ממצאי סקר חדש של מכון 'גאלופ' (Gallup) שפורסם ביום שלישי ממחישים את עומק השחיקה בתמיכה הציבורית של האמריקאים בראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ובמהלכיה הצבאיים של ישראל ברצועת עזה. לראשונה מאז החל 'גאלופ' להתחקות אחר הנושא בשנת 1997, 52% מהאמריקנים מחזיקים בדעה שלילית כלפי ראש הממשלה נתניהו, הנתון השלילי הגבוה ביותר שתועד. רק 29% ציינו כי יש להם דעה חיובית על ראש הממשלה, ו־19% השיבו כי אין להם דעה. במקביל, שיעור התמיכה האמריקאית בפעולה הצבאית של ישראל מול חמאס ירד גם הוא לשפל של 32%, לעומת 60% המתנגדים לה ו-8% ללא דעה.
הנתונים נאספו בין 7 ל־21 ביולי, על רקע המשך הלחימה בעזה והביקור של נתניהו בוושינגטון, שבו נועד עם הנשיא דונלד טראמפ וגורמים נוספים בממשל, אך עזב את הבירה האמריקאית מבלי שנחתם הסכם להפסקת אש.
העמדות של הציבור האמריקני כלפי ישראל ונתניהו ממשיכות להיות מקוטבות לפי שיוך פוליטי. בעוד 71% מהרפובליקנים תומכים בפעולה הצבאית בעזה, רק 8% מהדמוקרטים ו-25% מהעצמאים (ללא שיוך פוליטי מובהק) מחזיקים בדעה דומה. גם כלפי רה"מ נתניהו הפערים חדים: 67% מהרפובליקנים רואים בו דמות חיובית, לעומת 9% בלבד מהדמוקרטים ו-19% מהעצמאים.
בעוד שיעור התמיכה במהלכים הצבאיים של ישראל בקרב הרפובליקנים נותר גבוה באופן עקבי, ואף חווה עלייה של 5% ביחס לסקר הקודם שנערך אשתקד, בקרב הדמוקרטים והעצמאים נרשמה ירידה של 16% בכל קבוצה באותו פרק זמן. מדובר ברמות התמיכה הנמוכות ביותר שנמדדו בקרב שני הקהלים הללו מאז תחילת הלחימה לאחר מתקפת השבעה באוקטובר.
לנתונים אלו עשויות להיות השלכות משמעותיות בזירה המדינית. בעוד ממשל טראמפ ממשיך להביע תמיכה בלתי מסויגת בישראל, ההתרחקות הגוברת של עצמאים ודמוקרטים ממדיניות ממשלת ישראל עלולה להקשות על גיוס תמיכה דו-מפלגתית בקונגרס, במיוחד בנושאים הקשורים לסיוע צבאי ולחץ מדיני להפסקת אש.
הסקר גם מצא כי בקרב קבוצות דמוגרפיות שונות קיימים הבדלים מובהקים: גברים, לבנים, ובני 55 ומעלה הביעו תמיכה רבה יותר הן בנתניהו והן בפעולה בעזה, לעומת נשים, צעירים ובני מיעוטים, שביטאו התנגדות גוברת.
הממצאים משקפים תהליך עומק מדאיג ביחס של הציבור האמריקאי לישראל ולמנהיגותה, שעשוי לשקף לא רק שחיקה זמנית על רקע הלחימה בעזה, אלא גם שינוי נרחב יותר בזהות הפוליטית והערכית של קהלים רחבים בארה״ב. מדובר בשינוי שמעמיד את הקשרים המיוחדים של ישראל וארה"ב בפני אתגרים חדשים של תקשורת והזדהות.
