תהילה לאודר
בסופו של דבר הכירו את הדבר האמיתי, זמר ישראלי עם נשמה עולמית, תמימה זכה ורגישה* סגיב כהן הגועש והרועש, מלך מלכי שירי הנשמה המזרחיים וידידי היקר עד אין קץ עם קול סלסולים מקפצץ * ראיון היכרות
מהרגע הראשון ציפיתי למישהו שהוא משהו אחר. כבר מזמן נרמז לי שהוא עבר לצד השני. נתחיל מזה שסגיב מדגיש בשתי נקודות בראיון שהוא התעלה והתרומם והביא את עצמו אל מקומות הכי עמוקים ואמיתיים שיש. אבל קודם כל אקדים ואספר:
סגיב כהן נולד בזכרון יעקוב, גדל והתחנך בפרדס חנה.הקריירה של סגיב התפצחה קדימה בהפקה הים תיכונית של "בטברנה עם פרנס". זוכרים את הג'ינג'י? שם סגיב התערטל ברמזי רמזים וקצוות חוטיטים וקילף את האריזה המזרחית המחוספסת . וזה הנס שהוביל אותו למי שהוא היום. אמן יוצר, מלחין רגיש, ומבצע – חלום של איש.
אני זוכרת את סגיב במבחני הקבלה ל"טברנה". זקני טבריה עוד זוכרים, ממוללים בזקניהם ומטגנים בורי על השמן.זה היה לפני דור שלם. צצה רשימת זמרים משובחים וגם אני שפחתכם החרופה, כמעט "מתקבלת". בקו הזינוק הגעתי אל המעמד המרגש של מבחני הבד הנוקשים. הם חפשו משהו מיוחד ביותר. אתם, צופים יקרים התרווחתם מול המסך, פיצחתם שחורים ולבנים, מלח בינוני, ואנחנו הקורבנות היינו שם לשמח ולשובב, כי זהו בדיוק היה תפקידנו. כמו לודרים וגלדיאטורים בקוליסאום המוזיקלי. שם נפלתי חלל למזימות ותככים. ההבדל הדק ביני לבין סגיב כהן, שני זמרים יוצרים בתחילת דרכם, שסגיב ניהל את עצמו, ללא מנג'רים ומאכרים עלוקות. ואני הקטנה, הבתולה והענוגה אבל זמרת עם ביצי יונה, נוהלתי עלידי אחד יורם פנחסי, שדאג לפוצץ את הגשרים עם שמעון פרנס והופה אני גומרת בחוץ.
.
והנה אנחנו בראיון אישי ואינטימי, שיוצא לדרך באולפני הסטודיו שברשותי. ערב שבת, רחמנא ליצלן, בסטודיו סיטי. אני בליווי צמוד והדוק עם סגיב שנמשך אל תוך הלילה ועד לבוקר שלמחרת, אני יכולה להעיד על כך שסגיב….הוא בחור חביב , עם נשמה של אומן, וגם גבר נאמן לאישתו…לא יאומן. או מיי גוד, הפסקת לנרות שבת ,כן כן, לא מה שאתם חושבים. עודינו יישובים באולפן ההקלטות שלי נזכרתי ששכחתי את נרות השבת במכוניתו. סגיב הרוחני ושליח האל נרתם למשימת נרות השבת וקפץ לרכבו השכור שחנה על ונטורה בולוורד בכדי לשלוף לי את הנרות שישבו בתא המטען שלו. ממש יצא צדיק. וכשחזר, טען שנרות השבת הצילו אותו מגרירה, משום ששכח לשים כסף בפארקינג מיטר. ותי גם זה מאוד ניענע נפשית. אני בכלל מאמינה שאם אמן אינו רוחני, אין ביכולתו לרגש, נקודה.
