מסעדת "הולי גריל" פתחה את הסניף השני שלה בוואלי, חמש שנים לאחר שהמסעדה הראשונה נפתחה בעיר * הסיבה להצלחת המסעדה: אוכל כשר וטעים להפליא עם טעם ביתי והקפדה על כל אייטם במנה * שלא לדבר על סנדוויץ' הסוליקה המפורסם, שמוגש מדי יום שישי בתוך חלה טריה * הזמנה פתוחה
למסעדות חדשות לוקח זמן לבסס את עצמן, לוקח זמן עד ששומעים עליהן, עד שלקוחות מספרים לחברים ואז השם עובר מפה לאוזן וכך גודל מעגל הקליינטים. אחר כך- ואחרי חודשים ארוכים – אם המסעדה באמת טובה והאוכל הוא ברמה גבוהה, המיקום טוב והשירות אדיב ונעים, רק אז הבעלים מתחילים להרוויח ולהרים את הראש מעל המים. עסקי המסעדות הם כאלו – קשוחים ולא נועדו לעצלנים או למעגלי פינות. אתה באמת ובתמים צריך לאהוב את מה שאתה עושה על מנת להצליח. אי אפשר לרמות את הלקוחות, הם ירגישו מייד ומהביס הראשון אם לבעל הבית איכפת מהם ומחוויית האוכל שלהם או שזה סתם עוד עסק לעשיית כסף.
לעדיאל נחמיאס, הבעלים והאיש שמאחורי הסירים של "הולי גריל" איכפת מאוד. זה ברור מהרגע שנכנסים למסעדה שלו על המעוצבת בקווים נקיים שדרות ונטורה באנסינו ורואים את התפריט העשיר המבוסס על מאכלים ישראלים שכולנו אוהבים. אבל זה ניכר כמובן בעיקר מהביס הראשון – בשווארמה העסיסית/בפרגיות/הסביח/המרגז/השניצל/הפלאפל – ועד האחרון. הבשר נימוח בפה, הסלטים טריים, החומוס והטחינה מדהימים והפיתה בדיוק כמו שצריך, חמימה וקריספית מבחוץ ורכה מבפנים. מה הפלא שארבעה חודשים בלבד לאחר שעדיאל פתח את המסעדה שהיא זוכה כבר לתנועת לקוחות מרשימה ושעובדי משרדים באזור, מזמינים ממנה ארוחות צהריים לישיבות עובדים.
זו המסעדה השניה של עדיאל. הראשונה ברשת נפתחה בשנת 2017 בעיר על שדרות פיקו ועוד לפני כן הוא פתח "פוד-טראק" (משאית אוכל) בדאון-טאון אל-איי, אותה הוא ממשיך להפעיל בהצלחה.
למעשה, עדיאל מעולם לא חשב להיכנס לעולם המסעדנות, הכל קרה די במקרה לאחר שהגיע לעיר והתחיל לעבוד במאפייה על שדרות פיקו. שם הוא הכיר והתיידד עם בחור ישראלי שהציע לו להיכנס אתו לעסקי האוכל. "הוא היה מגיע והיינו יושבים ומדברים ויום אחד עלתה אפשרות לפתוח פוד-טראק בדאון טאון ביחד. הסכמתי ופתחנו את המשאית והאכלנו את עובדי המשרדים ועוברי הרגל באזור. הוא היה שותף שקט ואני זה שעבדתי שם יומיום. כשהחבר שלי חזר לארץ קניתי את החלק שלו והגדלתי את התפריט, הוספתי עוד מתכונים שאהבתי מהבית והם מאוד הצליחו אבל המשאית התחילה להיות קטנה מדי בשביל כל המנות שרציתי להוציא והבנתי שהגיע הזמן לפתוח מסעדה".
