היא מתעמלת שלוש פעמים בשבוע, בעיקר פילאטיס • כשהיא מתכוננת לצילומים, היא מתאמנת שעתיים ביום בחדר כושר • והחברות שלה מישראל הן אחיות שלה ש"מכירות אותי הכי, הכי, הכי טוב" • גל גדות משיקה ליין חדש של ריבוק בנמל תל אביב – והמדינה גועשת • ראיון נדיר בעברית מדוברת
וונדר וומן , או כפי שאתם מכירים אותה – גל גדות הספיקה לצעוד על השטיח האדום של טקס האוסקר, לטוס לבכורות נוצצות ברחבי העולם, להכיר איי-ליסטים ולעטר שערי מגזינים בינלאומיים ולהשתתף בכמה קמפיינים נחשקים, אבל בסופו של דבר, הכי מתרגשת לשוב לביקור משפחה וחברים במולדתה, ישראל.
גל גדות איז אין דה האוס. היא יושבת בפינת החנות של ריבוק בנמל תל אביב על רקע קיר לוגואים צעקני, לבושה במכנסיים לבנים בעלי גזרה גבוהה, גוזייה ורודה בהירה ונעליים שמיישרות קו עם טרנד נעלי הספורט הכעורות. סביבה סוללת מאבטחים חשדניים, שורת יחצ"נים, כמה עובדי קייטרינג רוטטים מהתרגשות ולצדם קומץ עיתונאים חסרי נשימה, ואשה אחת חסרת סבלנות שעומדת עם סטופר ומקפידה שאיש מהם לא יחרוג מהזמן המוקצב לו לראיון: חמש דקות לראש.
גדות, שהעתיקה לפני כמה שנים את מגוריה ללוס אנג'לס, היא השגרירה הבינלאומית של המותג זה שנה, ומתוקף תפקידה נחתה בארץ לסיבוב יחסי ציבור לקולקציה החדשה. היא מתמודדת עם פס נע של ראיונות בלתי אינטימיים מול עשרות אנשים בנינוחות וסבלנות, עונה ברפטטיביות על שאלות
נוקבות בתחום הכושר, ההתמודדות עם הפפרצי והגעגועים לארץ, מסיימת כל משפט בעיקום חינני של שפתיה, סוג של סימן היכר. אחד הראיונות נערך באנגלית, ושם היא מאבדת זה לרגע. היא נאלצת לצלם שוב ושוב את אותה התשובה, לא מוצאת את המלה. elevate? evolution ? בסוף היא נזכרת. .evolve
המבטא הישראלי שלה באנגלית הוא נקודה רגישה, שחטפה אינספור הסתלבטויות בעקבות כיכובה בסרט "וונדר וומן". "בהתחלה הייתי ממש רגישה לזה", היא מודה. "הרגשתי שזה לא במקום. אני חושבת שבסופו של דבר, זו מי שאני. אני מביאה את עצמי, ובתוך עצמי יש גם את המבטא הזה. אני עוברת שיעורי דיקציה לטובת פרויקטים מסוימים, אבל אני בוחרת לחשוב שהטעויות שאני עושה באנגלית הן חינניות, שזה חמוד. חוץ מזה, זה אחלה אייס ברייקר".
אנחנו נמצאים כאן בחנות של "ריבוק" בנמל תל אביב. וונדר וומן רצה עד לכאן מהבית, או שהעדפת מונית הבוקר?
"בעקבות גל החום ששוטף אותנו ואת אירופה, לגמרי באתי במונית! אבל אמא שלי היא מורה לחינוך גופני וגדלנו כזה הכי… אתה יודע, כל הזמן בפעילות ובתנועה, עושות ורצות ומשחקות בכדור. אז אורח החיים הספורטיבי בילט אין אצלי".
גדות בת ה-34 , חיה בעשור האחרון בלוס אנג'לס יחד עם בעלה, ירון ורסנו ובנותיהם אלמה ומאיה.
אז איך שם בהוליווד?
גדות: "אני בגעגועים תמידיים לארץ ולתל אביב, למשפחה שלנו ולחברים פה, אבל כשאתה נמצא במקום הרבה זמן אז הוא גם – יש לנו את הבית שלנו שם עם המזרן שלנו ועם הדברים שלנו, אז כן זה גם סוג של בית.
