יותר מ -30 שנים,משמרת להקת הריקוד הישראלית ' קשת חיים' את מסורת הריקודים העממיים והמודרניים הישראליים.
לאיתן אבישר המנהל אמנותי של אנסמבל הריקודים הישראלי 'קשת חיים' יש משימה. הוא רוצה להביא חיים יהודיים למקומות שבהם יהדות נחשבת למוקצת מחמת מיאוס מזה דורות.ואחד מהמקומות הללו היה תיאטרון הבולשוי האגדי של מוסקבה,שם הופיעה 'קשת חיים' וגם שם נאמרה תפילת מנחה- תפילת המנחה היהודית – מול אותם המושבים הריקים שם ישבו פעם הדיקטטורים הסובייטיים לנין וסטלין ועוד כולם עוכרי ישראל.
אבישר, ששצמח מרקע של ריקודי עם ישראליים, הקים את 'קשת חיים', השם העברי ללהקת הריקודים שמעדיפה להקרא ' צבעי חיים' בשנת 1983, זמן קצר לאחר שעבר מישראל ללוס אנג'לס. הוא רקד בארצות הברית בעבר, במהלך 1968 בסיור בינלאומי של' גרנד הול', יחד עם להקת הריקודים המהוללת של יונתן כרמון מישראל, אבל כשהוא עבר ללוס אנג'לס באופן קבוע הוא נוכח כי הוא החמיץ את ההזדמנות לייצג את ישראל בקהילת המחול האמריקנית.
לכן הוא יצר את 'קשת חיים', להקת מחול שמביאה תרבות יהודית לקהל ברחבי העולם. חזונו של אבישר היה לאחד את העממיות הישראלית עם המסורתיות בתרבות היהודי ולחגוג את רוח ישראל בגולה.
"בהתחלה, אספתי כמה אנשים שהיה להם קצת עניין בריקודי עם, כולל הרקדן משה כפרי", מסביר אבישר. "לא היה לנו מישהו שיתמוך בנו, ולכן הדרך היחידה הייתה לעשות את זה בעצמנו, להשקיע את הכסף שלנו ולחכות לראות את התגובה של החברים מסביב".
לאבישר, כל צעד כוריאוגרפיה מייצג קישור קריטי בהיסטוריה הקולקטיבית המשוכללת של העם היהודי. מחוגי הריקודים, ההורה הגורפת לצעדים הקלילים של מחול תימני – עם הקצב שלו הפיקנטי המהיר. 'קשת חיים' מחייה את כל זה עלידי תלבושות לבנות ומתנפנפות עם גוונים תיאטרליים ודקורטיביים של כתום, כחול וסגול, ברקת וירוקה, המעוררים את הפשטות החשופה של ימי קדם והחום השופע של הים התיכון.
"ריקוד הוא ביטוי של הנשמה, ואנחנו רואים את זה בתנ"ך ואנחנו רואים את זה בעם היהודי", אומר אבישר, ששואב את ההיבטים התרבותיים והדתיים של המסורת היהודית.
" כאשר בני ישראל חצו את הים סוף, אנחנו רואים את מרים ואת הנשים רוקדות עם המצלתיים שלהם", הוא ממשיך. "אנחנו רואים את זה בחסידים, הם רוקדים כשהם מתפללים. אנחנו לא צריכים להביע במילים את מה שאנחנו מרגישים מבפנים, הריקוד מביע שפה. זה מעבר לזה. כאשר אנו רוקדים, אנחנו מדברים בשפתו של העם היהודי".
בשנים הראשונות, הופיעה 'קשת חיים' באירועים קטנים מקומיים – והשתמשה באולם באוניברסיטת ליהדות (כיום אוניברסיטה היהודית האמריקאית) לחזרות. החברים המקוריים היו כולם יהודים עם תשוקה לריקוד. הם לא היו אנשי מקצוע, אבל הם היו מחויבים לחזרות ארוכות, מתוך דרישה לשמירה על מסורת ריקודי עם יהודים וישראליים.
ג'יני בנסון הצטרפה ל'קשת חיים' כרקדנית מן המנין בשנת 1988 וכיום היא מנכ"לית החברה ( ללא מטרות רווח).היא זכתה לעידודו של הרב יעקב שכטר מהאונברסיטה היהודית אמריקאית שדחף את הלהקה להפיק תוכניות גדולות יותר כגון ליום העצמאות."אני לא בטוחה שהיינו הולכים בכיוון זה ולהתפתחות שזכינו לה אם לא התמיכה שלו",נזכרת בנסון.
