מה שקורה מתחת לפני השטח מרתק: שאיפות השתלטות על העולם לא נחלשו, להיפך, עכשיו יש לנצל את ההזדמנות שהעולם מסוגר ועסוק בעצמו
עכשיו, כשנדמה לנו שהכל נגמר והחיים חוזרים למסלול, חייבים לנקוט משנה זהירות. הוירוס עדין כאן, המפה העולמית נהיית יותר ויותר אדומה, ואין שום הפוגה. החום לא בדיוק משפיע על הוירוס (זאת ידענו מהתחלה, תוך כדי תהליך התפשטותו הראשונית, עת הוא תקף בשני חלקי כדור הארץ בו זמנית). אם עד עכשיו פטרנו אותו כמעט בלא כלום (הוא ממית בעיקר זקנים, או חולים, או שמנים), הרי שעוד נכונות לנו הפתעות, שכן הוירוס עדין לא עבר מוטציה (ומדוע לו, הוא מתפשט כרגע להנאתו, בלי מעצורים ובלי מחסומים, בלי כל התנגדות שהיא, בצלחת הפטרי ששמה כדור הארץ). ברגע שהוירוס ירגיש קצת לחץ או אי נוחות, הוא ישנה את התנהגותו, ומעבר למפח הנפש שזה יגרום לנו, נבין שאנחנו חשופים לחלוטין, גם הבריאים והצעירים ביננו.
המירוץ לתרופה ולחיסון ממשיך בכל המרץ, ומדי יום אנחנו שומעים על ״פריצות דרך״ ואכזבות חדשות לבקרים. זה לפחות עושה טוב לבורסות, שעולות ויורדות בהתרגשות, כמו בלונה פרק, ותוך צעקות חרדה או עליצות, אנשים ממשיכים לעשות כסף מכסף, או מלא כלום. גם עם כל המוחות המבריקים ביותר בעולם, וכספים בלתי מוגבלים, התהליך לפיתוח תרופה או חיסון נמשך זמן, וסופו הוא תחילתו של מירוץ חדש, של ייצור שיתן מענה מספיק לאנושות כולה. ידענו מלכתחילה שבמקרה הטוב ביותר, תידרש בערך שנה וחצי לכך, ובלי להרגיש כבר נהיה במחצית הקדנציה השניה של הנשיא טראמפ (להערכתי).
למה דומה הדבר? לֹפיתוח מערכת כיפת ברזל. התהליך לא קרה בן לילה, ובסיומו צריך היה לייצר ולהצטייד במערכות, שאותן ניתן לשנע ממקום אחד בארץ למקום אחר. עלות הטילים גבוהה מאד ומספרם אינו בלתי סופי, ובסופו של יום, אם אויבינו ישתמשו באלפי טילים ללא הפסקה, המערכת תקרוס, והנזק יהיה כפול: ראשית הנזק ברכוש ובנפש, ושנית הנזק הפסיכולוגי, שכן התרגלנו כבר לרעיון שאנחנו מוגנים כמעט לחלוטין, ואין מה לדאוג (מכל אותם מאות אלפי טילים, חלקם מדויקים יותר וחלקם מדויקים פחות, במערך המוגן התת קרקעי בלבנון ואצל אחיו העזתי). העולם כולו במרוץ לפיתוח כיפת ברזל, ואם העבר מלמדנו דבר ומצביע באופן אפילו קלוש על העתיד, הרי שבעוד כמה עשורים או מאה שנה כבר לא נדע מה היה ״קו-ויד-19״ כמו שעד לפני לא הרבה זמן לא ידענו מה היתה השפעת הספרדית של 1918 (רק הקולגה שלי ידעה שסבה נפטר בגלל אותה מגיפה).