איך עושה את זה בחור צעיר שנמצא רק בתחילת דרכו? בשביל זה צריך אנשים שיאמינו בך ולעדיאל ברוך השם, היו לא מעט כאלו ובראשם הרב שלו. "הרב שלי אמר לי: אני מאמין בך, לך על זה. לא אשכח לו את זה בחיים. הוא גם עזר לי כשרכשתי את חלקו של השותף שלי בפוד-טראק. מצאתי מקום על שדרות פיקו במקום שמלא במסעדות ישראליות כשרות ופתחתי את המסעדה".
זה יכול להישמע כהימור די מסוכן לפתוח מסעדה ישראלית כשרה באזור שוקק במסעדות כאלו, אבל עדיאל היה בטוח שהוא מביא אתו משהו שונה, את המאכלים של אמא ואבא מהבית ושל סבתא סוליקה שהיתה מפנקת אותו מדי יום שישי עם חלה שאפתה ובתוכה שניצל, מטבוחה ופטרוזיליה. וזה עבד, עם מאכלים עם טעם של בית אי אפשר להתווכח. זמן קצר לאחר שהמסעדה נפתחה, היא כבר שקקה סועדים ועדיאל התחיל לקבל הזמנות לארוחות לשישי-שבת. סנדוויץ' סוליקה שלו הפך ללהיט מטורף שמסעדות אחרות אף הכניסו לתפריט שלהן. "לקוחות מבקשים שאגיש את הסוליקה גם בשאר ימות השבוע, אבל זהו סנדוויץ' שאני מגיש רק ביום שישי כי כך גם הייתי רגיל לאכול אותו, כשהייתי חוזר מבית הספר ביום שישי לבית של סבתא והיא היתה פורסת את החלה שאפתה, ומכינה לכל הנכדים סנדוויצ'ים עם שניצל" נזכר עדיאל בנוסטלגיה.
"גדלתי בבית מרוקאי שכמו בתים מרוקאים רבים הכל בו מסביב לאוכל" מספר עדיאל "שני ההורים שלי והסבתות מבשלים. לשני הסבים שלי מהצד של אמא ואבא היו מסעדות במרוקו, אחת בית מאפה חלבי והשני על האש. האוכל שאני עושה זה אוכל שאני מאמין בו, זה אוכל שגדלתי עליו. אני רוצה להעביר את החוויה הזאת עליה גדלתי, אוכל מפנק ומנחם, אז בנוסף לכל המתכונים הרגילים של המבורגר, שווארמה, שניצל וכו', אני מתכוון להכניס לכאן גם אוכל ביתי מבושל, מה שאני עושה גם במסעדה בעיר".
ברשימת התבשילים שלו אפשר למצוא את מיטב המטבח המרוקאי: דגים מרוקאים חריפים, קציצות עם ארטישוק, סלומון, קציצות אבוחצירה, קציצות מצופות בסולת וטובלות ברוטב, עוף עם אפונה גמבות עוף עם זיתים, כל סוגי הסלטים ועוד.
הראיון עם עדיאל מתקיים במסעדה באנסינו ביום חמישי אחר הצהריים. מכאן הוא ימשיך למסעדה שבעיר אז יתחיל להכין את כל הבשרים והדגים לקראת יום שישי. למחרת בבוקר הוא יתייצב במסעדה כבר בשש-שבע כדי להתחיל לבשל לקראת פתיחת המסעדה בשעה 11 ויכין את ההזמנות שקיבל לארוחת שישי.
מדובר בעבודה קשה, אבל עדיאל, כך עושה רושם, אוהב את העבודה שלו מאוד. כשהוא מסתכל על הלקוחות שלו נהנים מהאוכל שהכין וחוזרים שוב ושוב למסעדה, זה עושה לו את היום. "אני חייב להודות שעד עכשיו כשלקוח אמריקאי נכנס לכאן ומבקש סנדוויץ' סוליקה, זה מרגש אותי" הוא אומר "ההורים שלי היו כאן לא מזמן, הגיעו מהארץ ועזרו לי במסעדה וגם אותם זה מאוד ריגש. ואגב, לשתי הסבתות שלי קוראים סוליקה, אז אפשר לומר שכך אני מנציח את זכרן של שתיהן".
אני מעיינת בתפריט ומתלבטת בין ההמבורגר הישראלי שמגיע עם עגבניות חריפות, חצילים וטחינה, הריב בורגר בלחמניה וההולי בורגר המגיע עם דאבל בשר עם חתיכות של פסטרמה וביצת עין. אבל לאחר שאני מעיפה מבט בצלחות השווארמה של אחד הסועדים, מנה גדושה שמגיעה לבחירתך בפיתה, לאפה או באגט, אני בוחרת במנה המפורסמת של המקום. אחד העובדים "מגלף" את בשר השווארמה שמסתובב לו לאיטו וממלא לאפה בסלטים לבחירתי. הבשר עסיסי מאוד ונימוח בפה והסלטים הטריים משלימים לסימפוניית טעמים מושלמת.
ומילה אחת נוספת על הלאפה והפיתות – במסעדות רבות משום מה, אין התייחסות מספקת לאלו. הפיתות והלאפות דקות ויבשות מדי ולפעמים אף קרות מדי ואינן מרגישות טריות. זה כמובן מקלקל את חוויית האוכל כי קשה מאוד להינות מסנדוויץ' המגיע בתוך פיתה מסכנה. עדיאל מקפיד שהפיתה/לאפה/באגט/חלה שהוא מגיש יהיו טריים-טריים ומחמם את הפיתה מעט על הגריל כך שהיא תהיה קריספית וחמה במידה הנכונה. אותה הקפדה ניכרת גם בבשרים והסלטים.
המסעדה בוואלי עוצבה בדומה למסעדה בעיר בעזרת מעצב פנים ישראלי והיא כוללת קיר עם צמחיה ירוקה שמוסיפה הרבה לאווירה הרעננה והנקיה שבמקום.
כשהוא שב הביתה מיום עבודה ארוך, מחכים לו בקוצר רוח אשתו אלה וארבעת ילדיהם, הכוללים תאומים בני שנה וחצי. "ביום שבת, אני כולי שלהם. סוגר את הטלפונים וכל תשומת הלב שלי מוקדשת להם" מספר עדיאל כשהוא מציג בפני בגאווה תמונות של ארבעה ילדים יפיפיים. "הבוקר הבן שלי אמר לי: אבא אני מתפלל לאלוהים שתמצא עוד עובדים ושתבלה אתנו יותר. העבודה במסעדה היא עבודה תובענית, אבל כשאני בבית, אני משתדל לעשות כמה שיותר אתם, לקחת אותם בבוקר לבית הספר וכמובן – מיום שישי אחר הצהריים ועד יום ראשון בבוקר, אני שלהם". עדיאל חזר בתשובה לפני כתשע שנים. הוא גדל במשפחה מסורתית והקפיד תמיד על הפרדה בין בשר וחלב, שימוש בפלטה לשבת ותפילות שחרית, אבל עדיין היה נוסע ברכב בשבתות עד שהרגיש שהוא רוצה לשמור על השבת באופן מלא ולא חלקי. "זה קרה לפני כתשע שנים. יום שישי אחד אחר הצהריים נרדמנו וכשהתעוררנו, השבת כבר נכנסה וכל האורות בבית היו דלוקים, היתה זו שבת הגדולה, לפני פסח והיה לי חשוב לשמור עליה כמו שצריך. אמרתי לאשתי: תכבי את האור כי אני לא רוצה לגעת בחשמל, אבל גם היא לא רצתה לגעת בחשמל וכך זה התחיל וזה עשה לנו כל כך טוב. להתנתק מהטלפון והעולם ל-24 שעות ולהקדיש את הזמן נטו למשפחה, לילדים ולמנוחה".
המסעדה גם מספקת שירותי קייטרינג ומשלוחים שיביאו אליכם את האוכל ארוז היטב עד הבית או המשרד. במקום להשתמש בשירותי המשלוחים הרגילים, תוכלו דרך אפליקציה חדשה של המסעדה להזמין אוכל ישר מהמסעדה ולזכות בהנחות וספיישלים.
Holy Grill
17334 Ventura Blvd C, Encino, CA 91316
(818) 809-2004