נער בן 16 זוכה בשלושה מיליון דולר, אלפי צופים דרוכים במשחקים וכדורגלן מוביל מוצא זמן להצטיין גם בפלייסטיישן: נדמה שהכול אפשרי בעולם הגיימינג * בזמן שמגפת הקורונה משבשת סדרי עולם במגרשי הספורט, משחקי המחשב התחרותיים רק צוברים תאוצה
בזמן שהספורט העולמי עדיין מנסה להבין כיצד להתמודד עם משבר הקורונה, מבחינה מקצועית וכלכלית, ובמציאות שבה עדיין לא ידוע מתי הקהל יוכל להיכנס שוב לאולמות ולאצטדיונים, עולם משחקי המחשב התחרותי ממשיך לפרוח ולמשוך מיליוני אוהדים ברחבי העולם. בעשור האחרון נרשמה קפיצה אדירה בכל הנוגע לתחרויות הגיימינג המקצועיות, עם פרסים שיכולים להגיע גם למיליוני דולרים לטורניר. מדובר במשחקי פעולה, הרפתקאות וגם משחקי ספורט כמו כדורסל ובעיקר כדורגל. מי שהצטרפה לאחרונה לגל ההולך ומתפתח היא מכבי תל־אביב בכדורסל, שהשיקה לפני כמה שבועות קבוצת כדורסל אלקטרונית הבנויה משישה שחקנים, חמישה שמשחקים ועוד שחקן אחד מחליף. "הוחלט שהקבוצות יורכבו משחקן של הקבוצה בנוסף לחמישה גיימרים, ולנו היה ברור מהשנייה הראשונה שדני אבדיה יהיה הנציג מתוך המועדון. הוא מחובר מאוד לעולם הזה, משחק כבר שנים מגוון של משחקים, והוא באמת אהב את הרעיון", מספר רועי גלדסטון מהמועדון הצהוב. "במקביל, נערך טורניר בהשתתפות מאות, והחמישה שסיימו במקומות הראשונים זכו להרכיב את הסגל של קבוצת הגיימינג שלנו. באירוע הפתיחה שערכנו הצגנו את הלוגו והחולצה של הקבוצה, ומדובר בתהליך מהנה מאוד של עשייה".
מיליון גיימרים בישראל
כדי להקים את הקבוצה, יצרו במכבי קשר עם NOM Gaming, חברה לספורט אלקטרוני שיושבת בהרצליה ונחשבת היום לאחת המובילות בתחום בישראל. שחר מאיר, בחור צעיר בן 25, הקים ביחד עם ליאור סלע את החברה. "הכרתי את עולם הגיימינג כבר בגיל 14. מהרגע הראשון הוא עניין אותי מהכיוון העסקי והניהולי, ופחות כשחקן. אחרי זמן קצר כבר הקמתי מועדון, התחלתי לגייס ספונסרים ונסעתי לתחרויות בחו"ל", מספר מאיר, "בצבא, שם שירתי בתחום של תקשורת נתונים ואבטחת מידע, עשיתי הפסקה מעולם הגיימינג. באחת מחברות ההייטק שעבדתי בהן אחרי השחרור פגשתי את ליאור, שהוא גיימר ותותח מחשבים. החלטנו לפתוח חברה ולהפוך את הכול להרבה יותר רציני ומקצועי".
לשניים יש מרכז בגודל 400 מטר רבוע בקניון ארנה בהרצליה, שם הם משכירים עמדות של מחשבים שעליהם מותקנים מגוון משחקים, לצד עמדות של קונסולת המשחקים XBOX. נוסף על כך הם מפתחים במרץ את עולם הגיימינג התחרותי בארץ. "אנחנו היום המועדון היחיד שמשלם משכורות באופן קבוע לגיימרים בישראל", אומר מאיר, "אנחנו מעניקים מעטפת שלמה לענף ויש לנו קבוצות עם שחקנים מקצוענים בליגות של פיפ"א 2000 ופורטנייט, שחתומים על חוזי שכר. כל שחקן מרוויח מינימום של כמה אלפי שקלים בחודש. השחקנים שלנו עובדים עם מאמנים מחוץ לארץ ועם מאמנים מנטליים. יש לנו חדר שחקנים, שם הם מתאמנים בתנאים שונים שהם עשויים להיתקל בהם בתחרויות, אם זה לשחק ליד קהל ועם רעש, עם תאורה על הפנים ובכיסאות בגבהים שונים. חשוב לנו להטמיע את המקצוענות בישראל, וזה תהליך שלוקח זמן".
