הוא נולד כאמיל רוסו. גדל בקריות להורים יצואי מרוקו ואיטליה. בחור יפה תואר עם לוק איטלקי. כשניגש למלהקות וסוכני שחקנים בארץ – כולם דחו אותו: אתה לא מתאים לישראל אמרו לו. אמיל שהפך לאמיליו לא אמר נואש. להיך – התמקם בניו יורק ולמד משחק באקטורס סטודיו והפקת סרטים ב-NYU / כתבה וצילמה שוש מיימון
היום בגיל 35 פלוס אמיליו (בתצלום משמאל) הוא מעצמת קולנוע זעירה. מאחוריו רזומה של 4 סרטים שכתב, ביים, הפיק והוא אף הכוכב הראשי. הפרט החינני בביוגרפיה הקולנועית העשירה שלו שאת כל הפרוייקטים שלו הפיק בתקציב נמוך ואף מגוחך, והוא כל הזמת 'מתקדם תוך כדי תנועה'. כשמכל סרט הוא מפיק את הלקחים ומיישם בפרוייקט הבא שלו.
השבוע נכחתי בהקרנת בכורה של הסרט החדש שלו:THUMBLEWEED שעוסק במאפיה המקסיקנית, במאפיה הרוסית ובשוטרים מושחתים. הבכורה התקיימה ב-RELIEGH STUDIOS
בלוס אנג'לס והיתה חגיגית ונוצצת, כולל שמלות ערב מפונפנות ושטיח אדום.
מוסר ההשכל של הסרט שיש בו הרבה יריות והרוגים : הפשע לא משתלם!
מה זה THUMBLWEED, שאלתי את אמיליו.
רוסו: "זה שיח שמתגלגל במדבר עם הרוח. ככה זה גם בחיים. מתגלגים במדבר הרבה סיפורים. צריך רק להרים אותם.. יש בסרט 3 סיפורים השזורים אחד בתוך השני. בסוף כולם הורגים אחד את השני. הסרט מתמקד בסיפורים מהחיים ומראה שלפעמים אין לך ברירה ויש מצב ונסיבות ואז אתה חייב לפעול בדרך מסויימת".
איך אתה מגייס כספים לסרטים שלך?
"אני משקיע כספים שלי. מה זתומרת? לוקח ריסק. אם אתה מאמין בחלום שלך אתה צריך לקחת סיכון. בגדול זה לא עסק קל לעשות סרטים. לעשות סרט זה כמו לצאת למלחמה. אני כותב את הסרט, מגייס כסף ויש שחקנים וקדימה יוצאים לדרך. עוד חודש יוצא סרט נוסף שלי – סיפור איוב בגירסה מודרנית".
