אשת העסקים והפילנתרופית רבקה גרוסמן, המייסדת המשותפת של "קרן גרוסמן לכוויות", שהורשעה ברצח מדרגה שנייה והאשמות אחרות שנבעו מתאונה שבה נהרגו שני נערים צעירים בכפר ווסטלייק, נידונה ביום שני ל-15 שנות מאסר- עד מאסר עולם.
התובעים ביקשו משופט בית המשפט העליון ג'וזף ברנדולינו לגזור על גרוסמן 34 שנות מאסר עול םעקב אחריותה למותם של מארק וג'ייקוב. איסקנדר, בן 11 ו-8. הסנגורים קראו לגזור עונש מאסר על תנאי או עונש מאסר נמוך יותר של קצת יותר מ-12 שנים באשמת הריגה בכלי רכב.
גרוסמן, שביום שישי ימלאו לה 61 שנים, הורשעה ב-23 בפברואר בשתי עבירות של רצח מדרגה שנייה והריגה בכלי רכב ברשלנות חמורה ובסעיף אחד של נהיגת פגע וברח. השופט הורה לקחת אותה למעצר דקות לאחר פסק הדין של חבר המושבעים, ודחה את בקשתה של אחד מעורכי הדין המשפטיים שלה לאפשר לה להישאר חופשית בערבות של 2 מיליון דולר בעודה ממתינה לגזר הדין.
במכתב מודפס לשופט כתבה גרוסמן: "… אני לא רוצחת, ואני מבקש ממך להכיר בעובדה האמיתית הזו. הכאב שלי, ההכרה שלי בכאב שהאיסקנדרים סובלים, והכאב שהסבתי למשפחתי, הם עונשים שאני כבר סובלת ואחווה עד סוף חיי. בבקשה שקול את הסבל הזה כשאתה שוקל איזה עוד עונש להטיל עליי במקרה הזה".
גרוסמן נמצאה אשמה בכל הסעיפים בתאונה הקטלנית ב-2020 בווסטלייק וילג', שבה נהרגו מארק איסקנדר בן ה-11 ואחיו בן ה-8, ג'ייקוב. בתזכיר גזר הדין שלהם, כתבו סגני התובע המחוזי ריאן גולד, ג'יימי קסטרו וחביב באליאן כי מעשיה של הנאשמת מאז ליל ההתרסקות "מראה על היעדר מוחלט של חרטה ועליונות נרקיסיסטית שמובילה למסקנה אחת בלבד, שהיא לא ראויה לשום יָד רָכָּה. הנאשמת מעולם לא הראתה גרם של חרטה על בחירותיה ב-29 בספטמבר 2020. היא מעולם לא לקחה מעט אחריות. במקום זאת, היא האשימה רק אחרים", כתבו התובעים. "היא האשימה את הקורבנות, בטענה שהם יצאו ממעבר החציה ושאימם התרשלה כשהיא הלכה עם ילדיה מעבר לרחוב כשהתחיל להחשיך בחוץ".
התובעים כתבו שהיא האשימה גם את החבר לשעבר שלה, שחקן לוס אנג'לס דודג'רס לשעבר, סקוט אריקסון, וטענה שהוא היכה במכוניתו את הילדים תחילה "כשלא הייתה שמץ של ראיות להוכיח שזה נכון". "היא חיה חיים של זכויות יתר והרגישה בבירור שהעושר והידועה שלה יקנו לה חירות… זו לא הייתה תאונה טרגית כפי שההגנה מציינת ללא הרף, זה היה רצח", כתבו התובעים.
סגני הפרקליטות במחוז טענו כי היא "נסעה במהירות קיצונית ברחובות עיליים, וגם אלכוהול וגם ואליום נמצאן במערכת שלה", וכי הראיות שהוצגו במהלך משפטה הצביעו על כך שהיא "האיצה מ-73 מייל-שעה למהירות של 81 מייל/שעה. באזור של 45 קמ"ש רק שתי שניות לפני ההתנגשות".
המושבעים התלבטו במשך כתשע שעות לפני שדחו את טענתו של עורך הדין הראשי שלה, טוני בוזבי, לפיה אריקסון, שנסע ברכב שטח שחור של מרצדס בנץ, ממש לפני רכבו של גרוסמן, פגע ראשון בנערים. התובעים אמרו כי הנערים חצו את הרחוב עם משפחתם במעבר חציה מסומן כאשר נפגעו מרכבו של גרוסמן. גולד אמר למושבעים בטיעון הסיום שלו שהשרידים מהתאונה תואמת את הרכב של גרוסמן ושאין "שמץ" של ראיות לכך שאריקסון פגע בילדים.
אמם של הקורבנות, ננסי איסקנדר, בכתה לאחר פרסום פסק הדין הראשון באשמה בפברואר. בשיחה עם עיתונאים מחוץ לבית המשפט זמן קצר לאחר פסק הדין, היא אמרה שאין לה שנאה כלפי גרוסמן ואמרה שכואב הלב לראות את הנאשמת נלקחת באזיקים. היא אמרה שהיא הרגישה כאילו היא משתתפת בהלוויה של בניה בכל יום שהגיעה למשפט.
