שלומי אלקריף יצא לחופשה עם אשתו וארבעה זוגות חברים. מספר ימים לאחר ששב הביתה, הוא גילה שהוא חולה בקורונה. שבוע לאחר מכן, כבר שכב מורדם בבית החולים. שלושה חודשים אחרי הוא עדיין נמצא שם ונאבק על חייו
רחל ושלומי אלקריף לא ישכחו את הטיול הזה ללאפלין לעולם. הטיול אליו יצאו עם ארבעה זוגות חברים כמעט עלה לשלומי 62, בחייו. היום, שלושה חודשים ושבוע אחרי שאובחן כחולה קורונה, הוא עדיין שוכב בבית החולים. בתחילה הרופאים נתנו לו אחוז אחד לחיות, היום הוא יצא מכלל סכנה, אך עדיין הדרך להחלמה ארוכה מאוד.
אשתו רחל מספרת על השתלשלות העניינים: "כמדי שנה יצאנו לטיול משותף בלאפלין עם ארבעה זוגות חברים שלנו. אחת מהן הגיעה חולה. כבר מתחילת הטיול כל הגוף כאב לה והיא סבלה מסימפטומים שונים. מה שאנחנו לא ידענו הוא שיש לה קורונה. הגענו ללאפלין ביום חמישי וביום ראשון חזרנו הביתה. יומיים לאחר מכן, שנינו התחלנו להרגיש לא טוב. נכנסנו למיטה ולא יצאנו משם במשך שבוע. התברר לנו שכל החברים שיצאו אתנו לטיול חלו בקורונה. בגלל שלא ידענו בתחילה שאנו חולים כששבנו הביתה, גם שלושת הילדים שלנו נדבקו. בינתיים, המצב של שלומי, הסובל מסוכרת, התדרדר. היה לו חום גבוה, שלשולים, והוא סבל מחוסר נשימה, הזמנו אמבולנס והבהלנו אותו לבית החולים. במשך היומיים הראשונים הוא היה עם מסיכת חמצן ואחר כך כבר הרדימו אותו.
בגלל ששלומי הינו חולה סוכרת, הוא חטף את המחלה בצורה קשה ביותר. וכך, בעוד אשתו והחברים הספיקו להחלים, הוא עצמו שכב בבית החולים מורדם ומונשם. הוא שכב במיטה מיוחדת וכל כמה שעות הפכו אותו כדי למנוע פצעי לחץ. אלא שכתוצאה מהשכיבה הממושכת, התפתחו לו בעיות אחרות. "הוא סובל מחורים בפנים כתוצאה מהמיטה הזאת", מספרת אשתו "וכשיצא מבית החולים ויחלים, נצטרך לעשות ניתוח פלסטי על מנת לתקן את הנזק".
אלא שהנזק הקוסמטי הוא אחרון ברשימת הבעיות הרפואיות מהן סובל שלומי כתוצאה מהקורונה. "הוא סובל היום משורת בעיות שלא סבל מהן בעבר. הריאות והכבד נפגעו לו. הוא צריך לעבור דיאליזה שלוש פעמים בשבוע. גם אצבעות הרגליים שלו נפגעו והרופאים חוששים שאולי יצטרכו לכרות כמה מהן. הקורונה גרמה לו נזקים בלתי הפיכים, הוא אדם אחר לגמרי ממה שהיה".
שלומי, ששקל 240 פאונד לפני שחלה, שוקל היום 154 פאונד בלבד. בגלל שלא קם ממיטתו במשך למעלה משלושה חודשים, הוא נמצא במצב של ניוון שרירים ותהליך ההחלמה הצפוי יהיה ארוך וקשה. אלא שהדרך לשם עדיין ארוכה. לפני שבועיים העירו אותו מהתרדמת אך הוא עדיין מונשם עם צינור לגרון. צינור נוסף מספק לו אוכל ישר לקיבה כי עדיין איננו יכול לאכול.
"מאוד קשה לנו", מודה רחל, "אבל היום ברוך השם אנחנו במצב טוב יותר כי בהתחלה הרופאים נתנו לו אחוז אחד לחיות והיום הוא כבר יותר טוב למרות שהוא עדיין מונשם". רחל עבדה ביחד עם בעלה בחברת הקונסטרקשן שלו. מאז שהקורונה נכנסה לחייהם, הם לא עובדים. היא חיה על חסכונות וזה לא פשוט, במיוחד כשברור להם ששלומי לא יוכל לחזור לעבוד בשנה הקרובה.
בגלל הקורונה גם לא יתאפשר למשפחתו לבקרו בתקופה זאת והם איתו רק בפייס-טיים. המסר של רחל לקהילה הוא פשוט: "תזהרו ותשמרו על עצמכם. כל מי שחושב שהוא חולה, שיש לו סימפטומים, בבקשה אל תזלזלו ואל תדביקו אחרים. זאת חוסר אחריות לצאת החוצה ולהדביק אחרים. תראו את המצב של בעלי ושימרו על עצמכם ועל זולתכם".
חברים פתחו עבור שלומי"גו פאנד מי" על מנת לעזור למשפחה תחת השם:
Shlomi’s Corona Fight
ניתן גם לשלוח תרומות ב'זל' לחשבון בנק אוף אמריקה, דרך מספר הטלפון 818-486-3889. שם בעלת החשבון: Rachel Elkariaf
