיראטים הכחושים והיחפים תושבי כפר הדייגים הקטן לחוף האוקינוס שמתחננים לצאת לפעולה החטיפה המסוכנת. מיוז (ברקדי עבדי) צעיר עם הצלחה מספקת בחטיפת אניות בכדי להרשים את מניהיגי הפירטים בכפר, מקבל את תפקיד המפקד ובתור שכזה זה הוא שבוחר את המעטים שהוא מאמין שאיתם הוא יצליח במשימה.
הסרט נכנס להילוך גבוה אחר שקברניט פיליפס מבחין בשתי נקודות חשודות על הרדאר ומגלה שאלה הן סירות של פירטים העוקבים אחר האניה. סירה אחת מתהפכת אבל ארבעת הפיראטים על הסירה השניה בהנהגתו של מיוז ובידיהם רובים ישנים מצליחים להשתלט על האניה.
נראה שצוות האניה מצליח להתגבר על הפירטים אבל כשהם יורדים אל סירת ההצלה הקטנה עם 36,000 דולרים שקיבלו, הם חוטפים את הקפטן ומחזיקים בו כבן ערובה על מנת לדרוש עבורו כופר נפש של מליוני דולרים. בהמשך הסרט פיליפס וחוטפיו נמצאים בתוך הסירה הקטנה והסגורה באוקינוס.
יש גבורה גדולה ביכולתו של פיליפס לשרוד עם החוטפים, אבל מה שעושה את הסרט מעניין במיוחד זאת העובדה שהוא לא מסתפק בלהעביר את הפעולות בלבד אלא מראה את החוטפים כאנשים מיוסרים שלא אוכלים אלא לועסים קאט, סם שמלבד לתת להם הרגשה אופוריה הוא גם מדכא את הרעב.
סצנות אלה ואחרות נותנות לנו להבין את העולם ממנו הם באו ומה הן הנסיבות המניעות אותם, ובעיקר אנו מבינים את מיוז אשר יצא לעבודה תובענית ומרגיש את הצורך לסיים אותה בהצלחה.
על פניו של טום הנקס אפשר לראות את האימה ויחד עם זאת לראות שהוא מנסה לשמור על כבודו. זהו אחד התפקידים הטובים ביותר של טום הנקס אבל הוא לא היה יכול להגיע לכך בלי משחקו המעולה של השחקן ברקדי עבדי שמשחק מולו. ברקדי עבדי, כמו כל השחקנים הסומליים האחרים המופיעים בסרט, גוייסו מתוך קהילת מהגרים סומלית במיניאפוליס.
ברגע שלקראת הסוף הצי האמריקאי נכנס לתמונה נגד סירת ההצלה הקטנה, ברור לפירטים שהכל אבוד אבל מיוז עדיין רוצה להאמין שהוא יכול לצאת מנצח. מדהים לצפות בעוצמה של העליונות האמריקאית מול הכח האפסי של הפירטים הסומליים.
הבמאי פאול גרינגרס הבריטי שהוכיח את כשרונו לבנות סצנות מתח בסרטי סדרת Bourne Identity בונה גם פה סצנות רבות מורטות עצבים. הוא היה יכול להביא סרט על החטיפה עצמה אבל הוא התאמץ גם לנסות ולבחון למה כל זה קרה. וזה מה שעושה את הסרט ליותר מעוד סרט מתח רגיל.
