מור אליאן מתקלטת בקצב שלה

בעולם המוזיקה הבינלאומי קשה למצוא די ג'ייז מהמין הנשי ובישראל זה בכלל נדיר מאוד. די. ג'ייז מהמין היפה – בדקתי, הן לא מראה כזה שכיח באל איי, הלכתי לתזז עם מור אליאן מסובבת תקליטים באירועי חג השבועות הנוצץ של האמרגן ליאור גוב  באולמות מועדון הסופר הנוצצים בהוליווד.

 אז מה מביא את בחורה ישראלית לנסות את מזלה על העמדה של הדי ג'יי הנשלט מסורתית על המין הגברי? הגעתי  לברר עם די ג'יי מור , האם התקליטנות היא תחליף,

 תחביב או עיסוק חביב?

"אנא ספרי לי  איך בכלל הגעת לתחום הזה?"

מור:" גדלתי בתל אביב. דבר ראשון שאני ממש זוכרת שרציתי, ותמיד אהבתי זה מוזיקה. אבל אצלי זה היה בצורה יוצאת מן השגרה, כבר בגיל עשר, אחד עשרה, הייתי קונה מוזיקה לבד. גם  האחיות גדולות שלי  השפיעו עלי והייתי שומעת הרבה מוזיקה של מבוגרים יותר . אז תמיד הייתה לי משיכה מאוד גדולה למוזיקה, אני האחות הכי קטנה, יש לי שתיים, אחד גרה בתל אביב ואחת גרה פה באל איי. אבא שלי גר בניו יורק ואימא שלי בישראל. להורים שלי היתה חנות הרבה שנים ברמת גן, של בגדים, לגברים, חליפות איטלקיות כאלה, אז אבא שלי עזב את הארץ כשהייתי בת חמש עשרה ואימא שלי הלכה לעבוד עם מעצבת בתל אביב גם האחיות שלי מעצבות. עד גיל עשרים הייתי בתל אביב. תמיד בסצינה של מועדונים ומוזיקה.הייתי חולה על זה ושם בילית את הפנאי שלי. למדתי פסנתר ולמדתי גיטרה, אני יודעת לקרוא תווים אבל אני לא יכולה לקחת גיטרה ולנגן לך עכשיו איזה שיר. למדתי כלים, אבל לא ממש. אבל ברור לי שהדרך שלי היא במוזיקה אלקטרונית, מוזיקה שבאה למשל ממכונות תופים, "vocals".

כל הלייף סטייל שלי הוא בחברה' של הסצינה של מוזיקה אלקטרונית, שהיא גם אנדרגראונד, בשנים האחרונות התחלתי לעשות דיג'יינג, הגעתי לזה דרך התשוקה למוזיקה, היום אני  בעיקר בהוליווד, בעיקר בצד המזרחי"

"מה את אוהבת לנגן?"

מור:"קודם כל  צריך ידע, זאת אומרת, די ג'יי שנמשך רק לסוג מוזיקה אחת, נגיד רק האוס, רק היפהופ, זה לא מספיק ומאוד מגביל. אני חושבת שמה שעושה די ג'יי טוב זה שאם אתה עושה הכל, כלומר, מבחינה מוזיקאלית אתה פתוח, אני נורא אוהבת מוזיקה ערבית, אני מקשיבה לזה. אני מאוד אוהבת את אום קול טום, מוזיקה ים תיכונית, דברים יותר ישנים. אני גם מאוד אוהבת היפהופ, האוס ג'אז, פרוגרסיב רוק. אם האהבה שלך למוזיקה היא רחבה אז הכל בסופו של דבר הופך אותך לבנאדם יותר רחב וגם אם אתה הולך ומנגן רק האוס או רק היפהופ. זה גורם לביצועים שלך להיות יותר רחבים, כי אני אדם שפתוח ליותר דברים, זה מתבטא עם ההופעה, עם הביצועים שלך.

אני חושבת שהדבר הכי חשוב היא הסלקציה, ההבחירה שלך היא מה שהכי חשוב אבל כשאתה ממש נכנס לזה, אז כמובן שאתה צריך למקסס ולערבב שירים וסדר מסוים.

