אחרי עשר שנים על בימות ישראל במחזות זמר וכזמרת ליווי לליאור נרקיס, מושיק עפיה ואייל גולן, החליטה שני קיסוס לפרוש כנפיים ולהמריא לאמריקה • היא עדיין מתגעגעת ללוד, עיר הולדתה, ומככבת בפרויקט נוסטלגיה בסטודיו סיטי עם מוזיקה ישראלית מכל הזמנים, מצגת תמונות מהארץ וכמובן אוכל ישראלי • הפינה לשיפוטכם
רגע, רגע: הבחורה יפהפיה, שרה מדהים. לילדה יש המון בטחון וכריזמה. אז מה קרה לה באודישן של אקס פקטור ב 2015- שכל השופטים חלקו בדעותיהם ועברי לידר שלח אותה הביתה? למה איכפת להם אם היא צנועה או לא? אז השתמשה קצת במילים לועזיות. ביג דיל.
כן לדעתי היא צנועה מאוד, אבל צניעות לא מעידה על כשרון. ולשני קיסוס יש המון מזה. אני יודע, שמעתי אותה בהרבה הזדמנויות. וכל המלעיזים הטוקבקיסטים
והשופטים שלא נתנו לה להגיע לגמר באקס פקטור בולעים את הכובע. בינתיים היא מתחילה להמריא כמו ציפור שיר כאן אצלנו בהוליווד.
"בארץ הופעתי עם זמרים מאוד ידועים עוד לפני התחרות. זה גם נתן לי קרש קפיצה להגיע הנה", פותחת שני קיסוס את סיפורה. "עבדתי עם ליאור נרקיס ועם
אייל גולן, מושיק עפיה ועם עידן יניב, שזה כרטיס ביקור מוזיקלי מאוד מכובד בארץ".
עכשיו נפתח לי התיאבון. אני רוצה לדעת קצת על הילדה הזמרת המחוננת עם החיוך הכובש.
"נולדתי בלוד ושם גם גדלתי, "היא ממשיכה. "הייתה לי ילדות מדהימה, יש לי חברים לכל החיים משם. מאז ששיחקנו במחבואים ועד היום אנחנו שומרים על קשר. אבל רובם עזבו את לוד מסיבות כאלה ואחרות. שגדלתי שם בתחילת שנות התשעים, זה היה מקום טוב מאוד לגדול בו. גם היום לוד היא מקום קסום, היא משלבת אנשים מדהימים וטובים עם אופי חזק וניחוח של פריפריה, במובן הטוב של המילה. עכשיו כשאני בלוס אנגלס אני מעריכה דווקא את המקום החם והפשוט יותר. את האופציה ללכת לבקש סוכר מהשכן בלי שיחשבו שאתה קוקו…
"בבית ספר כשגדלתי תמיד הייתי הליצן. חיפשתי תשומת לב בכל מיני דרכים ולבלוט כי הייתי הילדה הכי פחות מושכת בכיתה בלשון המעטה… אז גיליתי שאני
יכולה לשיר ומצאתי את הייחוד שלי בחבורה. תמיד הייתי שם המלכה השולטת.
"אני זוכרת שהיה לי בית חם עם הרבה אהבה. הייתי ילדה מאוד מכוערת לדעתי. יכול להיות שבגלל שניסיתי לפצות על זה התחלתי להתבלט עם חברתיות ואחר-כך
התפתח אצלי כישרון עלום והתחלתי לשיר. כשעמדתי שם מול אנשים לא הייתי יפה. היה לי קול טוב. היו לי גבות מחוברות, אבל יצא לי קול מדהים.
אמרתי 'מה שיהיה יהיה'
אמרתי 'מה שיהיה יהיה' "באותה תקופה היה לי שכן בשם מאור מימון, שהיה קצת
יותר מבוגר נכנס לאמרגנות מוזיקלית והצגות ילדים. הוא התחיל בחזרות אצלינו במקלט והיינו מופיעים במתנסים ובתי ספר. הוא פרסם מודעות שהוא מחפש כישרונות צעירים. הייתי בכיתה ג', וגיליתי שאני יודעת לשחק ולשיר וגם אמא שלי שלחה אותי לכוראוגרף בשם קלוד דאדיה לרקוד. אבל זה לא הספיק לי אז שרתי גם על במות קטנות, באירועי בית ספר ואירועי עירית לוד.
"אחר-כך לקחתי אוטובוס לתל אביב והצטרפתי ללהקת צעירי תל אביב של עיריית תל אביב. בו זמנית התקבלתי לכל מיני הצגות במיוחד מחזמרים. הופעתי במחזמר של שירי אילנית, שזכה סיקור רחב מאוד. הופענו עם צעירי תל אביב בכל העולם. כולל פעמיים בארצות הברית. השתלבתי בכל מיני להקות אירועים והייתי מאוד
עסוקה. בצבא הופעתי בלהקה צבאית. היה די קשה להתקבל. היו לי שלושה אודישנים עד שהתקבלתי.