אני נזכר לרגע מה היתה מטרת הסגר העצמי. ידענו שאפילו אם היינו מסתגרים כולנו, נוסח סין של לפני שלושה חודשים, הווירוס לא היה נעלם לו סתם ככה. למה? כי לא כדאי לו, טוב לו אצלנו, בתוכנו, אתנו. כל המטרה היתה להנמיך את העקומה, לשטח אותה, קרי לאפשר לבתי החולים להתמודד עם זרם החולים. משכנו ומשכנו, וקיוינו שתוך כדי כך גם ימצא פתרון. עכשיו כשאנחנו יוצאים מחדש, בכל המרץ, אחרי חודשיים וקצת של סגר בבית, העולם נראה מוכר, אך הווירוס עדיין פה. על כך אמר לי פעם פרופסור בסטנפורד, שהייתי נוסע לבקרו מדי שנה עד שנפטר, שהשינויים הם בדיוק מה שאנחנו לא רואים, מתחת לפני השטח.
מה שקורה מתחת לפני השטח אכן מרתק. שאיפות השתלטות על העולם לא נחלשו, להיפך, עכשיו יש לנצל את ההזדמנות שהעולם מסוגר ועסוק בעצמו, בלי להתייחס לסביבה. עכשיו הוא הזמן להתקדם, לפעול. איראן ממשיכה בפיתוח היכולות הגרעיניות שלה ואת נסיונותיה (הכושלים עד כה) להגיע לחלל ותוקפת את אויבתה הציונית באמצעות מערך הסייבר. תחום מומחיותה העיקרי, העמדת פנים, מנוצל עד תום, ואחרי שהאשימה את ישראל בהפצת הווירוס, היא פנתה מהשטן הקטן לשטן הגדול ותקפה שהוא מונע ממנה עזרה הומנוטרית ע״י העיצומים שהטיל עליה שאינם תואמים את הזמנים האלו. מסתבר שהווירוס שתקף את איראן ברצינות תהומית לא עשה בה שמות כראוי ועליו להמשיך את המלאכה.
ברוסיה יש בעיה. שמתם לב שלא שמענו על מעורבתה היומיומית בסוריה? טוב לנו לרגע, שכן את מערכות ההגנה וההתקפה הרוסיות אנחנו לא בדיוק יכולים לפצח, ולמי שחושב אחרת, אולי זו פשוט היתה יוהרה שהפכה את הטנקים המובילים בעולם לעיסות חמאה מותכת במלחמת לבנון האחרונה. דריסת הרגל של רוסיה במזרח התיכון התערערה, בגלל שדווקא מבית, הווירוס הוכיח לפוטין שכסף וכוח ויכולות לאסור אוליגרכים אחרים או להמית מתנגדים ע״י הזרקת חומרים רדיואקטיביים אינם יעילים נגדו. רוסיה כואבת מבית, ומי שמעז לדבר, לצייץ, מוצא עצמו נזרק מהקומה החמישית או השמינית למות ודאי. כמה אחים ורופאים התנסו בכך בעצמם, לפחות אינם צריכים להתמודד יותר עם קו-ויד-19.
מי שמנסה להחליף את רוסיה, ולא רק במזרח התיכון, היא סין. דרך שרשרת הפנינים שלה היא מנסה ליצור ״חומה סינית אדירה״ המשתרעת מסביב לכדור הארץ כולו. במזה"ת היא פועלת מזה למעלה מחמש שנים בנמל פיראוס ביוון (בפאתי אתונה הבירה). רק הזכרנו את תוכניות העבר של רוסיה, ומסתבר שאלו כללו את נמל טרטוס בסוריה כנקודת אחיזה ועוגן. ההבדל בין רוסיה לסין הוא שסין מגיעה ויוצקת כסף – מאות מיליונים ומילארדים, בתחילה לפרויקטים של תשתית, משם לתפעול, ומשם על דרך המלך קדימה, להשתלטות של ממש על חברות אנרגיה, תעופה, תקשורת, מדע ורפואה.
