אחרי שייצגה את מאיר אברג'יל במשפט ההסגרה שלו לישראל, פנתה עו"ד טיפאני פדר להתמחות בתחום ההגירה ומאז היא מהווה אורים ותומים לכל מי שמחפש להשתקע בארה"ב בצורה חוקית * איך היא מג'נגלת בין טיפול בעשרות תיקים מסובכים לטיפול בילדיה התאומים, מה ההשפעה של הוריה על הקריירה וההצלחה שלה ומדוע לכל ישראלי לא חוקי בין לוס אנג'לס ולאס וגאס שווה ליצור איתה קשר בהקדם * ראיון חשוף
את האישיות הכובשת של טיפאני אפשר לזהות מקילומטרים, גם התיקים הבכירים הבעייתים שהיא לקחה על עצמה במשך השנים, בהחלט מוסיפים לתדמית העורכת דין הקשוחה, הפייטרית – שלא מוותרת, עד שהלקוח שלה מצליח ומשיג את מבוקשו. אבל מתחת לכל זה, אם רק תנהלו איתה שיחה קצרה, תגלו במהרה שהאישה הזאת כולה מים. רגש אחד גדול שיוצא ממנה. אין ספק שצדק הוא אחד הערכים המנחים של טיפאני בחיים, וזה מה שכנראה הופך אותה לכל כך טובה בתחום.
אבל יש פה מעבר: מולי יושבת בחורה שאומנם לבושה בחליפה מאוד מוקפדת, במשרד גדול ומרשים, עם סיפורי הצלחה ומכתבי המלצות מכאן ועד ישראל (ליטרלי – טיפאני עוזרת לכל הישראלים – בארץ ובעולם ובפרט באמריקה), אבל חייה לא תמיד היו זוהרים.
לעולם לא תשמעו אותה מתלוננת או מטיחה ביקורת על הוריה או ילדותה, ומרגש לשמוע איך תמיד ידעה שתהיה עורכת דין, בזכות המסירות הביטחון והערכים שהוריה תמיד הנחילו לה, ובעיקר התחושה בה גדלה, לשני הורים מהגרים ישראלים באמריקה הגדולה והמאיימת.
טיפאני התחילה את הקריירה המקצועית בתחום הפלילים, (הסיפור הגדול ביותר עבורה הוא איך ייצגה את מאיר אברג'יל וערכה עסקת טיעון, וכך עזרה לו לחזור שוב לישראל, לאחר שנשפט אמריקה), אבל החיים לקחו אותה לעזור לישראלים אחרים לקבל ויזות, להיות חוקיים באמריקה ובעיקר לעזור לאלה שנמצאים במצוקה משפטית.
מעולם לא תחוו או תחושו מטיפאני שיפוטיות או ביקורתיות, היופי שלה (ועדיין לא דיברתי על היופי החיצוני כן?) שהיא רואה בכל אדם – אדם. לא משנה מה הרקע שלו, מה הביא אותו להתנהל כדי שפעל או מה מצבו הסוציו-אקונומי שלו. יש לב זהב, גדול בהרבה משל אנשים אחרים, בטח בתחום המשפטי שידוע כקר ופועל לפי הספר. וזה האור והייחודיות שלה.
היא יצירתית, בעלת ידע וניסיון רב, ולא תנוח עד שתקבלו את מבוקשכם. ההצלחה שלכם, היא ההצלחה שלה, ובעיקר האושר שלה בחיים. ולמרות שנולדה וגדלה באמריקה, טיפאני מדברת עברית רהוטה בצורה מעוררת השראה.
מה הביא אותך לעסוק דווקא בהגירה, במיוחד אחרי העיסוק בפלילים?
"אתחיל בזה שלהגיע לעריכת דין בארצות הברית, זה מסע מאוד קשה וסיזיפי, לא כמו בישראל. אבל תמיד ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. לחמתי למען צדק מגיל צעיר. נלחמתי עבור החלשים, כילדה ובחיי הבוגרים והאישיים. הוריי היו מהגרים מישראל, ותמיד הרגיש לי נכון לעזור ולתמוך בקהילה הישראלית בלוס אנג'לס, שהייתה לי לבית.
