רגע לפני שחוזרים למסגרות: הדרך לחיים שפויים מתחילה בקצת הכנה והרבה אהבה / הטור של שירן שפיץ

אחרי חודשיים של קייטנות, נסיעות, טיסות, וביזנס בלתי נגמר של ארוחות, חטיפים, צרחות ומסכים – מגיע הרגע הכי מתוק בשנה: החזרה לשגרה. כך תעשו זאת נכון

טוב, זהו. נגמר. החופש הגדול רשמית עומד להסתיים. כן כן, ברור, "רגעים בלתי נשכחים עם הילדים", "חוויות קיץ קסומות", "יצרנו זיכרונות". דאגנו לתעד הכל באינטוש אבל האמת? כל מה שאנחנו רוצים זה שהם יחזרו כבר למסגרת, למה? לא רק בשביל השקט שלנו! לא רק בשביל הקפה שלנו!

אחרי חודשיים של שוברי קייטנות, נסיעות ללא הפסקה, טיסות, וביזנס בלתי נגמר של ארוחות, חטיפים, צרחות ומסכים – מגיע הרגע הכי מתוק בשנה: החזרה לשגרה.

מצד אחד – יאללה, שילכו כבר. מצד שני – רגע, זה לא כזה פשוט והרבה פעמים לנו האמהות זה קשה במיוחד הילד נכנס למסגרת חדשה!

בואו נודה באמת – זה לא רק הילדים שצריכים חזרה לשגרה. גם אנחנו, ההורים, מבולבלים.
אנחנו כבר לא יודעים אם אנחנו צריכים להתחיל לקום שוב בשש בבוקר, או שזה רק עוד שבוע.
אנחנו מתלוננים שהם תקועים במסכים, אבל גם אנחנו שכחנו איך נראה סדר יום נורמלי.
וזה לגמרי בסדר.אבל רגע לפני שמתחילים להריץ פוסטים עם ילקוטים חדשים ומחברות ריחניות,
חשוב לדבר על האמת שמתחבאת מאחורי כל ההתרגשות: החזרה לבית הספר היא שינוי חד  והיא יכולה להרגיש כמו חתיכת טראומה קטנה (או גדולה) עבור הילד ואם לא נכין אותם נכון  ולא נכין את עצמינו, נשלם על זה בריבוע.

הימים שלפני הזמן החשוב ביותר ושם יקרה השינוי ולכן, לפני שמתחיל היום הראשון ללימודים  חשוב להתחיל תהליך הדרגתי של חזרה לשגרה. ולא, לא ביום האחרון. לא בערב לפני.
לפחות חמישה ימים מראש. אפילו שבוע אם אפשר.

 שלב ראשון: חוזרים לישון כמו בני אדם

בקיץ, השעון נדפק לגמרי. הילדים הולכים לישון באחת בלילה וקמים בעשר בצהריים
אז איך בדיוק נצפה מהם לתפקד ביום הראשון בשבע וחצי בבוקר? כמו שאי אפשר לקפוץ ממרתון  GAMING לשיעור מתמטיקה בשנייה, אי אפשר גם לשנות את השעון הביולוגי בקסם. מה עושים?

• מתחילים להקדים את שעת השינה כל ערב בחצי שעה.

• מעירים אותם בבוקר – גם אם זה חופש. תאמינו לי, עדיף בוקר אחד של פרצופים מאשר שבוע של התמוטטויות.

• מכבים מסכים שעה לפני השינה. לא רק בשביל השקט – גם כדי שהמוח יתחיל להבין שזה זמן לישון ולא לזפזפ בין רילס לטיקטוק.

 מה עוד אפשר לעשות כדי להפוך את המעבר לנסבל?

1. דברו על זה: לא לחכות ליום הראשון ואז לקוות שיהיה טוב. שבו עם הילדים – אפילו בעשר דקות של נסיעה או ארוחת ערב – ותדברו: איך הם מרגישים? יש משהו שמלחיץ אותם? ממה הם מתרגשים?
תנו מקום לשאלות ולפחדים. לפעמים משפט קטן של "גם אני התרגשתי כשחזרתי לכיתה אחרי הקיץ" עושה פלאים.

2. חזרה איטית לגבולות – כי מה שהיה בקיץ לא ממשיך: אם בקיץ כל גבול נשבר (מסכים, שעות, חטיפים, ממתקים, טלוויזיה בשירותים) – זה הזמן להחזיר את הבית למסלול. אבל חשוב לעשות את זה בהדרגה לא ביום אחד. זכרו: שינוי חד יוצר התנגדות. שינוי חכם יוצר שיתוף פעולה. אז תסבירו, תתאמו ציפיות, תכינו אותם מראש.

