טלפון חוגה |
|
|
|
הטלפון של אז, היה עשוי מבקליט שחורה ועבה, היה כבד ובעל אפרכסת גדולה מגושמת וכבדה. כדי לחייג היה צריך להכניס את האצבע בחור של הספרה הראשונה במספר אליו רצית להתקשר, לסובב את החוגה עד שהיית מגיע למעצור בו היית עוזב את החוגה וזו הייתה חוזרת למקומה, וכך הלאה עם שאר המספרים, עד שהיית מחבר בפעולה זו את כל הספרות של מספר הטלפון שרצית להתקשר אליו. זה היה מסובך לעומת היום, לקח זמן, אבל זמן היה בשפע… הטלפונים הראשונים היו כבדים ומגושמים. היה אפשר לקבל אותם במגוון רחב של צבעים, בתנאי שהצבע היה שחור… רק לאחר שנים החלו להופיע טלפוני חוגה בעלי טעם עיצובי כל שהוא, בצבע לבן-קרם. בתקופה ההיא כשרק הרמת את שפופרת הטלפון כבר פנו אליך בטרוניה: "…כמה אתה מדבר? זה עולה הון!!!…" בחלק מהבתים היה אפשר למצוא על הטלפון "מנעול לטלפון". היה זה מן מנעול קטן שהיה מתלבש על החוגה, נועל אותה ולא מאפשר שימוש בלתי מורשה בטלפון על ידי הילדים או השכנים או דייר המשנה. המפתח היה נשמר בקפדנות, בצרור המפתחות של בעלי הבית. אנחנו הילדים התגברנו על המנעול בזה שרכשנו מיומנות לחייג ע"י נקישת המספר במהירות על לחצני עריסת הטלפון, זה עבד נהדר, לפעמים היינו טועים במספר והיכרנו כך בנות ויצא מזה גם רומן מעניין. עד שנות אמצע שנות ה-60 הטלפון היה מכשיר נדיר בדירות הישראליות. החזיקו בו פקידים בכירים, פרוטקציונרים, קציני צבא ורופאים. רק באמצע שנות השישים החלו בני המעמד הבינוני להזמין לעצמם טלפון. גם כשהיה לך סוף סוף טלפון, זה לא אמר שאתה יכול תמיד להתקשר. זאת כיוון שבימים ההם, בשל המחסור הכרוני של קווים, המציא משרד הדואר "פטנט" שנקרא "שותף". לכל קו טלפון היה שותף, בדרך כלל שכן סמוך, שפירושו שכאשר השותף מדבר בטלפון שלו – הטלפון שלך חסום לשיחות. או אז היו ההורים מורים לילדם:"…מושיקו, רוץ לגברת אפשטיין ותגיד לה להפסיק לדבר בטלפון, גם אנחנו רוצים לדבר קצת…".
עד לאמצע שנות השמונים כל החפץ להתקשר בטלפון לחו"ל היה צריך"להזמין שיחה". היית צריך להתקשר למוקד 18 – דבר שדרש סבלנות רבה, כיון שפעמים רבות נתקלת בצליל תפוס. כשסוף סוף ענתה המרכזנית היית מזמין שיחה לחו"ל לשעה מבוקשת. בהגיע המועד המבוקש, או בסמוך לו, היה הטלפון בביתך מצלצל והמרכזנית היתה מקשרת אותך עם המספר המבוקש בחו"ל. בשנים יותר מאוחרות כבר היה ניתן להתקשר למוקד ולקבל חיבור מיידי למספר טלפון בחו"ל. חיוג ישיר למספרי טלפון בחו"ל החל רק בשנות השמונים. מנגנוני הצלצול של הטלפונים בזמנים ההם היו מכאניים ובעלי צליל בעל עוצמה מוגבלת. למעטים היה טלפון בימים ההם. רובנו היינו הולכים למכולת, בעל המכולתהיה מפעיל את המונה. בזמנים ההם כל פרק זמן של כמה עשרות שניות היה מתבצע חיוב נוסף, מספר השניות לשיחה היה על פי המרחק מהמקום ממנו התקשרו למקום אליו הגיע השיחה. בתום השיחה היה בעל המכולת בודק את מספר השיחות שחויבו על פי המכשיר, ומחייב בהתאם. בזמנים ההם בהם מכשיר הטלפון היה אביזר חדשני, הייתה מצורפת לחשבון הטלפון חוברת קטנה בשם "חוגה", ובה הנחיות, חידושים, הצעות ומידע בנוגע לשימוש במכשיר. שלישיית "הגשש החיוור" ב"שיר הטלפון"
"… עברו כבר שבועיים מיום התקנת הטלפון בביתו של שטיינר, והוא בקושי הצליח להשחיל שיחה אחת. זאת כיוון שה"שותף" שלו לקו שוחח ללא הפסקה, וחסם לו את הקו. שטיינר החליט לעשות לזה סוף, ויום אחד לפני שעזב את הבית עם משפחתו בחופשת הפסח לתקופה של שבוע ימים – הרים את אפרכסת הטלפון והניחה על השידה, וכך חסם ל"שותף" שלו את האפשרות להתקשר לאורך כל חול המועד פסח. הלקח נלמד מהר…" מטבעות לשון: יש טלפון בדירה? מעבר לתצוגת אוסף טלפוניםpg
|
2 תגובות
האם אתה הוא דיויד סלע, אשר דיבר ברדיו השבת בשעה 11.00 על נוסטלגיה.
באם כן אשמח מאוד לאפשרות ליצור אתך קשר.
הטלפון שלי 09-9503073 או 052-2403832
תודה
זאב
כתבתי צעלה כי אני מחפש את דיויד סלע בעיניי נוסטלגיה.