הקליפרס משחקת בפלייאוף את המשחק המאורגן מכל קבוצות המערב, ונראה כאילו כל חלקי הפאזל שלה נמצאים במקום הנכון. ובעיקר הכימיה בין כריס פול וצ'אונסי בילאפס
בניגוד למה שסבורים חובבי הופס רבים, החיבור בין כריס פול וצ'אונסי בילאפס מתחיל להניב פרות ("להניב"? כבר 60 שנה שלא השתמשתי במילה הזאת!). לצ'אונסי יש משהו שעכשיו גם פול רוצה: טבעת אליפות.
צ'אונסי בן ה-36 היה "MISTER BIG SHOT" כשלקח אליפות עם הדטרויט פיסטונס ב-2004, ואיתו את תואר ה-MVP. פול מאד מקנא בו, אבל קינאה טובה. עכשיו פול בן ה-27 הוא ה-"מיסטר ביג שוט" של הקליפרס, האחרון הסל שניזרק OFF BALANCE לפני הבאזר שניצח את הגריזליז. ביחד, השניים מאמינים שיש להם את היכולת, השכל, הנסיון, הממזריות, והיד, להוביל את הקליפרס עד הסוף.
אני מאמין שיש להם סיכוי סביר לכך כי בינתיים לא ראיתי קבוצה מערבית טובה ממנה: הספארס נראו כחבורה משוטטת שאיבדה כיוון ביער, ואילולא טוני פרקר היא היתה מפסידה ללייקרס הפצועה, שרוב המשחקים היתה לפחות שווה לה. הת'אנדר נראו ממש מסכנים בנצחון על יוסטון: קבוצה מפוזרת ללא שיטה, ללא כיוון – סתם שני כוכבים אינדיבידואליסטים הקולעים קרוב ל-30 כ"א באחוזי קליעה גרועים. נגד יוסטון זה הספיק.
הקליפרס בינתיים משחקת את המשחק המאורגן מכל קבוצות המערב, ונראה כאילו כל חלקי הפאזל שלה – כולל המחליפים – נמצאים במקום הנכון. הכימיה בין פול ובילאפס מושלמת ממש: הם חושבים אותו דבר כאילו יש להם ראש אחד, והכימייה הזאת תיראה לכם יותר ויותר ככל שהפלייאוף יילכו לעומק. אבל כמובן שההבדל עצום: כריס פול בעצמו עשה טרנספורמציה של הקליפרס בשנתיים האחרונות מקבוצת דלעת לקונטנדרית, ולקבוצה הטובה ביותר בקליפורניה, אם לא במערב כולן, בעוד בילאפס ישב עם גבס על הספסל, כשהוא משחק רק 42 משחקים בשנתיים בגלל קרע בגיד האכילס בעונה שעברה, וכל מיני תחלואות ופציעות העונה.
אבל היום הוא בריא לחלוטין, וויני דל-נגרו – שהוא אחד משלושת מאמני ה-NBA הטובים ביותר (הראשון הוא אריק ספואלטרה) – ואם אתם רוצים שאגיד זאת שוב, אני יכול בקלות – לא היסס לשנייה להכניסו מיד לחמישייה כי שחקן עם ממוצע של 17.9 בפלייאוף עם 5.8 אסיסטים ב-142 משחקי פלייאוף בקריירה לא מוצאים סתם ככה בשוק בצלאל.
צ'אונסי הוא שטר בטוח בבנק: הוא מחזיק כדור בביטחון שלדעתי עולה אפילו על זה של כריס פול. הוא עדיין קלע רצחני כשהוא פתוח. הוא רואה את הפארקט כפי שאתה רואה את כף ידך כשאתה בוחן את קווי החיים שבה. הוא קלעי קו מעולה ביותר. מה שהוא עושה לכל הקבוצה – ויותר מכולם לפול – זה שהוא מרגיע את כולם. יש על הפאקט שחקן מנוסה אפילו יותר מפול שיודע בדיוק מה צריך לעשות, וכיצד לרומם עוד יותר את השחקן שהוא יודע שהוא הטוב בקבוצה – פול. הוא מחזיק בכדור ולוקח את כל הפרשר מפול. אף שחקן ספסל אחר לא מסוגל לעשות זאת, כי צקאונסי הוא פול מבוגר, לא פחות ולא יותר.
