"יש 4-5 קיבוצים שבהם אין לאן לחזור, אין לאן לחזור. יהיו מגורים זמניים וצריך יהיה לעבוד שנה בשיקום ובנייה", כך אמר מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, במסיבת עיתונאים בקיבוץ שפיים.
מאיר הגדיר את הצרכים הנדרשים להתחדשות עתידית של קיבוצי עוטף עזה. "תנאי הכרחי לחידוש שרשרת 21 הקיבוצים שעל הגדר הוא שילוב של שני גורמים: הראשון – שלא יהיה חמאס בצד השני של הגדר. לא יודע מה יהיה, חמאס לא יהיה. השני – ממשלת ישראל ומדינת ישראל תיקח אחריות מלאה, לא באמת במאצ'ינג ולא בטריקים, לשיקום מלא של הקיבוצים. גם בתנאים האלה אני מניח שלחלק מהמשפחות יהיה בלתי אפשרי לחזור, אבל אני בטוח שרבים ירצו לחזור ואנחנו נתגייס לחדש את הקיבוצים."
איילת סלע יונגרמן ממטה התנועה הקיבוצית תיארה את מצב הקהילות בקיבוצים כרגע: "הקהילות בקיבוצים שסועות ופצועות. יש מאות חללים, אזרחים וחיילים. הקהילות צריכות עזרה בפינוי גופות, בארגון לוויות, ובסיוע נפשי לילדים ולמבוגרים, להורים, למשפחות שחסרות ויש מהן נעדרים".
לדברי סלע יונגרמן, מאז פתיחת מוקד החירום של התנועה במוצאי שבת הגיעו פניות והצעות לסיוע בהיקף חסר תקדים. "אנחנו מקבלים פי שלוש הצעות לעזרה לעומת הצרכים שעולים מהשטח", היא אומרת, "הן מגיעות מכל החברה הישראלית, גם מאנשים מאוד מבוגרים, גם מילדים, וגם מחברות פרטיות. יש הצעות להסעות, להפעלה של ילדים, וישחברות שמציעות לגייס כספים.
סלע יונגרמן מוסיפה ש"כל הקיבוצים בישראל מגויסים ומגלים סולידריות ויכולת הירתמות, כמו שהתנועה הקיבוצית יודעת. המוקד פועל 24 שעות ביממה, והתפקיד העיקרי שלו הוא ליצור קשר בין הקיבוצים שצריכים את הסיוע לבין מי שמוכן לתת אותו."
"אם הממשלה לא תבין את המציאות, כל הקונספציה של היישובים שיושבים על הגבול לא רלוונטית"
המזכ"ל ניר מאיר תיאר את תמונת המצב, וביקר את התגובה האיטית של הממשלה. "האזור שנקרא עוטף עזה, מרחב קיבוצי הגדר, הוא עכשיו מרחב לחימה. תתנהל שם מלחמה ארוכה, שלמעשה אף אחד לא יודע מה יהיה אורכה. מערכת הביטחון פינתה כמעט את כל חברי ותושבי הקיבוצים משיקולים של ביטחון אישי. במציאות הזאת יש מאמץ עילאי להחזיק את הרפתות. כבר עכשיו אנחנו יודעים שלא את כולן נצליח להחזיק מכל מיני סיבות. כל היתר פשוט יחכה. החיים והביטחון קודמים. כשתיגמר המלחמה תשתרר מציאות אחרת מעבר לגבול ואנחנו נתחיל מחדש. צריך יהיה לשקם חלק גדול מהקיבוצים ולשקם את החקלאות. כרגע מלחמה."
"50 שנה כולם זוכרים 11 נ"נ (נושא נשק, סוג של רכב צבאי) עולים לבית השיטה. זאת היתה מכה קשה. פה זה פי עשר, בבארי, בכפר עזה. מספרים מפלצתיים גם בניר עוז ובנחל עוז. אף אחד אף פעם לא התמודד עם משבר כזה. אם הממשלה לא תבין את המציאות, אז כל הקונספציה של היישובים שיושבים על הגבול לא רלוונטית."
"ממשלת ישראל לא עובדת מול התנועה הקיבוצית, היא עובדת מול מועצות אזוריות", הוסיף מאיר, "נוצרה הידברות טובה בין משרדי הממשלה למועצות האזוריות. אבל בשבת גם המועצות האזוריות נפלו. אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב, נהרג, גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, היה תקוע בממ"ד 20 שעות. לא היה עם מי לדבר. רק בראשון בבוקר המועצות התחילו להשתקם. אתמול ראש הממשלה אמור היה לדבר עם ראשי המועצות. הם חיכו חצי שעה על הקו, הוא הועלה, אמר להם שני דברים וירד".
"יש 4-5 קיבוצים שבהם אין לאן לחזור. יהיה צריך לעבוד שנה בשיקום ובבנייה"
"הצרכים המיידיים של מה ללבוש ואיפה לישון – מקבלים מענה כעת. יש פאזה שהולכת להיות ארוכה, של חיים בגלות. בחיים בגלות הצרכים הם בהתפתחות. לא יודעים היום מה יצטרכו בעוד שבועיים. בשבוע השלישי של צוק איתן התחילה ההתפוררות הקהילתית. אנשים לא יכלו יותר להיות בגלות. בשבוע הרביעי לא יכלו יותר וחזרו הביתה. בגלל זה דניאל טרגרמן נהרג."
"כאן תהיה גלות הרבה יותר ארוכה. יש 4-5 קיבוצים שבהם אין לאן לחזור, אין לאן לחזור. יהיו מגורים זמניים וצריך יהיה לעבוד שנה בשיקום ובנייה. זאת דרמה אחרת לגמרי. בארי, ניר עוז, נחל עוז וכפר עזה נחרבו. יש עוד 10 קיבוצים שחדרו אליהם, אבל הקיבוצים האלה נכבשו. הם נכבשו, חמאס שלט שם 8 שעות."
"אי אפשר להסביר את הכעס, העלבון, אובדן הביטחון מוחלט. האלמנט של החטופים יוצר חוסר ביטחון וחוסר ודאות מוחלט. אנחנו מנסים להבין את התמונה. יש מספרי התושבים. יש גופות שעוד לא זוהו. יש פצועים שעוד לא אותרו עד הסוף, ויש חטופים, שזה הנעלם הגדול. אנחנו באמת לא יודעים מי נמצא איפה. בהנהלות הקיבוצים שמנסות להתארגן פה ובמלונות ים המלח ובמקומות אחרים, הם מנסים להשלים את הפאזל. הפאזל מתרחב, אבל הוא לא הושלם. ייקח עוד הרבה זמן עד שהוא יושלם. מערכת הביטחון הודיעה אתמול שיש לה רשימה מלאה של החטופים. אני בספק."
לדברי מאיר, "יש צורך חברתי, מדיני ופוליטי להציג את המלחמה כמלחמתו של כל עם ישראל ואת הפגיעה כפגיעה בכל עם ישראל. מאלף הרוגים – 260 הם מהמסיבה, כ-200 הם חברי קיבוצים. יש מעט מאוד פגיעות בשדרות ובאופקים, שם דווקא היו ערוכים כמו שצריך. אזרחים נרצחו וחיילים נפלו. הצבא חטף קשה מאוד."