אני עכשיו מנגנת בעיקר מוזיקה אלקטרונית, הרבה מוזיקת באס שזה מגיע מדברים שמנגנים עכשיו בלונדון והרבה האוס, הרבה דיפ האוס. יש נגיד BPM שזה הקצב של השיר, Beats per minute, צריך שהשיר האחד יתאים עם השיר השני, כשאני מנגנת שיר ואז אני מכניסה עוד שיר, הם מתנגנים ביחד אבל זה נשמע כמו שיר אחד. ברגע שאתה עושה החלפה מוזיקאלית וזה נשמע טוב אז זה נשמע מדהים. יש הרבה שירים שאני מקבלת באופן אקסקלוסיבי כי אני חברה של הרבה מפיקים, אנשים שעושים מוזיקה. אז נותנים לי כי זה כבר בחבר'ה, אנחנו כבר בסצינה , שאנחנו מחוברים וכולם חברים של כולם. בתור די ג'יי באיזשהו שלב אתה מכיר חברות שמוצאות מוזיקה, הם שולחים לך פרומואים, אני מקבלת מחברות מוזיקה שהקהל הרחב עדיין לא קיבל.

אם יש לך טעם אז אנשים נמשכים לטעם שלך, אתה בוחר שירים טובים ואתה שם את הכל ביחד. זה כמו מן סיפור, אתה נותן את זה לקהל ואנשים מקשיבים לכל שיר ומגיבים לפי הטעם.או שאוהבים או שאתה בחוץ.לפעמים אני מאלתרת, זה תלוי באיזה ערב, אם זאת הופעה מאוד גדולה אז אני לא אאלתר. אני מכינה לי שעה, שעתיים מיקס מוזיקלי. אני יודעת גם איזה סוג מוזיקה לפי הדי ג'ייז שמנגנים לפני באותו ערב, אני אתאים את עצמי. אני מנסה לקבל הופעות כי אנשים באים אלי, הם יודעים מה אני עושה, כי המיקסים שלי כבר בחוץ, הם יודעים מי אני, אני מנסה להשאיר את זה קצת פתוח, לא רוצה להגביל אותי רק לסוג אחד של מוזיקה, מבחר יותר רחב. זה סוג של שריר, ככל שאתה עושה את זה יש יותר ניסיון.

אתה צריך להיות זריז, אפילו בערבים שאני לא מתכננת את הסט מראש אז כאילו אני צריכה לאלתר אז אני מנגנת למה שהקהל מגיב יותר, בקצב כזה או כזה, יש לי מאתיים שירים  מוכנים ואני אבחר את השירים בקצב כזה, או בסגנון אחר. אני די ג'יי  מקצועית וזה נורא ברור לי שמה שאני עושה זה סוג של שירות עם איכויות מיוחדות.

"את מכירה עוד די. ג'יי מסוג בחורה?"

מור:" חברה שלי היא  די. ג'יי מאוד מצליחה, עושה הרבה אירועים של סלבריטאים, היא אמריקאית, היא מופיעה בהרבה מועדונים בהוליווד שהם כאילו הכי בטופ של הטופ. היא התחילה ערב של מוזיקה עולמית, במועדון ב'סילבר לייק' והערב הפך להצלחה והיא כל הזמן הזמינה אותי לנגן, כל שבוע וזה נהיה כבר משהו קבוע, למרות שאף פעם לא הייתי באופן רשמי קבועה. הופעתי שם די הרבה."

 "מה עושה  די. ג'יי למוצלח יותר?"

מור:" הכל תלוי במוזיקה, ולהרגיש את מוזיקה. זה משהו שאתה באמת יכול ללמוד ולאמן את עצמך, מה שאתה רוצה באמת, יכול לקרות לך, אבל זה גם משהו שבא מבפנים, כלומר, להרגיש את הקהל ואת המועדון ולראות מתי הם צריכים לעלות ואיזה סוג של מוזיקה, ומה האנרגיה בחדר. זה גם נורא חשוב לתקשר עם הקהל, זה מה שמאפיין די. ג'יי טוב."

 

"מה המיוחד בדי. ג'יי באל. איי. למשל?"

מור:"אני מרגישה שיש כאן סצנה יחסית גדולה משאר העולם, יש באל איי סצנה שלמה שהיא מאוד גדולה והיא ידועה בכל העולם, בלונדון, ניו יורק, פריז, סצנה של "beat maker music" .שבשבילי, ועבור החברים שלי זה נראה מאוד רגיל, אבל יש הרבה אנשים שלא יודעים על זה. אל. איי. מאוד מפורסמת שהיא התחילה הרבה סוגי מוזיקה, שקורים פה הרבה דברים חדשים ומעניינים, במיוחד בעולם המוזיקה האלקטרונית וההיפהופ.  אני הולכת ואני שומעת דברים שונים, אני קצת עושה דברים שהם אולי לא ידועים במיינסטרים".

"איך כל זה עובד, עם הפטיפונים האלה, אנא הסבירי לי?"

מור:"אני עובדת על שני פטיפונים שפועלים על תוכנה שנקראת Serato, זו קופסא כזאת מאוד משוכללת, טכנולוגיה מתקדמת, בשבילנו זה לא, אבל בשביל אנשים שלא מכירים את זה, זה אולי נשמע כמו טכנולוגיה מתקדמת. אבל בכל אופן יש תוכנה על המחשב וכל הספרייה שלי שמה, על התוכנה, יש את הקופסא שמתחברת למחשב.

מה שהקופסא עושה, היא מעבירה את המידע בין המחשב למיקסר ושני הפטיפונים. אני מביאה את הלפטופ או את הקופסא שבהרבה מאוד מהמועדונים יש כבר את כל החיבורים. אני רק באה עם הלפטופ והאוזניות, לכל די. ג'יי יש את האוזניות שלו.יש די. ג'ייז שמשתמשים בתוכנות אחרות והם יכולים לערבב ארבעה שירים בבת אחת ואז זה כבר מתקדם, זה עולם מאוד רחב, אני לא רוצה לסבך אותך אבל אפשר לערבב ארבעה שירים, אפשר לאלתר, אפשר גם לצרף מכונת תופים".

" מהי עכשיו האופנה האחרונה של הדי ג'ייז?"

מור:" היום זה מתקדם מאוד, בעיקר אם יש לך משהו שהוא קצת שונה. בשנות השמונים זה היה יותר קטע של הסריטות. כאלו חריקות על התקליט. כיום אנשים מבשלים מוזיקה אלקטרונית, כלומר, אם אתה לוקח שירים קיימים ועושה להם גרסאות שלך או שאתה מייצר מזה מוזיקה חדשה והיא תופסת עניין, אנשים שומעים עלייה, ואתה הופך לדי ג'יי יותר מצליח, יש לך כבר להיטים להוסיף לרדיו.

היום גם באינטרנט דברים נורא ויראלים. בני נוער, ילדים שומעים את זה ואנשים שמעניין אותם מוזיקה ומעבירים אחד לשני, הולכים להופעות ושומעים משהו ומחפשים את זה באינטרנט. הרבה בלוגים, כותבים בכל מיני מגזינים און ליין, אנשים מעורבים בזה, אכפת להם, זה מעניין אותם. די ג'יי היום זה לא כמו פעם, די ג'יים היום מרוויחים יותר כסף מאנשים שעושים מוזיקה בעזרת כלים. בכלל כל הקריירה הזאת של די ג'יי זה משהו, למשל טיאסטו (Tiesto) שהוא די ג'יי מאוד גדול, יש כל מיני די ג'יים בסגנון שלו, הוא מאירופה.

יש אחד בשם דיפלו, הוא מרוויח משהו כמו עשרים עד חמישים אלף דולר להופעה, והוא מופיע כל הזמן, כמעט כל יום, פה באמריקה. הוא עשה כמה להיטים, גם ל-MTV והוא הפיק שיר לריהנה, היא כותבת את המילים והוא עושה את המוזיקה, הם עובדים ביחד, הוא עשה גם שיר לסנופ דוג, הוא התחיל מהאנדרגראונד ממש, הוא מסתובב באותה סצינה. זו חוויה שונה לגמרי, קודם כל זאת מוזיקה אחרת לגמרי וכשאתה הולך לראות רוק, אתה בעיקר צופה במוזיקה, אין הרבה ריקודים, כשאתה שומע מוזיקה אלקטרונית ואתה נכנס למועדון, זה הרבה יותר סביב ריקודים, זה מוזיקת דאנס, אתה בעצם צופה ורוקד, אתה רואה אדם אחד שמנהל את כל הערב. כל אחד בהעדפה אישית שלו, אני מניחה שדי ג'יי שהוא יותר רוקיסט, הוא לא יותר מידי רוקד, הוא מתקשר עם הקהל בצורה מתונה, בלי לזרוק אגרופים באוויר".

