ויזה ומאסטרקארד הסכימו להגביל את עמלות כרטיסי האשראי שהן גובות מקמעונאים, לאחר מאבק משפטי שנפרש על פני כמעט שני עשורים. זהו אחד מהסדרי ההגבלים העסקיים המשמעותיים ביותר אי פעם, ועסקה שלדברי מוכרים אמריקאים תחסוך להם לפחות 30 מיליארד דולר במשך חמש שנים.
ההסדר, שעדיין נדרש לקבל את אישור בית המשפט בארה"ב, יאפשר לקמעונאים לגבות מצרכנים תשלום נוסף בקופה על שימוש בכרטיסי אשראי של ויזה או מאסטרקארד, ולהשתמש בטקטיקות תמחור כדי להפנות לקוחות לעבר כרטיסי אשראי בעלות נמוכה יותר. כך לפי הצהרה של עורכי דין המייצגים את הסוחרים שפורסמה ביום שלישי.
ויזה ומאסטרקארד הסכימו להפחית את העמלות הצולבות שהן גובות מכל סוחר בארבע נקודות בסיס לפחות, למשך שלוש שנים לפחות, אמרו עורכי הדין של הקמעונאים. בנוסף, לאורך תקופה של חמש שנים, עמלת הגיהוץ הממוצעת של שתי רשתות הכרטיסים חייבת להיות לפחות שבע נקודות בסיס מתחת לממוצע הנוכחי, וכפופה לבדיקה של מבקר בלתי תלוי.
קמעונאים יוכלו כעת לחייב צרכנים בארה"ב עבור שימוש בכרטיס ויזה או מאסטרקארד והם יוכלו להתאים את המחירים שלהם בהתאם לעלות של קבלת כרטיסי אשראי שונים. המשמעות יכולה להיות, למשל, שצרכן עם כרטיס אשראי של ויזה יחויב יותר בקופה מאשר לקוח המשתמש בכרטיס אשראי של חברה אחרת. בנוסף לכך, מוכרים יורשו גם להציע הנחות לצרכנים המשתמשים בכרטיסים מבנק מסוים.
"ההסדר משיג את מטרתנו לחסל מגבלות אנטי תחרותיות ולספק חיסכון מיידי ומשמעותי לכל הסוחרים בארה"ב — קטנים כגדולים", אמר בהצהרה רוברט אייזלר, אחד מעורכי הדין של התובעים.
מאבק ארוך שנים
המאבק המשפטי על עמלות כרטיסי האשראי החל כבר ב-2005 — לפני שגם ויזה וגם מאסטרקארד פוצלו מהבנקים שהיו בעליהם והפכו לחברות ציבוריות. עמלות הסליקה, הידועות גם כעמלה צולבת (Interchange Fee), הן גורם מרכזי של רווח הבנקים המנפיקים כרטיסים, והן המנגנון העיקרי המשמש למימון תוכניות הטבות פופולריות.
שקמעונאים רבים מתעבים את ערכת הסליקה שדרכה בנקים ורשתות כרטיסי אשראי גובים מבעלי עסקים עמלות על תשלומים. בעלי עסקים בארה"ב משלמים עמלות בסך 138 מיליארד דולר בשנה; ולפי קבוצת הלובי של התעשייה, פדרציית הקמעונות הלאומית, זו העלות השנייה בגודלה לאותם בעלי עסקים, אחרי שכר.
בשנים האחרונות, הקמעונאים בארה"ב הגבירו את מאבקם בעמלות האלה, שבדרך כלל שוות ל-2% מסכום הרכישה והסתכמו ביותר מ-100 מיליארד דולר בשנה שעברה. ויזה ומסטרקארד קובעות את גובה העמלות, והבנקים שמנפיקים את הכרטיסים גובים את הכסף בפועל וחולקים בהכנסות עם רשת כרטיסי האשראי.
המשמעות היא שבנקים, כוללל בנק אוף אמריקה, גיי פי מורגן צ'ייס וסיטיגרופ, שמנפיקים כרטיסי ויזה ומאסטרקארד, צפויים לספוג מכה מההסדר שהתגבש. ג'יי.פי מורגן, הבנק הגדול ביותר בארה"ב, גרף בשנה שעברה 31 מיליארד דולר מעמלות צולבות ועיבוד עסקות. בניכוי תוכניות הטבות ללקוחות, תשלומים לחברות שותפות ועלויות אחרות, עסקי כרטיסי האשראי של הבנק הסתכמו בהכנסה כוללת של 4.8 מיליארד דולר.
"העסקה הזאת היא רק טיפה בים. היא מוכיחה שלסוחרים מגיע סעד מניעתי. אבל יש לבחון היטב אם תנאי הפשרה המוצעים מספיקים כדי לתקן את הנזק שנגרם על ידי מערכת הסליקה הנוכחית", נאמר בהצהרה של Retail Industry Leaders Association, קבוצת הלובינג שמייצגת את הקמעונאיות הגדולות, ובהן וולמארט, טרגט והום דיפו.
ההסכם האחרון מגיע כחמש שנים לאחר שוויזה ומסטרקארד הסכימו לשלם כ-6 מיליארד דולר למיליוני סוחרים, במה שהיה אז הסכם הגדול ביותר אי פעם בתביעה ייצוגית בתיק הגבלים עסקיים בארה"ב. ההסכם ההוא התייחס לנזקים כספיים הקשורים לתביעה, אבל הוא לא פתר את חששותיהם של הקמעונאים בנוגע לעמלות הצולבות ולשיטות עסקיות אחרות של דואופול האשראי.
