לקוחות דורדאש יכולים כעת לקבל הלוואה כדי להזמין הביתה המבורגר או פיצה. חברת הפינטק קלרנה וחברת השליחויות דורדאש הודיעו בשבוע שעבר על שותפות ביניהן, שבמסגרתה תתווסף אפשרות של "קנה עכשיו, שלם אחר כך" להזמנות.
דורדאש ידועה בזכות משלוחי מזון ממסעדות, אבל היא מציעה גם משלוחי מוצרים — כמו איפור, תרופות ומכשירי חשמל. גם עבורם ניתן יהיה כעת לשלם בתשלומים. ניתן יהיה לפרוס את המחיר לארבעה תשלומים ללא ריבית, או לשלם במועד מאוחר יותר על הזמנות שיבוצעו באתר או באפליקציה של דורדאש.
מהר מאוד ההכרזה גררה גל של ביקורות וטענות כי אנשים ידחו תשלומים קטנים של 20-10 דולר עבור משלוחי מזון. בתגובה, קלרנה הודיעה כי האפשרות של פריסה לתשלומים תהיה זמינה רק ברכישות מעל 35 דולר — סכום גבוה במעט ממחיר ההזמנה הממוצעת במרץ בשנה שעברה. בחברה גם אמרו כי עדיף לאדם לשלם 200 דולר על מצרכי מזון בתשלומים ללא ריבית מאשר לשלם עליהם עם כרטיס אשראי, שיכול לגרור עמלות וריביות.
רבים טוענים כי זה הדבר האחרון שחסר לכלכלה הבנויה על חובות עתק. סך החובות של משקי בית בארה"ב עלו ב-93 מיליארד דולר וחצו את רף ה-18 טריליון דולר ברבעון האחרון של 2024. 1.2 טריליון דולר מזה הן חובות באשראי, רמות שיא. במרץ נפל סנטימנט הצרכנים לרמה הנמוכה ביותר מאז 2022 וציפיות הלווים לאי־עמידה בתשלום חובות בשלושת החודשים הקרובים נמצאות ברמתן הגבוהה ביותר מאז 2020, כך לפני הבנק הפדרלי של ניו יורק.
"אפוקליפסת האשראי מגיעה", כתב משתמש אחד ב-X. אחד אחר כתב "למה אתה מתכוון שיש לך חוב של 11 אלף דולר לדורדאש", והוסיף תמונה של שדר הרדיו שמחלק עצות פיננסיות, דייב רמזי. היו גם ממים מתוך הסופרנוס שתיארו סצנה אפשרית של גביית חובות כי "פספסת תשלום על צ'יפוטלה".
דובר קלרנה הכיר בביקורות ואמר כי יש תמיד מקום לחשש בכל סוגי ההלוואות לרכישת מזון, אבל שזה תלוי בנסיבות. "אם אנשים נמצאים במצב שבו הם חשים כי אין להם ברירה אלא לרכוש מזון באשראי, אז זה סימן רע עבור החברה", אמר הדובר. הוא הוסיף כי אנשים רבים מקבלים "החלטות רציונאליות" ומשתמשים בשירותי "קנה עכשיו, שלם אחר כך" כדי לנהל את הוצאותיהם, וכי "בכל מקום שבו מקבלים כרטיסי אשראי יקרים, צריך שתהיה אפשרות לצרכנים לבחור במקום זאת במוצר אשראי בריבית אפס".
"מלכודת נוראה"
לקנות עכשיו ולשלם אחר כך נשמע מפתה עבור רבים, אבל מחקרים מראים כי הלוואות בשיטה זו משמשות פעמים רבות אנשים שכבר נמצאים בחובות. פעילים למען צרכנים מזהירים כי על אף שאנשים רבים יכולים להסתדר עם פריסת תשלומים, צריך להשתמש באפשרות במשורה ולוודא כי יש בידי הרוכש מספיק כסף כדי לכסות את החשבון.