את נרות השבת הדלקנו יחד ומיד לאחר מכן קפצנו אל ההופעה של סגיב שהוזמן בתור תוכנית השבת אצל מר אלי פיטלוביץ היקר, האיש והאגדה מאחורי תנועת הצופים ושבט חן של הוואלי. בתיווכה של היפה דיקלה סופר, שהזמינה את קול הזמיר לפתוח את קבלת השבת בבי"כ "שומרי תורה". שם אגב, היה מקסים. ילדים קיפצצו וצווחו ברחבת הריקודים, ההורים נמרחו על הכסאות בתנוחה מוחלטת של "זוז לי מהפריים". אולי בשל העובדה שנרתמו לתרום לשבט חן ממיטב כספם עבור הפלא המוזיקלי. המארחים השתדלו לרצות, וגם סגיב השתדל להעניק לקהל אושר, שמחה ורוממות נפש. הוא עמד לבדו באולם הענקי ושר לצלילי הפלייבקים אותם צרב על דיסק, מה שנקרא "להקה וירטואלית". קשה היה לסגיב לשובב את רוחו של הקהל הכנעני, המצפה שסגיב כהן, יהיה כאילו ברור מאליו ירביץ להקה שלמה. למרות מתת המיתרים והקול הצלול של סגיב כהן שהוטס במיוחד להרקיד, אז מחיאות הכפיים היו דלות למדי .אולם למרבית הפליאה הוא בכל זאת הצליח לרומם כמה נשים עגלגלות מהכסא שהקיפו אותו בערגה וענטזו בכבדות לצלילי הזמר התימני. אגב, לידיעת פרות הבשן המדושנות, את מתכון המרק התימני של סגיב שביקשתן הפיצו גם ב'ידיעות אחרונות'.
סיימנו את הראיון הלא שגרתי לפנות האשמורת התיכונה. הקפה התקרר והנה בנה של השכנה היקרה קפץ כמו ממטרה בגינה והלם בתופים ללא הפסקה, עד שהשכן נכנס לקריז והזמין משטרה. ילד בן 5 פלוס,אבל זה היה הפלוס היחידי שלו. הסבלנות של סגיב כבר אז הפתיעה, וכך התברר לי מעבר לכל ספק שהוא קצת מתאפק, ברם הוא מזכיר את אבי שהיה האולטימטיבי.
סגיב , בן 37, גרוש ונשוי בשנית לשרון, מנפנף בתואר ה'אב' בגאווה גורפת ומנסה לשכנע גם אותי, בעלות איילת השחר, להביא צאצאים לעולם וטובה שעה אחת קודם.
סגיב: "הילדים הם האושר של חיי, ילדיי ממלאים אותי שפע וברכה".
אני: "האבא של הילדים שלי לא מקשקש כל הלילה עם אישה זרה, ומשכנע אותה להביא ילדים במקום."
אלינו, לעיר החטאים מגיע סגיב כבר קצת עייף אך מאושר, לאחר שהסתובב ברחבי ארה"ב. יוסי אלמני מצרף אותו אליו בצוות ההרקדה של הקמפ "הילולים".ז הו מחנה מוטרף של רקדני ריקודי עם ועמים, המתקיים מדי שנה באפ-סטייט ניו יורק. אל הכנס הבינלאומי של ריקודי העם הישראליים מגיעים מכל קצות תבל, אוסטרליה, אירופה, ישראל וכמובן גם משכונתינו שקול משק כנפי מלאכים מתעופפים עד לניו יורק. הם נחתו בתוך הסופה 'סינדי' ('ברכה' בעברית) כולל מאות נציגים, שהם בערך כ-400 רוקדים, רוקדות ומרקידים .ואת כל המופע,באמצע הסופה, הקפיץ לא פחות ורק יותר סגיבוש בערב הגיבוש.הוא פצח לצלילי הטורנדו השורקת במוזיקה קצב מג'עג'עת אותה כתב והלחין, "חכי עוד רגע". זה האלבום הראשון שקיבל חשיפה בישראל והושמע רבות ברדיו, אלבום אותו הפיק וכתב בעצמו מתקציבו האישי. אלבום שנולד עם ערוץ 24, ערוץ המוסיקה הישראלי, שדאוג דאג לתמוך בסגיב ולשדר את אלבומו יום ולילה עקב פתיחתו של הערוץ החדש שניסה לבנות לעצמו רפיוטשיין ומוניטין.
כל זה קרה בשנת 2004, ובזכות אלבומו השני "התגשמי לי" זכה להכיר את צוות ההפקה של גלי עטרי. כך נולד הרעיון שסגיב יכתוב ויפיק את אלבומה החדש של הדיוה הישראלית. החוויה מעבודת הצוות, עם גלי עטרי ושותפיה מגדיר סגיב כמסע מדהים ויוצא דופן.הוא מתרגש (והשעה כבר שש) כשסיפר לי על שוש עטרי ז"ל שתיווכה בינו לבין אחותה. שוש ז"ל לא זכתה להאזין לטקסטים המופלאים אותם שרה אחותה, תיבדל לנצח.