"היינו בביקור בישראל בפסח, ושאלתי את הבת שלי אלמה מה הכי חסר לה בלוס אנג'לס, חוץ מהמשפחה והחברים. היא אמרה לי 'זה שהכל חמש דקות. חמש דקות לים, חמש דקות לגלידה, חמש דקות לגן'. הולכים. חיים פה את הרחוב, את האוכל, את האנשים. בלוס אנג'לס אתה הולך, ואז הולך והולך והולך. ואתה היחיד שהולך".
הוונדר וומן מספרת שכחברה בולטת בתעשיית הבידור ההוליוודית מתרגלים ליחס של כוכבים מהשורה הראשונה, כמו שהיא עצמה בשנים האחרונות, "בקלות, מאוד מהר!", זאת למרות שצלמי הפפראצי בארץ מציקים לה יותר. "אני חושבת שבאופן כללי אני יותר מעניינת ישראלים, אז כאילו כל מקום שאני אלך זה יהיה מתועד. בארצות הברית זה בא בעונות – כשסרט שלי יוצא אז כולם מחפשים אותי, אבל כשאני באוף-סיזן יש לי את היכולת להירגע".
את מאוד מתגאה בישראליות שלך בפני העולם. זו איזושהי אסטרטגיה?
"לא! אם כבר משהו, זה רק שאני מקבלת מלא הודעות ותגובות אנטישמיות. זו פשוט מי שאני ואני מאמינה שאין לנו מקום להסתיר או לשקר… מי שאוהב יקבל וזהו".
זה משהו שחשוב לך לעשות, להסביר את ישראל בפני העולם או להיות מעורבת ולקחת חלק בכל מיני תהליכים שקורים בארץ?
"ישראל חשובה לי, מאוד. בגדול אני מאחלת למדינה שלנו שבאמת נהיה במקום טוב ובאיזשהו שקט ויציבות ושלום ושלווה, כי אני מאמינה בסוף שכל האנשים רוצים את זה. אין אנשים שרוצים מלחמה ושהבנים שלהם ילכו לצבא ושחס ושלום, חס וחלילה, אנחנו רוצים שיהיה פה טוב. אז אני משתדלת להעצים את המסרים האלה, של הטוב והרצון לשלום ולשקט".
יש לך כל מיני חברים חדשים בהוליווד, כך שיש כאלה שחושבים שאת כלל לא צריכה לשמור על קשר עם החברות הוותיקות שלך מישראל. מה תעני להם?
"מה זההה!? חברות שלי מישראל, זה חברות שלי מישראל והן אחיות שלי והן, מכירות אותי הכי, הכי, הכי טוב. אנחנו האנשים אנחנו חיה סוציאלית ויש מקום לכולם. האמת ש… בחיים אני לא אוותר עליהן, מה פתאום".
היית רוצה לפרוץ את גבולות ז'אנר האקשן?
"לבעלי ירון ולי יש חברת הפקות שאנחנו מפתחים בה יותר מ-15 פרויקטים שונים. יש שם גם דברים שאני הולכת לשחק בהם בעתיד ורובם הם דווקא לא מז'אנר הפנטזיה והאקשן, למשל הסדרה על הדי לאמאר. אני חייבת להגיד שאני נהנית מאוד משני העולמות. בספטמבר אני הולכת לצלם סרט עם קנת בראנה שנקרא 'מוות על שפת הנילוס', שמבוסס על ספר של אגאתה כריסטי, וזה משהו אחר לגמרי. אבל אני גם נהנית מאוד לשחק את וונדר וומן ולעוף על הדמות הזאת. אני רוצה גם וגם". זמננו תם.
לדעתך מוקדם מדי להספיד את מהפכת MeToo?
גל: "זו רק ההתחלה, כמו כל שינוי אמיתי, דברים מתחילים מאוד באקסטרים ובצורה מאוד אינטנסיבית, אבל אחר כך הגרף מתאזן והם זזים לאמצע. זה לא בסטגנציה, זה בתנועה קדימה. זה נושא סופר רלוונטי וחם. אני מבלה את רוב זמני בלוס אנג'לס, וזה לגמרי חי בועט שם".
