דוד בר נצר, מגדולי שחקני הכדורעף הישראלי בכל הזמנים (ומי שנחשב בעיני רבים לגדול מכולם), הלך לעולמו בלוס אנג'לס בגיל74 • מאיר לוי, חבר המשפחה, סופד לאדם שכבר בצעירותו היה "מדבר והולך לאט, נעים הליכות, אחד שגם במעבדה המשוכללת ביותר אי אפשר לייצר כאלה, לא אז ולא היום"
דוד בר-נצר, מגדולי שחקני הכדורעף הישראלי בכל הזמנים ומי שנחשב בעיני רבים לגדול מכולם, הלך לעולמו בט' באב בגיל 74. בר נצר ורעייתו אירית התגוררו בעשורים האחרונים בלוס אנג'לס. דוד ז"ל נפטר לאחר חודשיים של מאבק בסרטן ריאות שתקף אותו בפתאומיות. מאות חברים, מכרים ובני משפחה ליוו אותו בדרכו האחרונה בבית העלמין הר סיני, לוס אנג'לס
בר-נצר היווה חלק מרכזי בהפועל המעפיל ששלטה בכדורעף הישראלי בשנות השישים וזכתה בתשע אליפויות רצופות בין השנים 1963-1971. לאחר מכן זכה באליפות עם עין המפרץ. הוא רשם גם 119 הופעות במדי הנבחרת הלאומית.
בהמשך הקריירה שלו עבר בר נצר – דודם של זוהר, יניב וזיו בר נצר, כולם אנשי כדורעף – למכבי תל אביב, וסייע לה להעפיל מהליגה השלישית לליגה הבכירה, ואף לזכות באליפות הראשונה בתולדותיה. הדבר היווה נקודת ציון בענף, מאחר שתרם לייבוא הכדורעף לעיר, לאחר שנים ארוכות בהן היה שייך, ברמות הגבוהות, באופן כמעט
בלעדי לקיבוצים ולמושבים.
לאחר הזכייה פרש דוד מעיסוק ספורטיבי ובמהלך השנים הבאות היגר עם רעייתו אירית ומשפחתו ללוס אנג'לס.
מאיר לוי, חברו של בר נצר, הגדיר אותו השבוע כ"גבוה מכולם וגם גדול מכולם". בפוסט מרגש בפייסבוק הסביר לוי: "מספרים שלפני 250 שנים בערך הלך נפוליאון ברחובות פריז ליד אחד הגנרלים הגבוהים שלו כשזה פניו אליו ואמר לו 'אני גדול ממך' נפוליאון תקע בו מבט וענה, 'לא, אתה רק גבוה ממני'. כאשר עמדת ליד דוד בר נצר זה מיד בלט – כמה הוא גבוה ממך ואתה הרגשת כמה הוא גדול עליך; אבל זה היה הוא דווקא שלקח צעד אחורה, כדי שהמרחק יצמצם את הפער ויתן לך הרגשה של שיוויון.
לוי: "הסטודנטים שהולכים ללמוד בווינגייט באים ברובם מרקע ספורטאי ובהם גם שחקנים בנבחרות ישראל השונות, בשנים 1969-1972 בלטו כוכבים כמו נתן הירש ודויד גוזלן, כוכבי מכבי חיפה בכדורגל, שכבר אז הגיעו למכללה עם מכונית ה-BMW שלהם. היו שם גם שחייני נבחרת כמו שלומית ניר ומשה גרטל, שעד היום ממשיך לשבור שיאים בבריכה. הייתה שם גם אסתר שחמורוב, התיקווה הגדולה של ישראל למשחקי האולימפיאדה במינכן לשנת 1972, ויעקב וישנייה, מבכירי המתעמלים בנבחרת ישראל והיום עם שם בינלאומי בעולם.
