דבי ג׳יימס כבר עמדה על הבמות הכי גדולות בעולם לצד אנריקה איגלסיאס, ג׳ניפר לופז ופיטבול * ואז הגיע חיידק קטן שכמעט הוריד את המסך של חייה בפעם האחרונה * ראיון עם האמנית הרב-תחומית שתככב חודש בטקס הפתיחה של המונדיאל במקסיקו
יש אנשים שעושים קאמבק. ויש את דבי ג׳יימס — שעשתה קאמבק מטיפול נמרץ. בזמן שחצי מהוליווד עסוקה בלספר באינסטגרם שהיא “נולדה מחדש” אחרי סדנת מדיטציה במדבר, דבי באמת נולדה מחדש. עם צלקות, ניתוח לב פתוח ורופאים שלא האמינו שתשרוד.
לפני כמה חודשים, ימים ספורים אחרי שסיימה את העבודה על ה־EP החדש שלה The Rebirth, הזמרת והיוצרת הבינלאומית מצאה את עצמה מחוברת למכונות בבית חולים, נאבקת על חייה. חיידק אלים שחדר לגופה גרם לקריסת לב מלאה ולכשל רב־מערכתי. הרופאים כבר הכינו את המשפחה לגרוע מכל: פחות מעשרה אחוזי סיכוי לשרוד. וגם אם תשרוד — הזהירו — ספק אם תוכל אי פעם ללכת, לשיר או לעמוד שוב על במה.
אבל יש אנשים שפשוט מסרבים להקשיב לסטטיסטיקות. היום היא כבר חזרה לבמות הענק, וב־28 ביוני היא צפויה להופיע באירוע פיפ״א במונטריי, מקסיקו — מופע ענק לכבוד המונדיאל עם עשרות אלפי צופים ואורות בגודל של מדינה קטנה. לא רע עבור מישהי שלפני חודשים ספורים נלחמה על כל נשימה.
״המוזיקה הצילה אותי,״ היא אומרת. ״כשאתה כמעט מאבד את החיים, אתה מבין שהדבר היחיד שבאמת נשאר זו האמת שלך. והמוזיקה היא האמת שלי.״
ילדה עם כאב של מבוגרים
החיים של דבי ג׳יימס נשמעים לפעמים כמו תסריט הוליוודי שמישהו כתב עם יותר מדי קפה ואפס מעצורים. רק שבמקרה שלה — הכל אמיתי.
אביה ג׳יימס היה אחד מכוכבי האקשן ההוליוודיים האהובים של שנות ה־80. שחקן, אמן לחימה, נוכחות כריזמטית בלתי נשכחת. הוא כיכב ב־American Ninja, Delta Force וסרטים נוספים שהפכו לקלאסיקות וידאו של דור שלם. אבל בבית, הרחק מהמצלמות, הוא היה קודם כל אבא.
״הוא היה ענק פיזית, אבל עדין בנשמה,״ היא מספרת. ״כולם ראו לוחם. אני ראיתי אדם עם לב עצום". המוות שלו מסרטן הלבלב כשהייתה ילדה שבר את העולם שלה. שנים אחר כך, כשהייתה רק בת 16, איבדה גם את אמה. ״בגיל שבו חברות שלי חשבו על נשף סיום, אני כבר למדתי איך שורדים אובדן". אבל אם הכאב הגיע מצד אחד של המשפחה — הצד השני העניק לה שורשים.
מאחורי הזוהר ההוליוודי והבמות הלטיניות מסתתר גם סיפור משפחתי אחר לגמרי — תימני, חם, קולני, מלא ריחות של חילבה, מרק רגל וקפה שחור עם הל. הסבתא שלה מצד אמה, תימנייה חזקה עם אופי של גנרל וחיבוק של אמא יהודייה קלאסית, הייתה אחת הדמויות המשמעותיות בחייה.
״היא גידלה אותנו עם משמעת של פעם ועם אהבה אינסופית״, דבי מחייכת. ״אצל תימנים אין דבר כזה שאתה רעב. גם אם אמרת שאכלת לפני חמש דקות — יופיע מולך סיר". דווקא בבית של הסבתא היא למדה משהו על אמת. לא אמת הוליוודית עם פילטרים, יחצנים ותאורה מחמיאה. אמת של משפחה. של מסורת. של אוכל. של אנשים אמיתיים. ״היא תמיד אמרה לי: ‘בחיים אל תשחקי דמות. תהיי מי שאת.’ וזה נשאר איתי עד היום.״
דבי מספרת שבילדותה הייתה עומדת שעות במטבח וצופה בסבתא מכינה ג׳חנון, קובנה, מרק תימני וסחוג בעבודת יד. ״זו הייתה אמנות מבחינתי. כל התהליך. הסבלנות. הריחות.״ בהמשך היא למדה בישול תימני בצורה מסודרת יותר, לא רק מתוך געגוע למסורת — אלא מתוך רצון לשמור על הזהות המשפחתית שלה בתוך העולם המטורף של לוס אנג׳לס.