"אם לא שילמת בזמן והתחלת לקבל קנסות על האיחור, זה עלול להסתיים בפאד תאי יקר מאוד", אמר צ'אק בל, מנהל בארגון האמריקאי להגנה על הצרכנים קונסיומר ריפורטס. לדבריו, הלוואות כמו של קלרנה ודורדאש עלולות לגרום לאנשים לממן הוצאות שוטפות, כמו מזון, באמצעות הלוואות.
"זו מלכודת נוראה", טען דאגלס בונפרט, נשיא בון פייד ולת', חברת ייעוץ שמתמקדת בדור Y. "אם אתה צריך הלוואה כדי שישלחו לך בוריטו הביתה — אתה המוצר".
"לפרוס לארבעה תשלום על שלוש מנות טאקו בערב אחד נשמע מסובך כי זה מסובך", אמר אדם ראסט, מנהל שירותים פיננסים בארגון אמריקאי להגנה על הצרכן. "לא הייתי אומר שזה פתרון. זו המצאת פינטק שיוצרת בעיות". לא רק שמשתמשי קלרנה עלולים להסתכן בקנסות על איחורים, הוא אמר, אלא "ברגע שהלקוח מסכים להחזיר באופן אוטומטי תשלומים הוא מסתכן בחריגה ממסגרת האשראי ועמלות נוספות" מהבנק.
הסוכנות הממשלתית להגנה על הצרכן העניקה בשנה שעברה יותר זכויות לצרכנים שרכשו מוצרים בשיטת "קנה עכשיו, שלם אחר כך" בערעור על עסקות וקבלת החזרים, ולמעשה העניקה ללווים הגנה דומה לזו שמספקת רכישה באשראי. אבל בפברואר ממשל טראמפ החל להחליש את הסוכנות והורה לה להפסיק כל אכיפה בתחום. זה קרה לאחר שקבוצת סחר המייצגת עסקים בתחום הפינטק ביקשה מהממשל החרגה מהחוק שצפוי להיכנס לתוקף בשבוע הבא ודרש ממלווים מסוימים לוודא את היכולות של לווים להחזיר הלוואה לפני שהם מעניקים את הכסף.
"מכיוון שאין ריבית, המודל העסקי שלנו מסתמך על צרכנים שמחזירים לנו תשלומים בזמן, בניגוד לכרטיסי אשראי", אמרו בקלרנה, שכבר עובדת עם חברות משלוחי המזון אובר איטס ואינסטהקארט ומתכוננת להנפקה ראשונה לציבור בשווי 15 מיליארד דולר בהמשך השנה. "לכן אנחנו מבצעים בדיקת זכאות לפני שאנחנו מאשרים את הרכישה, ואם לקוח מפספס תשלום, אנחנו מגבילים את השימוש שלו בשירותים שלנו — משהו שחברות האשראי מסרבות לעשות, כי הן מרוויחות מתשלומים מאוחרים וממחזור הלוואות".
חברות השירותים הפיננסים שצצו אחרי המגפה — כגון אפטר־פיי, אפירם, סזל וקלרנה — מציעות מגוון דרכים לשלם על רכישות, הפופולרית שבהן היא הלוואה לטווח קצר, לרוב ללא ריבית. עיקר הרווח שלהן מגיע מעמלות מהחברות שעובדות איתן ומקנסות על לקוחות שלא עמדו בתשלומים. למרות זאת, הן אינן נתונות לרגולציה כבדה במיוחד.
לפי דו"ח מינואר 2025 של הסוכנות להגנה על הצרכן, ב-2022 יותר מ-21% מהצרכנים מימנו רכישות באמצעות הלוואות בשיטה זו — בהשוואה לפחות מ-18% ב-2021. לפי הדו"ח, לאנשים עם הלוואות כאלה בדרך כלל יש חובות נוספים, כמו הלוואות אישיות, הלוואות סטודנטים וחובות באשראי. לכ-63% מהקונים בשיטה זו היו כמה הלוואות פתוחות במקביל בנקודת זמן מסוימת במהלך 2024. הדו"ח מציין שאמנם בשיטה זו אנשים נוטים לעמוד בתשלומים יותר מאשר בתשלומים באמצעות כרטיס אשראי, אבל זה כנראה בגלל שהמלווים דורשים תשלומים אוטומטיים.