״גם אני הייתי שם משום מקום, אשקלון, משחק כדורגל בליגה השנייה ומה שהיה לנו כולם משותף זה לדבר על כסף, מכוניות
ופרסום. ולאט לאט אתה שומע על כוכב וקפטן נבחרת ישראל בכדורעף שממבט ראשון וזוג עיניים יפות אתה מדמיין דוגמן צמרת וכל קשר לעוצמה בהנחתות שלו והפחד בעיני שחקני הקבוצה היריבה מקרי לחלוטין. כל מה שמעניין אותו זה לייצג את מדינת ישראל בכבוד ולהביא לה הישגים נעלים.
״אי אפשר היה לא להתאהב בגבר העדין הזה, מדבר והולך לאט ונעים הליכות שגם במעבדה המשוכללת ביותר אי אפשר לייצר כאלה, לא אז ולא היום.
גם שם למעלה אתה תהיה הקפטן
כמו כל בוגרי תיכון או צבא או לימודים, תמיד נפרדים וכל אחד הולך לעולמו כשמגיע זמנו, כאשר אנחנו כבר בעלי משפחות והורים לילדים ונכדים. על מגרש כדורגל בלוס אנג'לס, אירית ודוד הולכים מולי כאילו רק לפני שבוע היינו במסיבה משותפת. הקשר נוצר מאז, האמון והאהבה והמפגשים מתוכננים או מקריים היו תמיד בנועם גם אם זה לערב שלם או מפגש במקרה במקום כל שהוא.
״מאיר ״היה אומר לי , ״תיראה, אני לא רץ אחרי מיליונים, בניינים, רק תן לי לעבוד כל יום ולהיות מאושר״. הבן אדם עולה על הגגות, נכנס במזווים ולא יסיים עד שלא יהיה משוכנע שהוא עשה את העבודה הטובה ביותר במחיר הסביר ביותר. פעם שאלתי אותו, ״דויד, קרה לך שסיימת עבודה ולא היה לאישה מספיק כסף לשלם לך? מה עשית?
מאיר אל תיכנס לזה, הוא ענה… נראה לך שביום לוהט אני אעזוב אשה בגלל שלא היה לה מספיק כסף?״ כזה היה דוד: פשוט ונעים ומלא ערכים ויושר. אין היום אנשים כאלה. סגנון חייו של בר נצר, הפשטות, הצורה שדאג למשפחתו ולבריאותנו היו בעיני המודל לחיות עד מעבר לגיל 100. אבל האדם עושה תוכניות וההוא למעלה משנה אותן.
״בין השנים 1968-1970, שיא מלחמת ההתשה בסיני, הכרתי את שמות את כל ההרוגים מדרגת סמל ומעלה. כל יום הרשימה מתארכת ועם הזמן חשבתי התחשלתי ולמדתי לחיות ולקבל את מה שאני לא יכול לשנות. הפרידה מדוד תפסה אותי בהפתעה עצומה ואפילו קצת בהלם. כמי שגדל לזוג הורים דתיים מלמדים אותך לא לשאול על מעשיו של בורא עולם, אבל מקרים כאלה גורמים לי מלבד להיות כואב גם להיות כועס. אני תמיד תוהה מה סדר העדיפויות שלו לקחת את זה או האחר בטרם עת. מפקדי המהולל, מתן וילנאי, אמר אחרי מבצע אנטבה על נפילתו של יוני נתניהו שאלוהים רוצה לידו מיד את כל הטובים בעולם. היכן הצדק?
״נזכור אותך, דויד בר נצר יקר. יקר לאירית, לעידו ולאמיר, לנכדים ולמחותנים וכמובן לקהילה הישראלית בלוס אנגלס, שבאה בהמוניה ללוות אותך בדרכך האחרונה, וכל אותם שגדלו על הערכים שלך אותם כל אחד יכול היה לראות לבד.
״אין לי ספק שגם שם למעלה אתה תהיה הקפטן כי אף אחד לא טוב ממך ואנחנו נישאר כאן עוד קצת להתאמן, כדי שנוכל בזמן שלנו להצטרף שוב לנבחרת שלך.
״אין עוד אנשים כמוך בעולם, לא בעיר ולא במדינה, ואתה אחד למאות מיליונים אם לא לביליונים. תחסר לנו תמיד, דויד בר נצר ידידי".