וכן, מסתבר שאפשר לעבור מחזרות עם אנריקה איגלסיאס להכנת מלאווח ביתי באותו יום. ״בלוס אנג׳לס כולם עושים יוגה ירוקה ומיצי סלרי. אני מכינה מרק תימני ומרגישה מחוברת לנשמה.״
ילדה בלי אנגלית עם חלום ענק
בגיל 18 היא עברה לבדה לארצות הברית. בלי אנגלית. בלי קשרים. בלי סוכן. בלי רשת ביטחון. רק חלום ענק ועקשנות מהסוג שמאפיין גם תימנים וגם ישראלים. שילוב מסוכן מאוד, מסתבר. ״הגעתי לאמריקה עם מזוודה, מבטא כבד והרבה אומץ.״ היא עבדה קשה, למדה אנגלית, התאמנה אצל מאמני קול מהשורה הראשונה, עבדה עם מפיקים וכוריאוגרפים, ולמדה איך לשרוד בתעשייה שבה כל אדם שני מחזיק כרטיס ביקור שעליו כתוב “Producer”.
״בלוס אנג׳לס גם הכלב של השכן עובד על פיילוט לנטפליקס,״ היא צוחקת. אבל דווקא בתוך העיר שמלאה בדימויים מזויפים ואנשים שמנסים להיות משהו אחר — דבי נשארה היא עצמה. וזה אולי סוד הכוח שלה.
הפריצה הגדולה הגיעה כשהגיעה לחצי הגמר של Ex Factor Israel . החשיפה נתנה לה דחיפה משמעותית, אבל היא לא עצרה שם. היא הופיעה במופע The Usher Experience בלאס וגאס, פתחה מופעים לאמנים מובילים, וב־2019 הצטרפה לצוות של אנריקו אינגלסיאס כזמרת הראשית לצדו בסיבובי ההופעות הבינלאומיים. וכן, זה אומר לעמוד ערב אחרי ערב מול עשרות אלפי אנשים צורחים. ״הקהל הלטיני חי מוזיקה בצורה אחרת,״ היא אומרת. ״זו לא הופעה — זו חגיגה רגשית.״ במהלך השנים היא הופיעה גם לצד ריקי מרטין וג׳ניפר לופז. ועוד שמות מהשורה הראשונה. אבל החיים על הבמות הגדולות לא שינו את מי שהיא. ״אני עדיין אותה ילדה שאכלה ג׳חנון אצל סבתא בשבת.״
עברית וספרדית באותו משפט
דווקא הפרויקט החדש שלה מראה הכי טוב מי היא באמת. בשיתוף פעולה עם דצמבר בואנה היוצר הקובני שכתב יחד עם אנריקה את “Bailando” — דבי הקליטה גרסה דו־לשונית חדשה ללהיט “Preciosa”. השיר משלב עברית וספרדית בצורה טבעית להפליא. ״רציתי להראות שמוזיקה יכולה לחבר בין תרבויות בלי פוליטיקה ובלי מלחמות אגו,״ היא אומרת. התוצאה נשמעת כמו תל אביב שפוגשת את הוואנה במסיבה שנמשכת עד הבוקר.
ה־EP החדש שלה, The Rebirth, נכתב בכלל מתוך תחושת התבגרות, ביטחון עצמי ונשיות חדשה. ״זו התקופה הכי אמיתית שלי כאמנית,״ היא אומרת.
אבל אז הגיע המשבר הרפואי ששינה הכל. פתאום The Rebirth כבר לא היה רק שם יפה לאלבום. זו הייתה לידה מחדש. ״אחרי שאתה כמעט מת, אתה מפסיק לפחד מדברים קטנים. אתה מבין כמה החיים שבריריים.״
מאז ההחלמה, כל הופעה מרגישה לה אחרת. עמוקה יותר. כנה יותר. ״היום אני לא שרה כדי להרשים. אני שרה כדי להרגיש.״
בתעשיית מוזיקה שבה אמנים נמדדים לפי מספר צפיות, טרנדים בטיקטוק ופילטרים באינסטגרם — דבי ג׳יימס מביאה משהו אחר. אמת. הכאב שלה אמיתי. ההישרדות שלה אמיתית. גם החיוך. אולי זו בדיוק הסיבה שאנשים מתחברים אליה.
״אם הסיפור שלי יכול לגרום אפילו לאדם אחד להרגיש פחות לבד,״ היא אומרת, ״אז כל מה שעברתי היה שווה את זה.״
ובסופו של דבר, אולי זה כל הסיפור. לא רק הקול, אלא כל מה שהקול הזה עבר כדי להישאר חי.
