יום שלישי השבוע זה היה אמור להיות יום חג עבור הכלכלה האמריקאית ועבור משרד המסחר, שאחראי למדד המחירים לצרכן: מדד המחירים ירד שוב פעם שנייה ברצף. הבשורות הללו שהיו צריכות להעלות חיוך רחב על פניהם של הנשיא ג'ו ביידן, שיש לו בחירות אמצע על הראש, ושל נשיא הבנק המרכזי ג'רום פאוול. גם הבורסות היו אמורות להיצבע ירוק בוהק. אלא ששום דבר מזה לא קרה, להיפך השווקים הגיבו בירידות שערים חדות. מה שקרה בפועל הוא שהשחקנים הכלכליים והפיננסיים בארה"ב קראו נכון את המפה, והפכו עצבנים ודאוגים עוד יותר.
בעידן הנוכחי של אינפלציה גבוהה, כפי שנוהג להגדיר זאת ה־BIS, הבנק המרכזי של הבנקים המרכזיים, המספר היבש אינו מספיק. צריכים להסתכל על עוד פרמטרים מסביב. אז אכן, האינפלציה השנתית ירדה ל־8.3%, אחרי שהיא כבר עמדה על 8.5% בחודש הקודם, ועל 9.1% לפני חודשיים. זה לא מספיק.
הצפי של האנליסטים היה שבעקבות הירידה החדה של כ־11% במחירי הדלק, הירידה באינפלציה תהיה חדה יותר לשיעור של 8%. אבל הרבה מאוד סעיפים שלאו דווקא קשורים למלחמה באוקראינה ולשיבוש בשרשראות האספקה, לרבות דיור, המשיכו להתייקר. המשמעות היא שמה שמתחולל בכלכלת ארצות הברית הוא חלום הבלהות של כל נגיד: האינפלציה התפשטה לסעיפים רבים. יתרה מזו, המעבר מאינפלציית מוצרים לאינפלציית שירותים הוא סמל להתפשטות שלה ולהשתרשותה. ככל שהאינפלציה מפוזרת יותר ונוגעת בסעיפים פחות תנודתיים מסורתית, כך קשה יותר לרסן אותה. הוזלה של כמה סעיפים בודדים כבר לא תספיק כדי להוריד את כולה. וזאת כבר בעיה גדולה.
הנתונים חושפים בעיה נוספת: אחד הסעיפים המרכזיים, אנרגיה, שחולל את האינפלציה, מתמתן. לעומת זאת הסעיף השני שמחולל אינפלציה, המזון, אינו נרגע. מדד המזון עלה ב־11.4% בשנה האחרונה, העלייה השנתית הגדולה ביותר מאז מאי 1979, עידן ההיפר־אינפלציה של ארצות הברית. הבעיה החמורה יותר היא "אינפלציית הליבה": בניכוי מזון ואנרגיה, מדד המחירים עלה ל־6.3%. אחרי שירדה חמישה חודשים ברצף, כעת שבה האינפלציה לרמה של מרץ־אפריל.
מה שדחף את המדד קדימה? השירותים, לרבות הדיור, שרשמו את שיעור הגידול החודשי הגבוה השנה והשלימו עלייה שנתית של 6.3%. גם מדד הבריאות רשם באוגוסט את העליה הגבוה ביותר השנה, ומדד שירותי התחבורה שב לעלות (אחרי ירידה בחודש שעבר), והעליה השנתית שלו עדיין דו־ספרתית (11.3%).
התגובות מוול סטריט אינן מפתיעות: בהינתן הבשורות הקשות האלו בגזרת האינפלציה, לא נראה כי נגיד הבנק המרכזי יוריד את הרגל מדוושת הריבית.
בשורה התחתונה, הנתון שהתפרסם השבוע מוכיח כי המציאות הכלכלית האמריקאית לא השתנתה גם באוגוסט 2022, ולכן גם המדיניות לא צפויה להשתנות בהרבה בטווח הנראה לעין. האינפלציה ממשיכה להישאר גבוהה – בעיקר אינפלציית הליבה. במקביל, עליות המחירים התפשטו לחלק ניכר מסעיפי ההוצאה, והאמריקאים נאלצים להוציא יותר ויותר במכולת, מה שפוגע עוד ועוד בצריכה הפרטית.
אם מצרפים לזה את נתוני הצמיחה המאוד גרועים לכלכלת ארצות הברית, מתחזקת התחושה שהכלכלה הגדולה בעולם גולשת גם היא למיתון וסטגפלציה.