את מגדירה את עצמך כפמיניסטית?
"כן, חד משמעית. אנחנו מסוגלות לחיות את החיים שלנו באופן שבו אנחנו חיות, ולנהוג ולהצביע ולהחליט מתי אנחנו רוצות ללדת וכן הלאה, הודות לאותן נשים שסללו לנו את הדרך. אני לא יודעת אם אני ממשיכת דרך, אבל אני בהחלט חוגגת את הדבר הזה, את המקום הזה של עצמאות נשית וכוח נשי ויכולת נשית".
אל תוותרו לעצמכן!
חלקו השני של האירוע מתחיל. לחלל החנות זורמים מי שעוכבו בחוץ: עיתונאי אופנה ורכילות, בלוגרים, דוגמנית המידות הגדולות ריי שגב ואירה דולפין מ"הישרדות". כולם מתיישבים על הכיסאות מול במה מאולתרת עם שני כיסאות מסתובבים.
מלי לוי מתרגשת. היא אוחזת במיקרופון ובכרטיסיית שאלות ומציגה את כוכבת האירוע. "אשה מדהימה, חברה טובה, וונדר וומן – גל גדות!"
גדות עולה על הבמה, הפעם בטייץ, גוזייה ומעיל רוח שחורים. היא ולוי מברכות זו
את זו בקריאות "חיים שלי" ו"יפה שלי" הדדיות. האשה עם הסטופר נוזפת בכל מי שמנסה לצלם. שכונה.
גדות מתנועעת על הכיסא המסתובב, מלטפת לעצמה את הרגל, בעוד לוי מלטפת לה את האגו ושואלת את השאלות הקשות באמת. למשל, איך נוצר הקשר המרגש עם ריבוק, איפה המסרים של הקמפיין החדש פוגשים אותה, אילו דגמים אהובים עליה בקולקציה החדשה, וכמובן – מהי שגרת הכושר שלה. גדות מספרת כי בגיל 28 חשה שהגרביטציה נותנת את אותותיה, "כמו כל בחורה", ואז קיבלה את התפקיד של וונדר וומן. "ירון בעלי אמר לי: 'בבקשה, קיבלת תירוץ להתעמל'. הייתי צריכה לעלות שבעה ק"ג של מאסת שריר. נאלצתי לאכול כמויות מופרעות של חלבונים ומזון וכאלה, וגם לשרוף את זה לטובת השרירים, אבל זה היה שווה את זה. בסוף מתאהבים בזה". כשהיא לא בצילומים או בהכנות לסרטים, אגב, היא מתעמלת שלוש פעמים בשבוע, בעיקר פילאטיס. כשהיא מתכוננת לצילומים, היא מתאמנת שעתיים ביום בחדר כושר.
לוי מבקשת ממנה לשלוח מסר לילדות שרואות בה השראה. "קודם כל תודה", היא מצטנעת. "אני תמיד חשה אי נוחות לשמוע את זה. אם אני חושבת על זה דרך העיניים של האמא של מאיה ואלמה שאני, אז הדבר הראשון הוא לאהוב את עצמנו, להאמין בעצמנו, ללכת בדרך שלנו. אני יכולה להגיד מניסיון אישי שהדרך שלי היתה מלאה בדחייה ובלאווים וב'אין לך מבטא מספיק טוב' ו'את יותר מדי ככה'. כדי לשבור את הדברים האלה הייתי צריכה לנטרל את כל הרעש וללכת עם מה שאמרתי לעצמי, עם האינסטינקטים שלי. לאלמה ולמאיה ולכל שאר הבנות אני רוצה להגיד להקשיב לקול הפנימי, לא לוותר לעצמנו, להתמיד במה שאנחנו עושות וליהנות מהדרך. אפשר הכל. אנחנו מדברות על זה המון".
בתום האירוע כל הנוכחים ללא יוצא מן הכלל מבקשים סלפי. היא לא מסרבת לאיש. האשה עם הסטופר מסרבת בשבילה. תוך דקה וחצי גדות נפלטת דרך דלת צדדית ללועה של מכונית שחורה בעלת חלונות כהים. מכאן היא כנראה תלך, מוקפת מאבטחים, לים, לגלידה, לגינה. חמש דקות.