תהא אשר תהא דעתכם על כישוריהם של ב. נתניהו, ב. גנץ או י. לפיד אין ספק שלמראה המצודד שלהם יש משקל לא מבוטל בהצלחתם
האלקטורלית • אז מה נגיד על איילת שקד?
בעוד חודש בדיוק יתייצבו אזרחי ישראל בקלפיות, שוב, לבחירות הכנסת ה-21 תמונת המצב הפוליטית המסתמנת: אחרי שבבחירות הקודמות הגיע לקו הסיום עם חמישה מנדטים בקושי, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ממציא את עצמו מחדש, ממצב עצמו כמפלגה חילונית שתשאיר את החרדים מחוץ לממשלה, ומתבסס בסקרים עם עשרה מנדטים יציבים. בגזרה שמימין לליכוד מתמודדת "ימינה", רשימה מאוחדת של שלוש מפלגות, ומצהירה כי יש להצביע לה כדי לוודא את הקמתה של ממשלת ימין אמיתית. ואילו בשמאל ההולך ונחלש, מפלגתו של עמיר פרץ שואפת להתבסס בצד הנכון של אחוז החסימה בעזרת סדר יום כלכלי־חברתי.
ב"ימינה" הציבו שלוש מטרות עיקריות: האחת, להעביר כמה שיותר קולות משתי מפלגות הימין שאינן צפויות לעבור את אחוז החסימה – עוצמה וזהות. השנייה, למנוע מנתניהו להגשים את תוכניותיו המוכרות ו"לשתות" את המנדטים של המפלגה המאוחדת. ושלישית, להיאבק בשיעור ההצבעה הנמוך הצפוי באופן כללי, גם בקרב מחנה הימין. מבחן הקמפיין יירשם על שמה של איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר, שבבחירות הקודמות נמחקה מהמפה יחד עם שותפה נפתלי בנט – וביצעה קאמבק מופלא ופליק פלאק לאחור, תוך שהיא ממצבת עצמה כאחת הפוליטיקאיות החשובות והמסקרנות בישראל.
קל ונוח לדבר על השיקולים בעד ונגד הצבת אישה במקום גבר, חילונית ולא דתי, בראש מפלגת הימין החדש, ואולי בראש מפלגת ימין מאוחדת. פחות נוח לכתוב ולדבר על מה שגורם לנו לבחור ולהציב בראש את המועמד היפה יותר. בהקשר הזה חשוב להדגיש שיתרונות היופי בזירה הפוליטית ובכלל אינם עניין מגדרי. תהא אשר תהא דעתכם על כישוריהם של בנימין נתניהו, בני גנץ או יאיר לפיד, אין ספק שלמראה המצודד שלהם היה משקל לא מבוטל בהצלחתם האלקטורלית.
למראה חיצוני ולאסתטיקה, מציין דרור מרמור ב'מקור ראשון', יש משקל גדול בפוליטיקה, בכלכלה ובכלל. נסו למשל למצוא בשושלת הארוכה של נשיאי ארה"ב, ודאי מאז עידן הטלוויזיה, מנהיג קירח או נמוך קומה (בלי להעליב אף אחד). להבדיל, גם התורה טורחת לומר לנו שרחל אימנו הייתה "יפת תואר ויפת מראה", ושבנה יוסף היה "יפה תואר ויפה מראה", פרט שכנראה חשוב שנדע ושהשפיע על סיפור חייהם.
כבר לפני יותר משמונים שנה הבין וולט דיסני ששלגייה החסודה והתמימה צריכה להיות יפה, ושהאימא המכשפה והמרשעת צריכה להיות הרבה פחות יפה ממנה (המראה בעצמה אמרה זאת), כך שמיליוני הצופים יוכלו להבין מיד מי הטובה ומי הרעה. לא בכדי גם מלך האריות, מופאסה, יפה ומרשים בהרבה מאחיו הרשע והמצולק סקאר. עוד לפני שהחלה העלילה בסרט של דיסני, אנחנו כבר יודעים מי הצדיק, מי הרשע ומי המנהיג המועדף.
ד"ר דניאל המרמש מאוניברסיטת טקסס עשה קריירה ארוכת שנים מהוכחת הקשר שבין יופי להצלחה כלכלית. לאחר שבדק נתונים מאז שנות השבעים, הגיע המרמש למסקנה שעובד שנראה "מעל הממוצע" ירוויח כ־5 אחוזים יותר מעובד בעל מראה ממוצע. על פני עשרות שנים מדובר על הבדל של עשרות אלפי דולרים בשכר, רק בגלל המראה החיצוני. גם כשהם ילכו לקבל משכנתא או סתם הלוואה, לאנשים יפים יותר יש סיכוי גבוה יותר לקבל הלוואה ותנאים טובים יותר מהבנק. מבאס? אולי, אבל אין טעם להתעלם מהמציאות.
לא רק פוליטיקאים צריכים למתוח ככל האפשר את גובהם. מחקר שנעשה באוניברסיטת פלורידה גילה כי כל 2.5 סנטימטרים גובה מעל הממוצע, יוסיפו לנו כמעט 800 דולר למשכורת בכל שנה. כמו כן, מחקר שנעשה כבר לפני עשור גילה כי הכנסתן של נשים יורדת ככל שמדד ה־BMI – היחס בין משקל הגוף לגובה – עולה מעל 23 (אף ש־BMI תקין נחשב לכזה שבין 18.5 ל־24.9).
בצד האפל יותר, מחקר שנעשה בעבר הוכיח שלאנשים שנראים טוב יותר יש גם פחות סיכוי להידרדר לפשע. מה שגם יכול להסביר, באפקט של ביצה ותרנגולת, מדוע הפושעים שיושבים בבתי הסוהר נראים לנו לא פעם מפחידים ומכוערים. השכר הנמוך יותר וההצלחה הפחותה יותר של אנשים שנראים פחות טוב, מובילים אותם לעשות דין לעצמם ולבצע פשע כדי לשפר את מצבם, מה שאולי אומר שזו אשמתנו לא פחות מאשמתם.
היופי לא רק מסייע ליפים יותר ליטול משכורת שמנה יותר, אלא הוא גם משיא יותר ערך לאנשים סביבם. מחקרים שונים הוכיחו שלאחר מינוי מנכ"ל יפה יותר, מניות החברה עלו יותר בבורסה, פשוט משום שרובנו נעדיף לבטוח ולשים את כספנו במי שחונן במראה הנכון, ודאי בעידן הנוכחי שבו אנחנו נחשפים בלי סוף לתמונת המנכ"ל. ואגב, לא בטוח שאנחנו כל כך טועים או קטנוניים: לאנשים יפים יותר יהיה לא פעם ביטחון רב יותר, מה שעשוי לפתוח לפניהם דלתות ולסייע להם בדרך למעלה – גם לטובת משקיעי החברה.
אנחנו נמשיך כנראה לדבר על ניסיון, כישרון, כריזמה ואינטליגנציה כמדדים לבחירות שאנחנו עושים, אבל כדאי להפנים שגם הצבת יפים יותר בראש הפירמידה היא שיקול פוליטי וכלכלי קר ומוצדק. או כפי שנאמר במקורות: "כי האדם יראה לעיניים, וה' יראה ללבב".