"בשנות השמונים לא הייתה לי, באופן אישי, קהילה חזקה ותומכת. לא גדלתי סביב המשפחה המורחבת שלי, לא חגגנו שבתות וחגים עם עוד ישראלים ויהודים, ותמיד בער בי לאחד ולתמוך כדי שניצור משהו גדול. כך הרגיש לי טבעי לעזור לישראלים סביבי. יש לי כוח ניסיון ורצון עז להסביר לאנשים על הזכויות שלכם, להילחם את המאבקים שלהם ובעיקר לעזור להם כשהם נמצאים מול המערכת המשפטית הדורסת. דברים יכולים להיראות מאיימים, בלתי אפשריים או הפיכים, אבל אני כאן כדי להראות את הדרך, ולגרום לכם להרגיש חוקיים, בטוחים ורגועים. אני אוהבת את מה שאני עושה ויש בי רצון עמוק לעזור. אני מרגישה שאני עוזרת לאחד משפחות, וזה אחד הרגעים המספקים והמרגשים בעבודה שלי".
איך הייתה הילדות שלך ?
"הרגשתי הכי ישראלית שיש. גדלתי בבית להורים חמים, אוהבים ובעלי ערכים. הם עבדו קשה מאוד אבל מעולם לא החסירו מאיתנו דבר. כשהייתי בכיתה ב'- עברנו לישראל לשנתיים וחצי, לרמת השרון, כדי להיות עם המשפחה הגדולה שלנו אבל אבא שלי מאוד רצה לחזור לאמריקה. למרות שמשפחה זה הדבר הכי חשוב, ועל זה גדלתי וחונכתי. הוא לא מצא את עצמו בארץ.
"המעבר לא היה פשוט, בעיקר לימודית. אבל ההורים שלי דחפו אותי להצלחה ולמסוגלות. לימים, אסיים את הלימודים כתלמידה מצטיינת שמחזיקה קרדיטים לאוניברסיטה. אבא דחף אותי להתמקד בדבר אחד ואיתו לרוץ – להשתמש ביכולת שלי לעזור לאנשים ולהיות כנה עם כולם. הוא לימד אותי שמי שצועק לא תמיד צודק והשריש בי את הביטחון העצמי וחוסר הפחד להגן על אחרים. תמיד כיבדתי אנשים אבל היה בי האיזון בין שלושת הצדדים: שלו – שלה ושל האמת.
"אבא נולד ב- 1939 בצפון תל אביב, במה נחשב אז עדיין לפלסטין. הוא עבד כמהנדס קירור והיה אדם חכם מאוד. אמא נולדה בסיביר בזמן המלחמה ועלתה לארץ בגיל שנתיים. הוריי סללו לי דרך לעשות ולהתעסק במה שאני רוצה. הם תמיד העניקו לי רשת ביטחון, לימדו אותי לפתח עמוד שידרה, לא לעבוד עם אגו שבדרך כלל הורס הכל. חינכו אותי להיות צנועה ולזכור מאיפה באתי. ההורים שלי נתנו לי אפשרויות ומאוד האמינו בי. אני יודעת שבלי התמיכה והאמון שלהם לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי בחיים. תמיד לחיות בצניעות ולא לשכוח מהיכן הגעתי. המילים של ההורים שלי מהדהדות בי עד היום, מחזקות אותי ומלוות אותי בימים קשים".
ההורים שלך כבר לא איתך?
"לצערי הרב לא. אבא שלי נפטר לפני עשרים שנה מטרגדיה נוראית ואמא שלי נלחמה מאבק ארוך בסרטן עד לפני שמונה וחצי שנים. אמא הייתה לי הכל: בית, משפחה, חברה, שכנה מעבר לכביש ואפילו עוזרת בעסק. ליוויתי אותה, תמכתי וטיפלתי בה עד הרגע האחרון. בזכותה אני מי שגדלתי להיות. מגיל צעיר היא הנחילה בי שעלי להיות אישה עצמאית, לדעת לרצות ולהצליח לפרנס את עצמי, מבלי להישען על גבר – כדי לא להיות תלויה באף אדם.
