שנה לטבח בפיטסבורג: 50 מקרי השחתת רכוש על רקע אנטישמי, 12 פעילי "עליונות לבנה" נעצרו בחשד לתכנון או ביצוע תקיפות נגד יהודים
12 פעילים בארגוני עליונות לבנה' בארה"ב נעצרו בחשד כי תכננו לבצע או ביצעו מתקפות נגד יהודים ב-2019, כך על פי דו"ח של הליגה נגד השמצה (ADL) שפורסם במלאת שנה לטבח בבית הכנסת בפיטסבורג. עוד עולה מהדו"ח כי מספר התקריות האנטישמיות שדווחו לליגה במחצית הראשונה של 2019 משתווה לשיא שנקבע בשנה הקודמת, ועומד על 780, מתוכם 50 בהם אירעו מעשי ונדליזם ופגיעה ממשית ברכוש על רקע גזעני ואנטישמי.
ב-27 באוקטובר מלאה שנה לטבח המתפללים בבית הכנסת עץ החיים" בפיטסבורג. כזכור, בבניין נכחו שלוש עדות מתפללים שונות והיורה, רוברט באוורס, אדם בעל רקע עשיר בפעילות הקוראת לעליונות לבנה, חדר לבית הכנסת ועבר האולמות התפילה השונים ברוצחו 11 מתפללים. באירוע נפצעו שישה בני אדם נוספים, ביניהם
ארבעה שוטרים שהוזעקו למקום.
סמוך לאירוע בפיטסבורג, בוצע ירי לעבר מתפלל מבוגר מחוץ לבית הכנסת במיאמי וכן אירוע הירי בבית הכנסת בעיר פאווי בדרום קליפורניה, בו נרצחה לורי גילברט קיי ונפצעו שלושה בני אדם נוספים. היורה באירוע הרצח בפאווי, ג'ון ארנסט, כלול ברשימת העצורים של הליגה.
לרגל האירוע פרסמה הליגה נגד השמצה (ADL) בארה"ב דו"ח המסכם את האירועים האנטישמיים בשנה שעברה מאז הטבח. לדבריהם ניכר כי מפגעים שאבו השראה ממעשים שקדמו להם, כפי שציין ארנסט בהתייחסו למעשיו של באוורס בפיטסבורג.
בשלושה מקרים לפחות – במונרו וושינגטון, ליהייטן פנסילבניה, ולאס וגאס נבדה, המרכז לחקר קיצוניות של הליגה נגד השמצה סיפק מידע מודיעיני קריטי לגורמי אכיפת החוק, שהוביל ישירות לחקירות ולמעצרים.
הליגה אף מסרה כי ישנם 30 אירועים נוספים בהם לא ניתן היה להוכיח שהמפגעים פעלו ממניעים של אנטישמיות או אמונה ב"עליונות לבנה" ולכן הם אינם נכללים בדו"ח. ביניהם הירי מחוץ לבית הכנסת במיאמי, הצתות של בתי כנסת ברחבי ארה"ב, זריקת בקבוקי תבערה ופגיעה בסמלים יהודיים במקומות ציבוריים. גם פגיעה ביהודים על רקע עמדות איסלאמיסטיות קיצוניות לא נכללו במניין הליגה, עם כי גם במקרים אלו נעצרו שני מפגעים.
המודעות הגוברת לאנטישמיות הגואה בארה"ב הוביל גם לאקט ציבורי: שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, תרמה 2.5 מיליון דולר לליגה נגד השמצה לרגל יום הולדת ה-75 של הוריה ובשל תחושותיה ומחשבותיה לאחר שנוגע דבר הירי שהתבצע ביום כיפור כנגד בית כנסת בגרמניה. במקביל, סקר רחב היקף שערך הוועד היהודי-האמריקאי (AJC) מצביע על עוצמת החשש מאנטישמיות בקרב היהודים בארצות הברית. כ-88% מהנשאלים מגדירים את האנטישמיות כבעיה בארה"ב כיום, ו-84% מהנשאלים מעידים שבחמש השנים האחרונות חלה עלייה באנטישמיות בארה"ב. כל יהודי שלישי בארה"ב מעיד שהוא נמנע מללבוש סממנים יהודיים עליו בפומבי, וכל יהודי רביעי מודה שהוא נמנע מהשתתפות באירועים וביקור באתרים כי אינו מרגיש בנוח כיהודי.
למרות השנה הקשה, בה נרצחו 12 יהודים בבתי כנסת ברחבי ארה"ב, לא כל הקהילות הפנימו את עניין האבטחה במוסדות היהודיים: 57 אחוז מהמשיבים ענו כי במוסדות היהודיים אליהם הם משתייכים יש שירותי מאבטחים, כשליש, 32 אחוזים, השיבו שלא. כך גם 38 אחוז מהמשיבים ענו כי אין שוטר המוצב בסמוך לבית הכנסת. 39 אחוזים השיבו כי המוסדות שלהם לימדו את הפעילים כיצד להגיב לתקיפה, אך 45 אחוזים השיבו שלא. ראשי הקהילות הפנימו שיש להתחיל ולאבטח את המוסדות היהודיים, אך ניכר כי לא כולם החלו ליישם זאת.
76% מיהודי ארה"ב מכירים את תנועת ה-BDS, ו-82% מהם מאמינים שלתנועה או לחברים בה יש מניעים אנטישמיים. יהודים-אמריקאיים רבים רואים את האנטי-ציונות כאנטישמיות: 84% מהנשאלים הגדירו את האמירה "לישראל אין זכות קיום" כאנטישמיות, 80% את האמירה "הממשל האמריקאי תומך בישראל רק בגלל הכסף היהודי" כאנטישמית ו-73% את האמירה יהודים-אמריקאיים יותר נאמנים לישראל מאשר לארה"ב" כאנטישמית.
ברמה הפוליטית, בהקשר לטיפול באנטישמיות, רק 24% מהנשאלים העידו כי הנשיא דונלד טראמפ פועל בצורה מתקבלת על הדעת בתחום. 41% רואים במפלגה הרפובליקנית כאחראית להתגברות האנטישמיות, בעוד רק 13% רואים את המפלגה הדמוקרטית כאחראית. 89% מהנשאלים הגדירו את הימין הקיצוני כמביא איתו את האיום האנטישמי; 64% הגדירו בצורה דומה את השמאל הקיצוני; ו-85% הגדירו כך את הקיצוניות על רקע האיסלאם.
במקביל, 51 אחוזים מהיהודים ברחבי ארה"ב מזדהים כדמוקרטים (לעומת 34 אחוזים מכלל האמריקאים). רק 17 אחוזים מחברי הקהילה היהודית מזדהים עם המפלגה הרפובליקנית. יש יותר מפי שניים יהודים ליברלים (42 אחוזים) לעומת יהודים שמרנים (20 אחוזים). הנתונים מעידים כי הקהילה היהודית-האמריקאית נוטה שמאלה באופן מובהק ביחס לכלל האוכלוסייה ביבשת.