כיום, 'קשת חיים' מופיעה בערים ומקומות בכל רחבי קליפורניה וברחבי העולם. החבורה רקדה בטקסי הפתיחה של משחקי המכביה הבינלאומית, במהלך המשחק בלוס אנג'לס של אל איי קליפרס במחצית ,ואף בקיבוץ בארי בנגב (שבו גדל אבישר). בחודש מרס האחרון, הופיעו בכנס השנתי של הועד האמריקני-ישראלי לעניינים ציבוריים בועדה המדינית בוושינגטון.
לאורך השנים, הלהקה השתדרגה והעלתה מופעים מרהיבים. עכשיו יש בלהקה סגל של 45 רקדנים, 25 מהם קבועים והיתר נקראים להופעות גדולות לפי הצורך.
לא כל החברים הם יהודים, אך הם חולקים עניין ואהבה ל לתרבות היהודית. בעבר' קשת חיים' התמקדה בריקוד מסורתי ישראלי, אולם מאז התאספו שפע של אלמנטי מחול מודרניים לרפרטואר שלה, הממזג כוריאוגרפיה אפריקנית, שבטית והודית ובו בזמן נשארת נאמנה לשורשיה היהודים.
"ללהקה היה בסיס חזק של ריקוד מסורתי מאוד, ואני התחלתי להביא סגנון משלי יותר אקטואלי ומודרני, של ימינו יותר", אומר קובי רוזנפלד, שהחל לעבוד עם קשת חיים בשנת 2006 כמנהל האמנותי וכוריאוגרף ."אני מנסה לשלב את הסגנון שלי, תוך שמירה על טעם עם מעט מהסגנון הישן".
יצירות אורגינליות של הכוריאוגרפיה של רוזנפלד עם 'קשת חיים' בוצעו באולם הופעות של וולט דיסני באולם קונצרטים בדאון טאון, באולפני פרמאונט בחנוכה שעבר תחת שם המופע"שמור על העולם ילד" וכן ביום הזכרון לחללי צה"ל.
"האירוע המשמעותי ביותר היה כאשר הקדשתי את הריקוד הזה לחבר של אחותי, שנהרג בצבא",
מסביר רוזנפלד. "זה אחד החלקים הרגשיים ביותר שיצרתי, בהשראת האובדן במשפחה."
אחת התרומות החשובות ביותר של 'קשת חיים' לאמנויות הריקוד עשויה להיות העבודה שהיא עושה בלוס אנג 'לס עם רשת בתי הספר המחוזיים הציבוריים ובבתי ספר היהודים באזור. תוך סיוע להעשרת חייהם של סטודנטים צעירים דרך ההוראה של מחול, מוסיקה ותרבות ישראלית.
"קשת חיים מספקת הזדמנות עבורנו לחלוק את התרבות ישראלית עם הקהילה המקומית – שתי הקהילות היהודיות ולא יהודיות – וליצור אחדות באמצעות ריקוד", אומר המנהל החינוכי ססיליה הנונו,
רקדן ארגנטיני שהצטרף ל'קשת בחיים' בשנת 2004 ומשמש כאיש קשר לכ -20 בתי ספר בעיר.
לחברי ורקדני 'קשת חיים' הפכה להיות יותר מסתם להקת מחול; זה הפך להיות בית ומשפחה.
"החום והאהבה שאתה מקבל מג'יני ואיתן הם כל כך נדירים – במיוחד בעולם המחול. שאנחנו אומרים 'קשת לחיים', כי היא באמת החיבור לחיים שלנו. כאשר אתה מקבל את התמיכה ואהבה, אתה רוצה שזה יהיה לכל חיים" אומרת לאה בליוייס
שהצטרפה ל'קשת' בשנת 1999 כרקדנית וכעת משמש כמנהלת הלהקה.
מוסיף אבישר. "אנחנו נמצאים כאן כבר 30 שנים ונשאר לנצח, ולא הפסקנו ליצור. התקווה שלנו היא שאנחנו נהיו מסוגלים להמשיך להיות הביטוי של הקהילה היהודית בארצות הברית ובעולם".
