בערים ובפרברים. אצל בוגרי קולג'ים וגם אצל כאלה שלא המשיכו ללימודים אוניברסיטאיים. ובעיקר בקרב הלטינים. כמעט בכל קבוצת אוכלוסייה באמריקה התמיכה בדונלנד טראמפ עלתה ביחס ללפני ארבע שנים, בבחירות ההיסטוריות בהן מחץ את קמלה האריס.
עד השבוע היה נשיא אמריקאי אחד בלבד שחזר לבית הלבן לאחר הפסד במערכת בחירות קודמת – גרובר קליבלנד ב-1893 – לפני 131 שנים. טראמפ הפך לשני, ארבע שנים אחרי שהובס מול ג'ו ביידן. טראמפ צפוי להשלים ניצחון בכל שבע מדינות המפתח – ולהגיע ל-312 אלקטורים. הישג כזה לא רשם אף מועמד רפובליקני מאז ג'ורג' בוש האב, ב-1988.
הנשיא ה-45, שעם השבעתו בפעם השנייה, ב-20 בינואר 2025, יהפוך גם לנשיא ה-47, מוביל בפער עצום של 5 מיליון על האריס בסך הקולות. בכך, לראשונה זה 20 שנה ומאז ניצחונו של ג'ורג' בוש הבן על ג'ון קרי, ינצח מועמד רפובליקני בסך הקולות. בניצחון הרפובליקני הקודם, של טראמפ לפני שמונה שנים, הילרי קלינטון צברה יותר קולות ממנו בכלל ארצות הברית.
הגל האדום מחוף אל חוף
ניתוח מקיף של ה"ניו יורק טיימס" הראה כי הניצחון של טראמפ לא הגיע רק בעקבות הצלחה במדינות המפתח, אלא חצה מחוזות ומגזרים. מתוך המחוזות שספירת הקולות בהם הושלמה, יותר מ-90% נעו לכיוון של טראמפ, כלומר שיעור התמיכה בו עלה ביחס ל-2020.
טראמפ שיפר את ההישג שלו ביחס לבחירות הקודמות בלא פחות מ-2,367 מחוזות, לעומת 240 מחוזות בלבד שבהם שיעור התמיכה בו ירד.
במדינות שבהן טראמפ היה צפוי לנצח בפער לא גדול, כמו פלורידה, טקסס ואייווה – הוא ניצח בפער דו-ספרתי. לעומת זאת, במדינות שבהן האריס הייתה צפויה לנצח אך לא בקלות רבה, כמו מינסוטה, וירג'יניה וניו המפשייר – היתרון שלה היה דחוק בהרבה, של 5% או פחות. הכישלון המרכזי שלה היה כמובן במדינות המפתח. טראמפ ניצח בכל ארבע המדינות שהוכרעו – צפון קרוליינה, ג'ורג'יה, וויסקונסין ופנסילבניה – ומוביל בבטחה גם בשלוש הנוספות: נבאדה, אריזונה ומישיגן.
השינוי המכריע בדפוסי ההצבעה
אחד הגורמים המרכזיים לניצחון המוחץ של טראמפ היה השינוי בדפוסי ההצבעה של הלטינים, ושינוי קטן יותר אצל הבוחרים השחורים. האריס אמנם מיקדה את הקמפיין שלה במתקפה על טראמפ כנשיא לשעבר מסוכן שמגיע על מנת לנקום, אבל המדגמים ביציאה מהקלפיות הראו כי הבוחרים סברו כי הוא זה שיטפל טוב יותר בנושא שנמצא בראש סדר העדיפויות שלהם – יוקר המחיה והאינפלציה.
טראמפ אמנם לא זכה ברוב אצל שתי הקבוצות הללו, אבל בקרב הלטינים הוא קיבל 45%, עלייה דרמטית ביחס ל-32% בבחירות 2020 מול ג'ו ביידן. אצל הבוחרים השחורים שיעור התמיכה בו היה 13%, לעומת 8% בלבד ב-2020.
עיקר התמיכה בטראמפ בקרב המיעוטים הללו הגיעה מגברים לטינים, מה שהוביל לעלייה דרמטית בתמיכה בו בפילדלפיה, מילווקי ודטרויט ובערים מרכזיות נוספות במדינות המפתח. לפי סקרי היציאה מהקלפיות טראמפ זכה בקרב גברים לטינים ל-54% תמיכה – לעומת 36% בלבד ב-2020. ב-228 מחוזות שבהם לפחות רבע מהאוכלוסייה היא היספנית קיבל טראמפ 9.5% יותר ביחס לבחירות הקודמות. ב-290 מחוזות שבהם פחות מהאוכלוסייה היא לבנה, שיעור התמיכה בו גדל ב-6.9%.
אבל העלייה בתמיכה חצתה מגזרים וכללה מחוזות שבהם טראמפ ניצח בפער של יותר מ-20% ב-2020, וגם כאלה שבהם ביידן ניצח בגדול באותה שנה. ב-460 מחוזות שבפרברים עלתה התמיכה בטראמפ ב-4.3%, לעומת שינוי כמעט הפוך ב-2020. בערים עצמן הזינוק בתמיכה היה עוד יותר גדול – 5.2%. עלייה גדולה בתמיכה במועמד הרפובליקני נרשמה גם במחזות שבהם לפחות חצי מהאוכלוסייה היא בוגרת קולג', בכאלה שבהם רבים שלא המשיכו ללימודים על-יסודיים, במחוזות שבהם אוכלוסייה מבוגרת רבה, וגם בכאלה עם אוכלוסייה גדולה של צעירים בני 18 עד 34.
ארתוריו מוניוז, נהג משאית מפיניקס, אמר ל-"USA טודיי" כי האמירה הזו לא גרמה לו לשנות את החלטתו להצביע לטראמפ – וציין את המצוקה הכלכלית ביחס ללפני ארבע שנים כסיבה המרכזית לא להצביע לדמוקרטים. "גברים היספנים עובדים בעבודות פיזיות קשות. אנחנו קורעים את התחת כל יום. ואנחנו רואים היטב את הפער ביחס ל-2020 בשכר, בשעות, בקיצוצים, באפשרות לסייע למשפחה", אמר. טראמפ רשם בכך את ההישג הטוב ביותר של מועמד רפובליקני בקרב הלטינים, המהווים 12% מהאלקטורט, מאז שבוש הבן קיבל 44% מהקולות שלהם ב-2004.
נושא ההפלות היה צפוי לשחק תפקיד מרכזי, בעקבות ההכרעה הדרמטית של בית המשפט העליון, ולפי הבוחרים הוא היה הנושא השלישי בחשיבותו – אבל עדיין הכלכלה ועתיד הדמוקרטיה ניצבו לפניו. טראמפ ניצח בפער גדול בקרב אלו שהעמידו את הכלכלה בראש סדר העדיפויות שלהם, ואילו רוב אלו שעתיד הדמוקרטיה היה הנושא המרכזי בעיניהם בחרו בהאריס. בסופו של דבר, הקשיים הכלכליים עשו את ההבדל – טראמפ ניצח בפער עצום של 40 נקודות אחוז מבין שני השלישים של הבוחרים שציינו כי הכלכלה במצב "לא כל כך טוב" או "רע".
