הפוסטים ברשתות מראים ילדים מחייכים בפארקים, בבריכות, בטיולים קסומים. ואנחנו? בפיג'מה, מול הכיור, תוהים איך כל שאר האמהות מצליחות להיראות רגועות עם שיער אסוף ומתוקתק. * אז מה עושים כשאנחנו על סף קריסה?
"אמא, אני משועממת!" זו כבר הפעם השלישית שאני שומעת את המשפט הזה – השעה 9:23 בבוקר. כן, רק תשע וחצי, ואנחנו שבועיים בתוך החופש הגדול, ואני כבר מרגישה כמו מישהי שמוטשת. אני יושבת מול הכוס קפה (השלישית להיום), מסתכלת על ערימת הכביסה שתופחת כמו שמרים, ותוהה איך אני שורדת את אוגוסט.
אני מתפוצצת לפעמים. כולנו מתפוצצים. ואם אתם מוצאים את עצמכם מרגישים בדיוק אותו דבר – תדעו דבר אחד: אתם לא לבד.
כעוסקת בהדרכת הורים כבר שנים, ואמא לארבעה ילדים בעצמי, אני יכולה לומר בוודאות: הקיץ הוא מבחן ההורות הכי אינטנסיבי שיש.
אבל למה דווקא בקיץ?
התשובה הרבה יותר פשוטה ממה שנדמה: במהלך השנה – יש מבנה. הילדים קמים לבית ספר, חוזרים, יש שגרה של שיעורים, חוגים, מקלחות, שינה. אנחנו ההורים יודעים מה צפוי, ויכולים איכשהו "לזרום" בתוך המסגרת.
אבל בקיץ? כל יום הוא כמו חור שחור. אין שגרה. אין התחייבות. ויש ציפייה שנהיה גם "ההורה הכיפי", גם השף, גם האומן וגם מנהל הלוגיסטיקה של חופשת החלומות. ולא רק זה – אנחנו חווים אשמה כשהילדים משתעממים, כעס מהבלגן המתמשך, ועייפות נפשית מהמרדף אחרי "הזמן האיכותי".
וזה עוד לפני שדיברנו על הלחץ החברתי: כל פוסט ברשתות מראה ילדים מחייכים בפארקים, בבריכות, בטיולים קסומים. ואנחנו? בפיג'מה, מול הכיור, תוהים איך כל שאר האמהות מצליחות להיראות רגועות עם שיער אסוף ומתוקתק.
תוכנית חירום ובקרת נזקים
הנה כמה טכניקות פשוטות וישימות, ישר מהשטח – שאני מלמדת גם הורים שמגיעים אליי לייעוץ:
1.עצירת חירום – מרגישים שהעצבים עולים? עצרו. תגידו לילדים בפשטות: "אמא צריכה דקה." לכו לשירותים, שטפו פנים, נשמו חמש נשימות עמוקות. הרגע הזה יכול לשנות את כל מהלך היום.
2.תוכנית חירום – הכינו מראש רשימת "10 פעילויות חירום" – צביעה, מדבקות, אפייה קלה, סרט, זמן מסך, בניית אוהל בסלון. כן, גם זמן מסך זה לא חטא – זה כלי הישרדותי לגיטימי. כשהכול עולה על גדותיו, זה בסדר "להפעיל מסך" כדי להוריד הילוך.
3.בקרת נזקים – כולנו צועקים לפעמים. זה לא הופך אותנו להורים גרועים – זה הופך אותנו לאנושיים. מה כן חשוב? להתנצל. לא ממקום של חולשה – ממקום של דוגמה אישית: "אמא צעקה וזה לא בסדר. אני לומדת גם, בדיוק כמוך."
4.אזורי שקט – תיצרו בבית מקום שקט לכל אחד מבני הבית – זה יכול להיות פינה עם ספרים וכריות, או אפילו אמבטיה חמה באמצע היום. לפעמים, הזמן לבד הוא בדיוק מה שהמערכת שלנו צריכה כדי לא לקרוס.
5.כלל 20 הדקות – המתח עולה? תודיעו: "עכשיו 20 דקות של שקט. כל אחד לעצמו." גם אם הילדים לא שקטים לחלוטין – עצם היציאה מהסיטואציה מאפשרת לכם זמן נשימה והתארגנות מחודשת.
מתי צריך עזרה מקצועית?
אם מצאתם את עצמכם צועקים כמעט כל יום, או שהילדים מתחילים להגיב בפחד או להסתגר – אל תחכו. פנייה לייעוץ זה לא סימן לחולשה – זה צעד של אחריות.
השבוע הגיעה אליי אמא מקסימה ואמרה לי : "אני מרגישה שאני הורסת את הילדים שלי." שלושה מפגשים הספיקו כדי להבין – היא פשוט ניסתה להיות אמא-על, במקום לתת לעצמה רשות להיות אנושית.
לסיום – המסר שלי אליכם: החופש הגדול לא צריך להיות מופע מרהיב. הוא יכול להיות פשוט "חופש טוב" – עם רגעים יפים, רגעים קשים, והרבה נשימות באמצע. תנו לעצמכם רשות להיות לא מושלמים. כי ילדים לא צריכים הורה מושלם – הם צריכים הורה אמיתי, שנוכח, שלומד, שמתקן, ושאוהב.
ועכשיו, אם תסלחו לי – אני הולכת להכין קפה טרי. והיום? הפעילות המרכזית בבית שלנו תהיה פשוט "לנוח יחד." לפעמים, זו התוכנית הכי נכונה.
שירן שפיץ היא מומחית להדרכות הורים, ״שותלת" תובנות ו"מצמיחה" משפחות.
818-923-7484, https://instagram.com/shiran_shp