היום, כאשר סגיב מאזין לאלבום שכתב לגלי עטרי, הוא טוען, שבעקיפין, הסתבר לו "שהכל מכוון מלמעלה,ושאנחנו צריכים למלא את השליחות שלנו ולהינות מכאן ומעכשיו". בדיעבד התברר לו, שהטקסטים אותם כתב לגלי עטרי כאילו נכתבו על אחותה המנוחה. האלבום המרגש מצטרף לרשימת ההצלחות שלו, שם גם כיכב השיר "מהמרחקים", אשר בצעו השניים בעוצמה רבה. לגבי הקהל המעריצים הנאמן שלו הוא אומר: "תודה לאל, אני מחוייב לקהל שלי, אני מחוייב לתת להם את האיכות,את הנשמה שלי. הקהל שלי יזהה אם אתן להם משהוא שהוא 'פייק',ׁלא אמיתי וטהור.
את מקור ההשראה לכתיבתו ירש סגיב מבילוי רצוף בילדותו בבית הכנסת. הצלילים התימנים והמוסיקה האותנטית היו מנת חלקו ואוזנו .בילדותו האזין סגיב גם לביטלס ולמוסיקה של שנות השישים.את הנעימה הראשונה אותה ניגן בגיטרה שקיבל מאביו היתה מהתקליט האלמותי "שבלול" של אריק אנשטיין .
סגיב בוגר בית הספר למוסיקה 'רימון' (גם אני חבשתי שם ספסל ופרטתי על מיתר, ת.ל.) ולמד והשכיל להבין, בניגוד לאומנים מזרחיים אחרים, שיש אנאלוגיה מדהימה בין האפרו -אמריקאים לבין התימנים: ההקבלה אותה הוא מגדיר: "היה להם את הסבל של העבדות העוני והרדיפה. אצל התימנים זה נקרא "קינות", ואצל השחורים זה "בלוז". הם בעצם מבכים את החיים הארורים, אבל הפרדוקס הוא שלצד ניגון זה, תמיד יש את שירי התקווה וההופ, כמו לניגונים התימנים".
הרבה שירותים ניקה סגיב כשהיה סטודנט ועד לאותו ערב, בו ייצג אותנו בקדם ארווויזיון, מה שנקרא הקרבה מוסיקלית. אך סגיב מלא אנרגיה, בן מזל דגים טיפוסי (כמעט כמוני), הוא טוען שזה מה שהפך אותו לזמר קיבוץ גלויות. כמוני, גם סגיב חרש בישראל בגאווה מאות "חלטורות" וגיגים. בתור זמר עצמאי בלהקות ארועים, איתם עבדתי גם אני, כגון להקת 'השחקים', 'השגרירים' ובניהולו של יעקוב אליעזרוב המדהים.
סגיב מגיב :"אני למעשה פה לרגש ולתת את הנשמה ואת הלב, לא משנה על איזה במה אשיר,אני מכבד את המוסיקה, ומייצג אותה בכבוד גדול".
ולקינוח פודינג שאילתות ים תיכוני:
אילו היו נותנים לך משאלה מוסיקלית אחת מה היית מבקש?
שגיב: "להרחיב ככל שניתן את קהל האהוב שלי ושבכל יום אתעורר עם תקווה לכתוב שיר הנפלא ביותר."
אתה נשוי או שיש לי סיכוי איתך?
"נשוי באושר, אבל יש לך עוד סיכוי איתי"….
עם איזה אמנים מפורסמים יצא לך להקליט?
"שלומי שבת, יעקוב אפללו, ריטה, פיני חדד, חיים משה ועוד".
בחורות מתחילות איתך?
"זה סוג השאלות שאני לא כל כך מתחבר אליהן אבל, כן, ביום שיפסיקו להתחיל איתי אני אתחיל לדאוג.".
זה בזכות הגת?
"ברור".
אילו יכולת לשנות תכונה אחת…
"פזרנות".
אתה גבר רומנטי?
" מאוד, אבל תוודאי את זה עם אישתי ".
בניגוד למירי מסיקה למשל, שנאלצה לפתוח פיצריה על מנת להבטיח את עתידה המוסיקלי (אגב אני מעריצה שלה), סגיב מתפרנס אך ורק ממוסיקה ואני מחזיקה לו אצבעות ומאחלת לו לכבוש את העולם, אמן!
לסיום חשוב לי לציין נקודה קטנטנה: סגיב שהתארח בביתנו, ( שותפי הוא אסף נוי בעל חברת ההגברה והתאורה SKY PRODUCTION), שלף את הגיטרה בסלון ביתנו וניגן לנו את הניגון המרגש ביותר כמו בהופעה פרטית בזאפה שלנו, שזו הספה של הסלון בביתי. כמה דואטים, יין אדום והמון רוח טובה ואהבה.
[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=pr8X68p6fa8[/youtube]
לפרטים נוספים על הכותבת:
