( 3 רכבים ) – ( 3 שורות מושבים )
במכוניות כמו באופנה, טעם הקהל משתנה עם השנים ומין הסתם גם התדמית שמלווה רבים מקטגוריות שונות. פעם אמריקה אהבה רכבי סטיישן, פעם. הסטיישן היה רכב החלומות האמריקאי המשפחתי. בשנות השיבעים היצרנים הציעו מבחר דגמים בקטגוריה אבללקראת תחילת שנות השמונים החל מעבר חברתי ותדמיתי ולנהוג בסטיישן כבר לא היה כל כך פופולארי. סרט הקומדיה National Lampoon's Vacation עם השחקן Chevy Chase והסטשיין המשפחתי מפורסם נתנו מסר סאטירי שרבים מסוג זה כבר הפכו לפחות ״אופנתיים״. במקביל קרייסלר הוציאו את גירסת המיניואן (monoxob) ופילחו נתח שוק חדש למשפחות הזקוקות לרכבים גדולים ופראקטים. תדמית המיניואן משכה אליה אנשים מין השורה ובעיקר משפחות. המיניואנים הוצעו עם רמת פאר גבוהה מהוואנים של שנות השיבעים שהיו בעיקר רכבי עבודה והובלה. עידן המיניואן נמשך מעל לעשור וכמעט הגיע לסיומו כאשר נולדה קטגורית ה (SUV) שהציעה תדמית יותר ספורטיבית ואגרסיבית. עידן ה SUV כבש את מחירות הרכבים והיצרנים הגיבו בהתאמם עם מבחר עשיר של דגמים בגדלים שונים. למרות שמבחינה פראקטית ה SUV פחות מרווח, פחות יעיל ופחות יציב מהסטיישן המקורים, המחירות רק עלו וקהל הקונים קידם את הקטגוריה לאורך עשור נוסף. יצרני הרכב ידעו היטב שהטרנד לא ימשך לנצח ועליהם לפתח קטגוריה חדשה שתהייה אבולוציה טבעית ל SUV המיתיישן, וכך נולד לו ה Crosssover. רכב שבפועל מספק פחות יעילות ומירחב פנימי אבל משדרג את התדמית ומוסיף נופך ספורטיבי למראה הכללי (לא בהכרח מדיוק אבל לא נורא).
למרות כל האבולוציה בקרב המשפחתיות, הצורך במרחב פנימי על מנת להסיע משפחות מורחבות על ציודן, לא חלף מין העולם ויצרני הרכב מודעים לכך היטב. באותה מידה יצרני הרכב מועדדים את הקטגוריה החמה של ה Crossovers וכפיתרון מעשי נולדו מספר רכבים בקטגוריה בגירסת שלושה שורות מושבים. הרעיון עצמו אינו חדש בענף ולכל קוראי הבוגרים זוכרים היטב את רכבי הסטיישן של שנות השיבעים בהן היה מושב מתקפל קטן באזור המטען מאחור (דומה למושב בנוסח הטסלה Model S).
התחרות הקיימת כיום בשוק מעניית ביותר מבחינה פסיכולוגית. כל יצרן מנסה בצורה אופינית לו לספק את הצרכים הפראקטיים של הקונה המשפחתי אבל באופן הנחבא לעין על מנת לשמר את התדמית הספורטיבית ככל שניתן. זה סוג מוזר של – להיות ״עם״ (מרווח מקום) ולהרגיש (או להראות) ״בלי״ (משקל יתר וגודל יתר). לצורך כתבה זו ערכתי מבחן השוואתי בין שלושה רכבים שונים המנסים לפתור את אתגר השיווק הזה באופן שבפועל מאוד יצוגי לארץ מוצאן ולתרבות מהן הגיעו.
הרכבים במבחן מייצגים את שלושת היבשות בהן הקטגוריה מהווה אתגר שיווקי. ה Lexus RX350L 2018 מייצג את אסיה ומגיע אלינו מיפן, ה Volvo XC90 2018 מייצג את אירופה ומגיע משבדיה וה 2018 Buick Enclave Avenir מייצג את התוצרת המקומית. שלושה רכבים משלושה ארצות שונות עם שלושה פיתרונות שונים לאותה הבעיה. במבחן השוואתי שכזה מצאתי שהצד הפראקטי של שימוש יומיומי בקרב בני משפחה שונים חשוב יותר מהצד הדינמי והביצועים של הרכב בכבישי סלאלום (מין הסתם). באמצע יולי, באחד מימי החום הכבדים שעברנו, הגיעתי לנקודת מפגש ב Thousand Oaks בו הרכבים חיכו לי ויצאנו לדרך. בסביבות השעה 8 בבוקר הטמפרטורה כבר הגיעה כמעט ל 100 מעלות דבר איפשר לי לבדוק את גם את יעילות המזגן, התחממות הרכבים בפנים והתנהגות הרכבים בתנאים חמים.
