בתוך אוהל הענק שבו התכנסו המנהיגים, ניצולי השואה וקרוביהם, הוצג "הקרון בבירקנאו", שנתרם על ידי ניצול מחנות ההשמדה פרנק לואי. "אני מברך את כל מי שהגיע לאוהל הזה היום, אבל לפני הכל מחשבותיי ורגשותיי נתונים לחבריי, האנשים שחוו את האומללות הזאת איתי", אמר לבאי הטקס מריאן טורסקי, ששרד את אושוויץ. "רק מעטים נשארו בחיים לספר את סיפורים של אלה שכבר אינם עמנו, ורק מעטים נשארו היום לספר את הסיפור. המחשבות שלנו צריכות להיות עם המיליונים שנרצחו שלעולם לא יספרו לנו מה הם חוו ומה הם הרגישו. הם פשוט נרצחו בהשמדה הנוראית בשואה".
בין המנהיגים הבולטים שהשתתפו השנה בטקס – קנצלר גרמניה אולף שולץ ונשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר, נשיא צרפת עמנואל מקרון, מלך בריטניה צ'ארלס ונציגים ממשפחות המלוכה של ספרד, נורבגיה, דנמרק ובלגיה, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ועוד עשרות של ראשי ממשלות, נשיאים, שרי חוץ ובכירים ממדינות מכל רחבי העולם. רבים מהם האזינו לטורסקי עם לחלוחית בעיניים.
"רבי נחמן מברסלב", המשיך הניצול, "שקבור בעיר אומן שגם בא בוצע פוגרום כלפי יהודים, נהג להגיד ש'כל העולם כולו הוא גשר צד מאוד, והעיקר לא לפחד כלל'. בימים אלה אנחנו רואים עלייה גדולה באנטישמיות ובהכחשת השואה. יש צונאמי של אנטישמיות וצריך לשים לזה סוף. אסור לנו לפחד להיאבק בניסיונות של חמאס לשלול את טבח שבעה באוקטובר.
"בואו נעמוד מול תיאוריות הקונספירציה נגד מיעוטים, שפעמים רבות מופנות כלפי יהודים; בואו לא נפחד לשכנע עצמנו שאנחנו יכולים לפתור בעיות מול שכנים כי במשך שנים ביבשות רבות והרבה קבוצות אתניות ומדינות שונות חיו אחד עם השני ולצד השני. השנאה הובילה למלחמות שתמיד נגמרו עם מרחץ דמים, ועדיין, למזלנו, יש גם ניסיונות חיוביים כאשר שני צדדים מגיעים למסקנה שאין אפשרות אחרת אלא להבטיח שלום וביטחון לילדים, לנכדים ולדורות הבאים, תוך הובלה לפשרות. כך קרה גם עם גרמניה וצרפת. בואו לא נפחד לשכנע עצמנו שצריך חזון לא רק למה שקורה כאן היום, אלא למה שיקרה מחר ומה שיקרה בעוד כמה עשורים".
את ישראל ייצגו בין השאר שר החינוך יואב קיש, שגריר ישראל בגרמניה רון פרושאור ושגריר ישראל בפולין יעקב ליבנה.מבמהלך הטקס נשאו דברים גם ניצולי אושוויץ יאנינה איוונסקה, טובה פרידמן ולאון ויינטראוב. כמו כן, נאמר קדיש לזכר הנרצחים והוקראו פרקי תהילים.
נושא החינוך העסיק לא מעט מהמנהיגים שהגיעו לטקס. "אני חושבת שביקור באושוויץ צריך להיות חלק מתוכנית הלימודים של כל בית ספר באירופה", אמרה נשיאת הפרלמנט האירופי, רוברטה מצולה. "לא מספיק אנשים באירופה ערים לעבר החשוך של אירופה. אנחנו רואים עליה באנטישמיות, בשנאה, בעוול – לא רק ברשתות החברתיות אלא גם ברחובות אירופה. אני מבינה למה מריאן טורסקי אמר בעבר שאושוויץ 'לא נפל מהשמיים' ושהיה מדובר על תהליך שבו אנשים לא התערבו. כשאני רואה את המציאות היום, אני חוששת שאנחנו חוזרים למעגל שבו יהודים לא מרגישים בטוחים באירופה.
"יש בחברה שלנו חוסר סובלנות ומחלוקות שנמצאים גם בתוך הפוליטיקה. הרעיון של 'הם' ו'אנחנו', הסטת המבט הצדה – אלה דברים שהחברה מתרגלת אליו, לצערי. בעלי היה כאן כשהיה בתיכון ושנינו החלטנו להביא את ארבעת ילדינו לכאן כדי שילמדו מההיסטוריה. אני גם מתעקשת שהפרלמנט האירופי יציין בכל שנה את היום הזה, שכל 27 נציגי המדינות באיחוד האירופי יהיו מודעים למה שקרה כאן. כל שם וסיפור בשואה צריך להיות מסופר, ואנחנו גם נעשה זאת ביום רביעי הקרוב עם ציון של אחד מהסיפורים של הנספים בפרלמנט האירופי. הסיפורים הללו חייבים לעבור מדור לדור כדי שנלמד מההיסטוריה".
מוקדם יותר, נערך טקס בבלוק 11 הידוע לשמצה כ"בלוק המוות", שבו היו מענים אסירים במחנה, רובם יהודים, אך גם פולנים, צוענים ואסירים מברית המועצות. הטקס התקיים בנוכחות ניצולים ונשיא פולין אנדז'יי דודה. השנה עורר הטקס התעניינות תקשורתית חסרת תקדים. כ-1,000 עיתונאים צפויים לסקר את האירוע המרכזי. בשידורים, שקדמו לטקס, בלטו דוברים שהגיעו עם סיכות צהובות כדי להגביר את המודעות למאבק על החזרת החטופים משבי חמאס.
מחנה הריכוז וההשמדה הוקם במאי 1940 בשטחו של מחנה צבאי פולני לשעבר. במארס 1942 החלו לפעול בו תאי גז. עד שחרורו הגיעו אליו כ-1.2 מיליון אסירים. כ-90% מהם נרצחו בתאי הגזים עם הגעתם. כמיליון מבין הנרצחים היו יהודים.