"אחרי השירות, הכרתי את ליאור נרקיס, והתחלתי ללוות אותו בכל המופעים. לא היה לי סוכן. תמיד ייצגתי את עצמי מול כל המנהלים והאמנים. במקביל עשיתי גם
פרסומות לכל מיני מוצרי צריכה. הופעתי במחזמר שרץ שנתיים עם אבי דור. אחר-כך הפכתי יותר מבוקשת וחיפשו אותי לכל מיני במות ואמנים. הופעתי גם עם צחי הלוי ("פאודה") ואביבה אבידן במחזמר ״הזמיר״ על פי שיריו של נועם חורב עם שחקנים נוספים ומדהימים. בסוף גם פנו אלי מההפקה של אייל גולן ומצאתי את עצמי לידו בהרבה הופעות, במיוחד היינו בהרבה מופעים בקיסריה. שזה משהו מדהים עוצמתי ומרגש. יצאנו גם הרבה לחוץ לארץ לסיבובי הופעות בקהילות הישראליות והיהודיות.
"לעבוד עם אמן צמרת כמו אייל גולן זה משנה לגמרי את כללי המשחק. אתה לומד המון, שמדובר באמן כזה כל הפרמטרים משתנים. הנגנים הם הכי טובים, הבמות
מושקעות והפקה משוכללת ומקצועית ביותר והלהקה היא הכי טובה. שיש הפקה גדולה יש חזרות רבות, אבל כולם מומחים וזה זורם. יש תמיד כימיה מיוחדת בין כל
האמנים, זה כבר עובד על אוטומט.
"הייתי זמרת ליווי של אייל גולן שלוש שנים רצופות. בסך הכל הייתי על הבמות בארץ כזמרת כמעט עשר שנים, רוב הזמן עם ז'אנר ים תיכוני. אני אוהבת לעשות את הכל. אני מרוקאית, וזה מאוד מחייב מכל הבחינות, אבל אני נמשכת לכל הסגנונות ובמיוחד לשילובים מיוחדים של פופ עם אלמנטים ים תיכוניים, מזרח ומערב.
"אני קיסוס מהבית למרות שחלק מהמשפחה עדיין נקרא קשיש. אני כמו צמח קיסוס שמטפס אבל לא תמיד כל כך קל. לפני שנה החלטתי לעבור ללוס אנג'לס
ולהתקדם ולטפס מעלה. באתי מוכנה עם ויזת אמן. אמרתי 'מה שיהיה יהיה', האמנתי בעצמי, ידעתי מה יש לי להציע וזו הסחורה הכי טובה.
כשלון מפואר מול חלומות במגירה
"התחרות כאן גדולה, זו חוויה ענקית. החלטתי שהגיע הזמן שלי לעוף מן הקן ולפרוש כנפיים של ציפור שיר. לא הרבה אנשים יודעים, כי זה היה מאוד טראומתי בשבילי וזה עדיין נושא שכואב לי לדבר עליו: אבא שלי נפטר ממש אחרי שהשתחררתי, ולא הרשיתי לעצמי לעזוב את אמא שלי. החלום הזה להגיע לכאן ולנסות היה מבחינתי דילמה, לעזוב את המקום ליד אמא שלי ולהיות אגואיסטית או
לנסות בכל זאת להגיע ללוס אנג'לס, אפילו אם רק לתקופה. אמא תמיד מתגעגעת ושמחה על הצעד שעשיתי. אני אביא אותה לכאן לבקר בעזרת השם.
"אני חייבת לעשות עכשיו את מה שכל הזמן חלמתי עליו, כי פתאום אתעורר בגיל חמישים ואגיד – למה לא עשיתי את זה. עדיף כשלון מפואר מחלומות במגירה. אני אומרת לעצמי, מפה אני אקפוץ או שאני אפול. יכול להיות שעוד חודשיים יהיו לי פתאום אודישנים להצגה או מחזמר פה באל-איי או בניו יורק בברודווי. אי אפשר לדעת.
"אני אופטימית אבל עם רגליים על הקרקע. ומוכנה לכל אפשרות. למדתי לא להתכווץ אלא לשחרר ולקדם את כל העניינים שלי. תמיד שנלחמתי זה לא קרה ודווקא ששחררתי התחילו לבוא אלי דברים. היום אני מופיעה באירועים עם להקת ענק באופן קבוע בכל מיני אירועים. מרגישה שזה מתפתח וגדל.
בעבר הדרכתי להקת ילדים בבית כנסת 'אור תורה' בווניס. אני מרגישה שאני שליחה מישראל, עובדת המון עם הקהילה היהודית כאן ומלמדת אותם מה זאת ישראל דרך משחק ומוזיקה. ליהודים אין תמיד מושג מה זה ישראל. כרגע אני מכינה ערב ישראלי עם מוזיקה ישראלית של פעם ושל היום ומצגת תמונת מהארץ וכמובן אוכל ישראלי. יש לי מוצר טוב שאפשר להתגלגל איתו לכל מיני קהילות. אפילו שאני חדשה פה ומתחילה הכל מההתחלה לאחר שבארץ הופעתי עם הזמרים הכי גדולים על במות הכי מפוארות. כל ההתחלות קשות אבל אני בטוחה בעצמי
שיום יבוא ותראה את השם שלי על לוחות המודעות של הפקות רציניות והכי חשוב – שכולם ידעו שאני מישראל".