על פי מאיר, בישראל יש כיום כמיליון גיימרים. "מבחינתנו גם כל מי שמשחק במשחקים כמה שעות בשבוע להנאתו הוא גיימר, כולל מישהו כמו אבא שלי, שמשחק שחמט במחשב ומשתתף כבר בתחרויות על פרסים משוגעים. אנחנו מעריכים שיש בארץ כמה אלפים טובים שמשתתפים בטורנירים באופן סדיר, וכמה עשרות מקצוענים שמתפרנסים מזה. יש לענף הזה נתח שוק אדיר", הוא מנתח, "יש היום תחרויות בעולם של המשחקים השונים, עם פרסים שנעים מאלפי דולרים ועד למיליונים. יש תחרויות שהשחקנים שלנו כבר משתתפים בהן ומשיגים תוצאות יפות. בשנה שעברה באליפות העולם בפורטנייט, שהתקיימה בניו־יורק, ילד בן 16 מפנסילבניה בשם קייל גירסדורף זכה בשלושה מיליון דולר".
עולם הגיימינג פועל באופן אינטנסיבי ברשתות החברתיות ובאתרים כגון טוויץ' ויוטיוב, שם משודרים המשחקים השונים בשידור חי, ומתנהל צ'אט שבו הצופים יכולים לתקשר עם השחקנים בזמן אמת. "בניגוד לענפי ספורט אחרים, שהשחקן מתראיין שתי דקות בסיום המשחק, כאן הם לפעמים משחקים חמש שעות וזמינים בצ'אט, ואפשר לתקשר איתם בזמן אמת. הם כל הזמן מדברים עם הקהל, הכול מהיר ואונליין, והאוהדים מאוד מחוברים לטאלנטים", מספר מאיר, "לכל משחק יש אלפי צופים בשידור חי ועשרות אלפים בסך הכול. חשוב שיקומו עוד ועוד מועדונים וקבוצות חדשות, כי אתה לא יכול להתחרות מול עצמך".
קיצור תולדות הגיימינג
למשחקי הווידאו ומשחקי המחשב יש היסטוריה ארוכה: חברת אטארי הפכה לחלוצה בתחום קונוסולות משחקי וידאו ביתיות ומחשבים אישיים, ולאחת מחברות הפיתוח המובילות של משחקי וידאו בשנות ה־70 וה־80. החברה החלה לערוך גם תחרויות, וב־1980 הכריזה על אליפות במשחק "Space Invaders", שבה השתתפו עשרת אלפים איש. במקביל הפכו המשחקים לפופולריים בכל בית. משחקים כמו טטריס, סופר מריו, סים סיטי, פקמן והנסיך הפרסי הפכו לתופעה עולמית.
שנות ה־90 כבר היו בסימן כניסה לעולם חדש. קונוסולות משחק קטנות, אם זה משחק הגיים בוי של נינטנדו היפנית או משחקי ה־Game Watch, הפכו להצלחה גדולה. ב־1994 השיקה חברת סוני את הפלייסטיישן, קונסולת משחקים עם גרפיקה מתקדמת שלא נראתה כמותה לפני כן. ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה גם שיפור במשחקי הקרבות, ההרפתקאות והספורט. "מורטל קומבט", משחק לחימה שהושק ב־1992, הפך יחד עם משחקי לחימה אחרים כמו "Tekken" ו"Street Fight" ללהיט, ובהמשך גם לסדרת סרטי קולנוע ולמכונה שמדפיסה כסף. עם הזמן הפך המחשב למוצר חובה בכל בית ופיתוחים טכנולוגיים אפשרו לו להציג ביצועים מהירים יותר, עם זיכרון גדול יותר ויכולת להציג גרפיקה מורכבת יותר, הכוללת גם תלת ממד. מספר הטורנירים ברשת עלה מעשרה בשנת 2000 ל־260 בשנת 2010. כניסת קונסולות המשחק של מייקרוסופט, XBOX, בשנת 2001, ופיתוח משחקי המציאות המדומה, נתנו דחיפה נוספת לז'אנר המתעצם. הדורות הצעירים שנולדו למציאות הטכנולוגית המתקדמת, השיפור הבלתי פוסק באיכות האינטרנט, לצד הקמת אתרים המשדרים משחקים בשידור חי וחשיפה גדולה מצד ערוצי ספורט בטלוויזיה, הפכו את שוק הספורט האלקטרוני לתעשיית ענק. כיום יש קרוב ל־400 מיליון איש בשנה הצופים במשחקים ובתחרויות, באתרים השונים ובאולמות ענק שהחלו לארח את חובבי הענף בהופעות חיות לפני חמש שנים. 85 אחוז מהצופים הם גברים, רובם בגילי 35-15, וההכנסות השנתיות מוערכות ב־1.4 מיליארד דולר.