"אמא הייתה אדם אהוב. אישה עוצמתית, מצחיקה וחמה. רגע לפני שנפרדתי ממנה, היא הבטיחה לי שלעולם לא אשאר לבד בעולם, ושיהיו לי בעתיד הקרוב תאומים. בן ובת. היא דחקה בי לעשות הפריה, ושלושה חודשים אחרי שהיא נפטרה (אבל כמובן היא מעולם לא עזבה אותי), נכנסתי להריון, וממש לא הופתעתי לגלות שיש לי תאומים, בן ובת, כמו שאמא חזתה".
איך התחילה הקריירה המשפטית שלך?
"סיימתי שתיים עשרה שנות לימוד, וממש לא עניין אותי לצאת לטייל בעולם, כמו שאר הישראלים. מיהרתי להירשם לתואר המשפטים ולקצר את הלימודים משלוש שנים, לשנתיים. הייתי חרוצה, משקיענית וחדורת מטרה. אבל הקלפים נטרפו, כאשר הסרטן תקף את אימי בפעם הראשונה. עזבתי את הלימודים והקדשתי את עצמי לאמא. אמא לא ויתרה לי ולא יכלה לראות שאני עוזבת את החלום שלי, בטח לא עבורה, ואם נקרא לזה "מזל", ממש במקרה הטיפולים הכימיים שלה היום קרובים מאוד ללימודים שלי, ולכן חזרתי אליהם.
"מבחני הלשכה מאוד קשים. עם סימן קריאה גדול. אבל כמו תמיד אמא דחפה אותי לא לוותר ועם קבלת התואר, הסרטן הלך. מהר מאוד פתחתי משרד מאוד מצליח, ואמא עבדה איתי. היו שנים מאוד יפות, והיה לנו מדהים להיות אחת עם השנייה. אני לעולם לא אשכח איך בדיון הראשון שלי, אמא ליוותה אותי ועמדה גאה, עם עיניים בורקות. הסתכלתי עליה והרגשתי איך הגשמתי חלום לשתינו.
התמחתי בפלילים כאמור, והייתי עורכת הדין היחידה שמדברת עברית ומטפלת בתיקיי הסגרה. טסתי בכל רחבי ארצות הברית ונהנתי מאוד. העבודה הייתה מרתקת והתעניינתי בכל תיק שטיפלתי בו. אבל הסרטן חזר, אני הספקתי להתחתן ולהתגרש, ולא היה יותר טבעי מאשר לעבור לגור ליד אמא. קניתי בית והפכנו להיות שכנות, וג'ינגלתי בין הטיפול בה לקריירה. המהות שלי לעזור לכולם, ולא יכולתי לוותר על אף יד שמושיטה יד לעזרה. גם שעברתי את משבר חיי, בחיים האישיים שלי – המשכתי לעבוד ולעזור לקהילה הישראלית. לאט לאט הסבתי את מתן השירות להגירה (קבלת אזרחות, חותמת שחורה, גרין קארד, ויזות עבודה, אומן וסטודנט) ואני יכולה להגיד בגאווה שיש לי מאה אחוזי הצלחה".
ספרי לי על רגע מרגש בקריירה שלך.
"אני חווה סיפוק אדיר מכל תיק. אבל יש רגע שזכור לי במיוחד: אישה שלא הייתה חוקית, וכמובן לא יכלה לצאת מאמריקה, לאחר עשרים ושלוש שנה שלא ראתה את משפחה בישראל, קיבלה בזכותי את החופש לצאת. תחושת האיחוד המשפחתי, מתן החופש, הזכות הכי בסיסית, היה רגע מחולל בקריירה שלי.
"חובתי המוסרית היא לעזור. להיות ערבים זה לזה, לחלוק את הידע שלי, ובעיקר לדבר על זה! לא להתבייש במצב בו אתה נמצא ולדעת את הזכויות שלך. לצערי, אני שומעת ומכירה אנשים רבים שבטוחים שלעולם לא יצאו משטחי ארצות הברית, כי לא יוכלו לחזור. החלום הוורוד הופך לסיוט, וזה ממש לא אמור להיות כך. אני רוצה לעזור ולהציג לאנשים ובעיקר לנשים את הזכויות להן את ראויות".
תוכלי לפרט?