שלושת הרכבים הגיעו עם רמת גימור גבוהה ומפנקת. ה Volvo בולטת ברמת עיצוב יחודית, פשטות אלגנטית, תיחכום ויעילות. הכל תודות לאיכות החומרים הגבוהה, שילוב צבעים בהירים ואלגנטים, ושימוש במשטחים חלקים ללא קווי אופי ופרטים עיצוביים חסרי משמעות. סביבת הנהג ״פתוחה״ באווירתה לשאר תא הנוסעים. עם תנוחת ישיבה גבוהה, מושבים תומכים וחלונות גדולים, שטוחים ומאונכים יכולת הראיה החוצה קלה, אולם החיסרון בכך שהשמש זורמת פנימה ומחממת את תא הנוסעים במהרה. לאומת ה Volvo ה Buick Enclave Avenir מייצג את רמת הגימור הגבוהה ביותר מבית ואכן זה בא לידי ביטוי באיכות החומרים גבוהה בכל סביבת הנוסעים החל מדפנות הדלתות ועד למושבים המפנקים. לביואק חלונות קטנים יותר יחסית לגודל הרכב ועם משטחי גובה נמוכים דבר שבפועל עוזר למנוע מחימום יתר בתא הנוסעים, ובאותה מידה גם החלונות מגבילות את כמות אור הטבעי בתוך הרכב. תנוחת הישיבה הכללית ב Buick יותר נינוחה ורכה מאשר בוולבו, פנים הרכב כהה וחשוך יחסית לשני הרכבים האחרים ובשילוב עם צבעים כהים ברוב המשטחים הפנימים קיימת מין הרגשה של מין מערה. הלקסוס ממוקמת באמצע בין ה Volvo וה Buick, עם פנים רכב כהה בגווניו אבל מידת חלונות גדולה יותר שמאפשרת יותר אור טבעי בפנים הרכב.
מכיוון שרכבים אלו משווקים בעיקר כרכבים שמספקים מרווח פנימי מוגדל מגירסתם המקורית, היה חשוב מין הסתם למדוד גם את מידות תא המטען. למעל יעילות ופראקטיות בחרתי להשתמש במגוון של מזוודות ותיקים בגדלים שונים ולא בסרט מדידה. בעזרתן של המווזדות והתיקים יכולתי לקבל אמת מידה די מדויקת עד כמה ניתן בפועל לאחלס ולדחוס לתוך הרכבים בחיי היומיום. כפי שניתן לראות בתמונות השימוש במזוודות איפשר לזהות מיד שב Buick Enclave ניתן לדחוס כמות מכובדת יותר של ציוד מאשר בשתי המתחרות האחרות. ה Volvo המרובעת יחסית מקבלת מקום שני ברמת איכלוס כאשר הלקסוס לוקחת מקום שלישי כתוצאה מדלת אחורית משופעת למדי וגובה גג נמוך יחסית שמקטינים את הנפח הפנימי משמעותית.
על הכביש אופי הרכבים היה שונה אחד מהשני לא פחות. ה Volvo (עם 316 כ״ס) הרגישה יותר ספורטיבית עם בסיס גלגלים של “117.5 גוף קל יחסית, מיתלים קשיחים ותגובת דוושה מהירה, כתוצאה מכך גם סיגנון הנהיגה שלי היה מהיר ותוקפני יותר. עם בסיס גלגלים של ״120.9, רכות פינוק ונוחות גבוהות ה Buick (עם 310 כ״ס) עודדה אותי גם לנהוג לאט יותר, גם לזרום עם התנועה להנות מהמוסקיה וממש לא למהר. הלקסוס המוארך ( בגרסת ה- 290 כ״ס) עם בסיס גלגלים של ״109.8 (זהה ל RX350 הרגיל אבל ארוך ב 4.3״) ביצע באופן שמרני וצייתני כל שהתבקש ממנו ללא בעיה אבל גם לא היווה מקור השראה לסוג נהיגה ספציפי, מהיר או איטי.
לפי אתר TrueCar.com מחירי הרכבים במבחן נעים בין $44697 ללקסוס ועד ל $53249 לביואיק כאשר הוולבו קרובה יותר ללקסוס עם תג מחיר של $45376. מחירים אלו משקפים את ממוצע המחירים בשוק (לדגם בסיסי) לפי דיווחי האתר ולפי מחירי הקניה עצמם ולא לפי מחירי היצרן (Sticker Price). מחירים אלו גם אינם משקפים את כל האופציות האפשריות עם כל דגם כך שלדוגמה הלקסוס שנכחה במבחן באה עם תג מחיר של מעל ל $61000. לסיכום ניתן לומר ששלושת הרכבים מהווים בחירה משפחתית טובה והמדד האמיתי לקניה מוצלחת היא למעשה הצרכים האישיים מכיוון ששלושת הרכבים מאוד שונים אחד מהשני.
לתמונות נוספות (ובצבע), מידע נוסף על רכבים אלו ורכבים נוספים,
שאלות ותשובות אנא עקבו אחרי עמוד פייס שלי:
רכבים – שלמה פתאל / CARS – Shlomo Fattal
כתב: שלומי פתאל / Writer – Shlomo Fattal
תמונות: שלומי פתאל / Photography – Shlomo Fattal
תמונות: Factory PR