פול ממש חיכה לצ'אונסי בריא כמעט שתי עונות שלמות. הוא יודע שהוא השחקן המשלים הטוב ביותר בכל הליגה עבורו. כשהשחקן הטוב ביותר בקבוצה – והפוינט גארד הטוב ביותר בליגה – יודע שלצידו משחק שחקן שהיה טוב כמוהו, והוא אפילו יותר מנוסה ממנו, זהו יתרון עצום שאין לאף כוכב אחד בליגה, מלבד, אולי, לברון עם דוויין ווייד.
רק תתארו לעצמכם את קובי המשחק עם שחקן שהיה טוב כמוהו, מנוסה יותר ממנו, ועדיין יש לו את זה! לא יכולה להיות קומבינציה טובה יותר. עם צ'אונסי, פול קלע בשני המשחקים 23.5 נק' עם 8.0 אס', בעוד צ'אונסי קלע 14 בראשון, ו-5 בשני. "צ'אונסי לא צריך לקלוע אפילו נקודה אחת עבורינו", אמר השבוע בלייק גריפין לספורטסנטר. "עצם הימצאו על הפארקט נותנת לנו בטחון שיש לנו מנהיג מנוסה. לא משנה אם פול הוא הפוינט גארד או צ'אונסי. הם מתחלפים כל הזמן בתפקידיהם. זה לוקסוס שרק לנו יש!".
צ'אונסי אומר שהוא מרגיש תענוג לשחק עם פול כפי שלא הרגיש עם אף אחד אחר: "אצל שנינו המשחק הוא CEREBRAL. הכל מנטלי. אני יודע למפרע מה הוא עומד לעשות והוא יודע למפרע מה אני עומד לעשות. אנחנו חושבים על אותו גל", הוא אמר למראיין של ספורטסנטר.
וכשהמראיין שאל אותו כיצד הוא נהנה מרצף 9 הנצחונות של הקליפרס בסיום היטונה, הוא הגיב: "רצף? איזה רצף? זה הכל היה PRE-SEASON עבורי. עבורי הרצף הוא שני נצחונות על הגריזליז!".
מי היא החמישייה הזאת?
פוינט גארד: ג'ייסון קיד
שוטינג גארד: קובי בריאנט
סמול פורוורד: לברון ג'יימס
פאוור פורוורד: קווין דוראנט
סנטר: קווין גארנט
חמישייה שהיא לא כל כך רחוקה מחמישיית ה-NBA של העונה. ובכן, אלה חמשת השחקנים שיו.אס.איי.טודיי בחר כשחקני השנה בתיכונים כשהם היו עדיין בני 16 ו-17.
ב-1992 USA TODAY בחר בג'ייסון קיד מהתיכון סיינט ג'וזף מאלמנדה, קליפורניה, כ-"שחקן השנה בתיכונים". הוא היום מחזיק ביותר טריפל דאבלס מכל שחקן אקטיבי ב-NBA, היה 10 פעמים אול סטאר, ובעל טבעת.
ב-1995 העיתון בחר כשחקן השנה בתיכונים את קווין גארנט מפראגאוט היי בשיקגו. הוא היה 15 פעמים אול סטאר, עונד טבעת, והיה הראשון מאז 1975 ללכת ל-NBA ישר מהתיכון.
ב-1996 הניבחר היה קובי בריאנט מלואר מריון היי מארדמור, פנסילבניה כשחקן התיכונים של השנה. הוא היה בחמישיית האול סטאר 15 פעמים רצופות – שיא NBA, והוא עונד 5 טבעות. הוא גם השחקן הצעיר בהסטוריה להגיע ל-30,000 נק'.
ב-2002 הבחירה היתה לברון ג'יימס למרות שהיה רק ג'וניור, כיתה י"א (והוא ניבחר גם ב-2003) מסיינט מרי היי באקרון, אוהיו. אול סטאר 9 פעמים, 3 פעמים MVP, ועונד טבעת אחת (בינתיים!).
ב-2006 הבחירה הקווין דוראנט ממונטרוז כריסטיאן היי מרוקוויל, מרילנד. עשה את האול סטאר בארבעת העונות האחרונות והיה קלעי העונה שלוש פעמים.
לפי "ASK.COM" ישנם בארה"ב 26,704 תיכונים ציבוריים. ו-7,888 תיכונים פרטיים. נניח 33,000 תיכונים. אני לא מכיר תיכון ללא קבוצת כדורסל, אבל בואו נוריד 10% ככה סתם ונישאר עם 30,000. בכל קבוצה 15 שחקנים. זה 450,0000 שחקנים. לבחור מביניהם שחקן לחמישייה הזאת בממוצע כל 4 או 5 שנים הוא דבר בלתי יאומן ממש.