רייטינג בעלייה מתמדת
מי שלא יכולה הייתה להתעלם יותר מהפוטנציאל העסקי האדיר היא ליגת ה־NBA, שהשיקה את משחק המחשב הראשון שלה כבר ב־1999 בחברת סגה. שש שנים לאחר מכן, ב־2005, הושק בידי חברת 2K Sports משחק חדש ומרשים מבחינה גרפית, NBA 2K, שנחשב היום לאחד ממשחקי המחשב הפופולריים בעולם. בשלוש השנים האחרונות הפך המשחק לפלטפורמה שבה מתקיימת ליגת ה־NBA האלקטרונית, בה חברות 23 מתוך 30 קבוצות הליגה. "ראשי ה־NBA לוקחים את ליגת הגיימינג בשיא הרצינות ומשקיעים בה משאבים רבים", מספר ג'ונתן סומרס, מנהל קבוצת הגיימינג של קליבלנד קאבלירס. "בכל עונה יש 16 משחקים, בנוסף לפלייאוף שמשוחק בשיטת הטוב משלושה. לאורך העונה, שנמשכת חצי שנה מהאביב לסתיו, מתקיימים גם כמה טורנירים נוספים נושאי פרסים. בכל קבוצה שישה שחקנים, ובמהלך העונה כל הקבוצות מגיעות מדי שבוע לניו־יורק, לסטודיו שהקימה ה־NBA, ושם מתקיימים המשחקים. בגלל הקורונה, כרגע השחקנים שלנו משחקים במתקן שהוקם עבורם בקליבלנד, ויש גם שחקנים מקבוצות אחרות שפשוט משחקים מהבית. השחקנים הם עובדי NBA ולא של הקבוצות, ובתקופת העונה הם מרוויחים בסביבות 40 אלף דולר לחצי שנה, בנוסף למגורים ופרסים מהטורנירים השונים. הם מתאמנים באופן שוטף, והמערכת הטובה שקיימת בקליבלנד מספקת להם תוכניות כושר ותזונה".
עד כמה פופולרית הקבוצה בקרב האוהדים?
"בגלל העובדה שאנחנו לא משחקים בקליבלנד אלא בניו־יורק, גיוס האוהדים נעשה ברשתות החברתיות, ויש 35 אלף איש שעוקבים אחרינו בקביעות. אנחנו בונים את הקשר עם קבוצת ה־NBA, ועושים פעילויות עם שחקני עבר ועם שחקניות מקבוצת ה־WNBA. העובדה שהעונה הנוכחית משודרת בטוויץ', ביוטיוב וברשתות שידור בארצות־הברית, קנדה ואסיה מגדילה את החשיפה, והרייטינג נמצא בעלייה מתמדת".
מה דעתך על הוויכוח האם גיימינג הוא בכלל ענף ספורט או לא?
"האמת היא שלא באמת משנה אם זה ספורט או לא. ב־ESPN משדרים תחרויות פוקר, באולינג וזריקת חיצים, האם זה נחשב ספורט? ישנם מאות מיליונים בעולם שמשחקים במשחקי מחשב במשך שעות בכל שבוע, ומעניין אותם לראות, לעקוב וללמוד מקבוצה קטנה שנחשבת לטובה ביותר, מה שהופך את הפוטנציאל העסקי של התחום לגבוה מאוד. נכון שעדיין אנשים רבים מתקשים להבין את העולם הזה".