בדומה ליוון, אם כי בסדר גודל קטן יותר, סין ממשיכה את חדירתה לישראל, הפעם דרך נמל חיפה ומפעל התפלה. מזכיר המדינה האמריקאי פומפיאו הגיע ארצה לביקור של כמה שעות והזכיר לראש הממשלה מי ידידיה האמיתיים של ישראל, תמיד אך במיוחד בימים אלו, בזמן כהונתו של הנשיא טראמפ. היתה זו הרבה יותר מאזהרה ידידותית – היתה זו אזהרה מפורשת. אך ישראל, כמו יוון בדיוק, מסונוורת מהררי הכסף הניצבים בפניה ופשוט אינה יכולה לעמוד בפיתוי (בניגוד למדינות אפריקאיות רבות, שאפילו אם הן מודעות לסכנה, הן מקבלות אותה בהסכמה, ישראל מודעת לסכנה ויודעת שהיא חייבת להיות עצמאית ולהתנגד לרצון ההתפנקות ״זה טוב, זה לא ממש יזיק, ראו כמה נוכל להנות מכל הדברים חסרי המשמעות שניתנים לנו ׳חינם אין כסף׳ ממש.״ ללא כח רצון, נמצא את עצמנו פגיעים במיוחד, ולסינים אין כל סנטימנטים).
סין ממשיכה את שיטת הגזר והמקל שלה. היא זוכרת היטב כל מי שלא עזר לה מהלך הסגר העצמי, ויותר מכל את הנשיא האמריקאי שהעז לכנות את הווירוס שפגע בה כה קשות בשם החיבה מלא השטנה ״הוירוס הסיני!״ סין ניסתה לעזור לאיטליה כשהפכה למחוז המסוכן ביותר בעולם מבחינת הווירוס. מסכנים האיטלקים, הם לא ידעו מה לעשות, וודאי לא רצו להשתמש במוצרים וחומרים מסין (גם אני פחדתי באותה תקופה אפילו מהרעיון שהמסיכה שאני אמור ללבוש להגנתי מיוצרת בסין), מאידך, להעליב את סין לא נראה מתאים במיוחד.
סין הופכת למממנת העיקרית של ארגון הבריאות העולמי, ואף הבטיחה שהחיסון, כשימצא, ייוצר וימכר במחירים נמוכים במיוחד לרווחת העולם (לפחות לחלק שהיה נחמד אליה). אך בדיוק כמו איראן, סין אינה יושבת על מקומה בחוסר מעש. כמו שמרים היא תופחת, עומלת ושוקדת על קניית ארה״ב. אחת מתוצאות הלוואי של הוירוס והשיתוק שאחז בנו היא שהכל בארה״ב זול עכשיו, ממש מחירי מבצע ״חצי חינם". כל שצריך לעשות הוא פשוט לצאת למסע קניות בבורסה. זו אגב הסיבה שכל עליה במספר המובטלים בארה״ב מתקבלת בזעקות שמחה ובעליה נוספת של המדדים. ״עוד שלושים מליון מובטלים, נסיקה של 500 נקודות לפחות".
ובסקירה של מדינות שרוצות להשתלט על העולם ולהחזיר תהילת עבר, אסור להתעלם מהסולטן ארדואן שחושב שהאימפריה העותומנית היא דבר שניתן להחזיר לתחייה.
נסיים את בחינת המצב הזו בתזכורת פשוטה: הווירוס בשלו, נהנה מקבלת הפנים ומהאפשרויות הטמונות בשהיה אצל בני האדם (באותה במידה שאני נהנה מבתי מלון חמישה כוכבים ברחבי העולם, עד כדי כך שאיני רוצה לעזוב לעיתים). הוא לא עומד לעזוב בקרוב. בעוד אנחנו עסוקים בשלנו, המתים, החולים, המסוגרים בבתיהם, העסקים הקורסים והסכנות העתידיות לכלכלה, מדינות בעולם לא הפסיקו את שאיפות השתלטותן הגלובליות, להיפך, אותם רצונות רק התגברו והם מדרבנים אותן לפעילות ממוקדת, כשהמרוץ הוא מי ישתלט ראשון, מי ישתלט לחלוטין, מי תהיה האימפריה הבאה לכמה מאות השנים הבאות. אסור להיות שאננים, לא בתחום האישי ולא בתחום הלאומי והבינלאומי.