3.תנו להם להיות חלק מההכנות: לקנות יחד מחברת, לבחור תיק, לבחור לאנץ' בוקס – אלה לא רק קניות, זה טקס. זה מייצר חיבור. זה נותן שליטה לילד בתקופה של הרבה חוסר ודאות. אל תזלזלו בכמה משמעותית עבורם יכולה להיות בחירה של צבע עט.

4. להחזיר את הבקרים בשליטה כבר מהלילה: אחד הדברים שהכי מעצבנים אותנו כהורים זה הבוקר של בית הספר. כולם צועקים, הכל לחוץ, אף אחד לא מוכן, הילדים לא מוצאים גרביים , וכולנו יוצאים מהבית עצבניים. הפתרון? מכינים הכול בערב לפני:

• תיק מסודר

• בגדים מוכנים

• סנדוויץ' מוכן (או לפחות סגור בראש)

• שעת שינה קבועה

• שעון מעורר משותף – אפילו עם טקס קטן של השכמה מצחיקה

5.. מסכים – ברוכים הבאים לרמת תסכול חדשה: אחרי קיץ של טיקטוק נון־סטופ, קשה מאוד לצמצם את המסכים בלי דרמה. ולכן , במקום להוריד פתאום ל־0 שעות מסך ביום:

• קבעו שעות מסך מראש (רצוי אחרי סיום שיעורים וחובות)

• צרו "תחנות מעבר" – פעילויות אחרות לפני הטלפון

• והכי חשוב – היו דוגמה אישית. אם אתם גוללים תוך כדי שמדברים איתם – הם יבינו שמותר להם בדיוק אותו דבר.

6.שיח רגשי: ילדים עוברים הרבה בשקט. לחץ חברתי, פחד ממורים, בושה. אל תניחו ש"הכל בסדר". תשאלו. תתעניינו. אבל בלי לחקור – תתעניינו כמו חבר. גם אם הם לא עונים מיד – הם מרגישים שאתם שם.

7. תזכרו – זה שלב, זה זמני, וזה עובר: המעבר קשה. לשני הצדדים. גם לנו כהורים קשה לחזור לקצב. אבל אחרי שבועיים של הסתגלות  הכל מתיישר. אל תיכנסו לפאניקה אם הילד לא מתפקד בשבוע הראשון. אל תמהרו לשלוח הודעות למורה שהילד לא מסתדר. קצת אמון, הרבה סבלנות, והרבה חיבוקים  והכל יסתדר.

ולבסוף – תנו גם לעצמכם חיבוק: אנחנו שוכחים שאנחנו לא רק "המנהלים של הבית", אלא גם בני אדם.
שמותר לנו להתגעגע לשקט. שמותר לנו להתבלבל. שמותר לנו גם להתרגש מהחזרה לבית הספר, כי זה מסמל חזרה לשפיות. ואם יש משהו שלמדתי כאמא– זה שאין שגרה בלי גבולות, ואין גבולות בלי אהבה

בואו נזכור:

•החזרה לשגרה היא לא רק חזרה ללוח זמנים  היא חזרה למבנה, ליציבות, לביטחון.

•ילדים צריכים אותנו חזקים, ברורים, אך גם רכים.

• ואנחנו צריכים גם רגע לעצמנו.

אז קחו נשימה, תתכוננו מראש, ואל תשכחו – החזרה לשגרה היא כמו כל דבר בהורות: הכי קשה בהתחלה, הכי משתלם אחר כך. ועכשיו – אפשר להכין קפה. ולשתות אותו חם. בלי הפרעות. אני כאן עם הקפה מחכה לכם הורים יקרים לכל שאלה או מחשבה  וכמובן מי שמעוניין ההרשמה לתוכנית-העל לילדים שלי בעיצומה. יש 3 שכבות גיל  7-11, כלים להתפתחות חברתית ואישית, עובדים על הביטחון דרך תרגילי מיינדפולנס ו-NLP, תוכנית בנים לנוער גילאי 11-13; תוכנית נערות מובילות גילאי 11-13\14-16.  צרו איתי קשר: שירן שפיץ – מומחית להדרכות הורים, "שותלת" תובנות ו"מצמיחה" משפחות. 818-923-7484.