"את לא תאמיני כמה סיפורים עצובים אני פוגשת בין קירות המשרד. נשים מוכות לדוגמא, לא רק פיזית, נשואות לגבר מתעלל, שתלטן, קנאי או נרקסיסט, מנוהלות על ידו, והאדון לא מוכן לעשות לה ניירת כי הוא רוצה אותה קרובה אליו מבלי יכולת לזוז. במילים אחרות – ללא חופש. אני לא סתם נשמעת לך צינית. הסיפור הזה יכול להרתיח אותי ואני אעשה ה-כל כדי לעזור לנשים האלה, להכיר לדעת ולהשתמש בזכויות הבסיסיות שלהן.
"וכמובן ההפך. אני מכירה גברים רבים שהתחתנו עם נשים אמריקאיות משוגעות, והן שולטות וסוחטות עוד ועוד כספים ממנו, כי הן יודעות שידן על העליונה. אנשים! בבקשה! יש דרך לצאת ממערכת יחסים לא בריאה. אסור להיתקע שם. אין לכם מה להפסיד – תפנו אלי. שיחת ייעוץ חינם. חשוב לי לחלוק את הידע שלי עם אחרים. ידע זה כוח וכשלאנשים יש כוח להחליט לעשות. יש בהם הכוח לשנות".
הכל טוב ויפה, אבל בטוח שיש לאנשים תיקים מורכבים מאוד.
"הרבה אנשים מיועדים לגירוש מארצות הברית. במשך שלוש עשרה שנות עבודתי, ראיתי כבר הכל ודבר לא מפתיע או מרתיע אותי. אני יכולה ועוזרת לרבים מהם. יש אור בקצה המנהרה".
יש טיפ אחד או עצה שאת נותנת לכולם?
"לא ללכת לבד לבית המשפט וגם לא לראיון במשרדי רשויות ההגירה. ואת זה אני שוב אומרת עם סימן קריאה גדול. כשיש ייצוג משפטי איתך, העורך דין הוא העד היחידי בחדר. הרבה פעמים, למשל, דוחים בקשות על דברים שלא נאמרו מעולם. אני כאן להגן עליכם!
"עוד דבר- אדם לא יכול לשנות סטטוס אם מחלקת ההגירה מגלה שהוא התחתן בצורה פיקטיבית. בבקשה תפסיקו לעשות זאת, חבל על הכסף הרב שלכם! יש דרכים רבות להשיג חוקיות בעזרת ויזת משקיע, ויזת עבודה, ויזת סטודנט וכדומה.
"היחס האישי שיש לי עם הלקוחות שלי, היכולת להביא אותם לקו הסיום, החיזוק, העידוד והרמת אנשים מהמקום הכי חשוך בו הם נמצאים, כאשר הם מרגישים שאין להם מוצא או תקווה – זה האוויר שלי והכוח שמניע אותי לרוץ למשרד כל בוקר״.
מה החלום שלך?
״לבנות בית בישראל ולגדל את התאומים שלי שם. שיחוו את הארץ, ויכירו את הכוח של משפחה גדולה. יש לי שייכות אדירה לישראל, ואני משתדלת לדבר איתם בעברית ולחגוג את החגים שלנו. כל שנה אנחנו בביקור בארץ. השורשים שלי חשובים לי ואני גאה בהם מאוד".
מה העקרונות שלך?
"אני חושבת כאמא לילדים, שהתפקיד החשוב ביותר זה לגדל אותם שיהיו אנשים טובים. שתמיד יהיו בצד הנותן. שתמיד נעזור ונעזר באחרים כקהילה אמיתית. להיות אחד בשביל השני בלי לשון הרע ובלי לשפוט".
המוטו שלך בחיים?
"תמיד לעזור למי שמושיט יד, ובעיקר בסתר. לא איפה שרואים, אלא איפה שצריכים אותי באמת. לתת אור לאנשים שיש להם הכי פחות תקווה. אני מזמינה כל אחד ואחת שקוראים את הכתבה ומרגישים צורך לפנות אלי – בבקשה תעשו זאת. אם יש לכם בעיה חוקית – תפנו אלי ואני מבטיחה לעזור. אני מקווה שמחסור כלכלי לא ימנע בעדכם לקבל עזרה מקצועית, וחשוב לי לציין ששיחת ייעוץ ניתנת ללא עלות וללא התחייבות. אשמח להיות כאן בשבילכם ולהילחם עבורכם".
ליצירת קשר:
818-3807500- L.A office
702-8257580- L.V office