 

"מה הסיפור הכלכלי של המועדונים בהוליווד?"

מור:" עד כמה שאני מבינה  בעלי המועדונים מחייבים ארבעים דולר לכניסה והם עושים הרבה כסף. הם גם לוקחים שתיים עשרה דולר למשקה יחד עם ארבעים דולר בכניסה וגם יש לך אלפיים איש אז אתה עושה אחלה כסף.

הייתי עכשיו בהופעה במועדון אחד בהוליווד, אצל בחור שנקרא Dubfire, הוא עושה טכנו, זה סוג של האוס, אני לא יודעת כמה בדיוק עלתה הכניסה אבל נראה לי בסביבות ארבעים דולר, וכל משקה זה שתיים עשרה, יש גם את כל תרבות של הפריווט בוטל והוי. אי. פי. יש את כל הקומה למעלה ומזמינים עוד בקבוק ועוד בקבוק ועושים הרבה כסף".

"שמעתי שחוץ מסמים יש גם סקס שם?"

מור:" סמים וסקס יש בכל מקום, אף פעם לא ראיתי את זה כל כך ברור במועדון. לפעמים אנשים נפגשים על רחבה ויש סטוצים, אני לא מתעסקת בזה. אנשים לא ממש יוצאים ומשתגעים שם. לא ראיתי את זה קורה, מנהסתם יש את בתרבות מועדונים. בכל מוזיקה יש סמים, זה מה שיש, זה לא משהו בפתוח, אם אנשים עושים את זה, אז הם בטח עושים את זה מאחורי דלתות סגורות. זה חלק מהתרבות, אני לא חושבת שבמועדונים מתאמצים ממש לבדוק בכל מקום,  מה שאתה עושה בשירותים, מה שיש בכיס של בנאדם. מספיק שהם בודקים לך את התיק בכניסה, ואם ברור שיש לך משהו גלוי אז לא יכניסו אותך או שיזרקו לך את זה, הדברים שאתה מדבר עליהם יש בעיקר בפסטיבלים הגדולים האלה מחוץ לעיר".

"אז לסיום ספרי לי על עצמך,יותר באופן אישי."

מור:" בשנה שעברה, באלפיים ושתיים עשרה הפוקוס שלי היה יותר להיות די ג'יי, עכשיו גם הוספתי קצת יצור תכשיטים. יש הרבה דברים שקורים ובאים אלי אז אני הולכת בעקבות זה. אני מרגישה את הדרך של העולם, איך שהאנושות מתקדמת, איך שהאנשים לומדים. אולי בעבר אדם היה בוחר מקצוע וממש נכנס לתוכו, וזהו, זה עדיין קורה וברור שיש בזה דברים מאוד חיוביים אבל יש עכשיו יותר מוסכמות שאנשים מנסים יותר, אנשים עושים יותר דברים בו זמנית. כמוני, אני די ג'יי ואני גם עושה תכשיטים, יש לי הרבה חברים שהם גם צלמים וגם שפים, למה לבחור? אם אתה רוצה לעשות משהו פשוט תלך על זה.

גדלתי בבית שהיה סביב עיצוב ואומנות ותמיד כולנו היינו ביחד. החילופים בינינו תמיד היו על דברים אסתטיים. אסתטיקה, שזה עיצוב, אז תמיד הרגשתי שיש חלק מאוד גדול שנמשך לזה ורוצה לבטא את זה, את כל התשוקה לעיצוב ולאומנות ולאסתטיקה, אז זה יצא בתכשיטים. רציתי להתחיל במשהו קטן, רציתי לעצב לעצמי תכשיט והתחלתי במשהו אחד, הכרתי איזה מישהו שהוא לימד אותי לעשות דברים, פגשתי אותו באיזה שוק פשפשים. היה שם דוכן והוא היה עושה תכשיטים, התחלתי לדבר איתו ואמרתי לו:"אולי תעזור לי לעשות איזו טבעת" הוא אמר שאין בעיה, הלכתי אליו לעשות טבעת, אחר כך הוא לימד אותי לעשות צמיד אחרי זה הוא לימד עוד, אחרי זה הוא לימד אותי ליצוק לתבניות. זה התגלגל משם, אז אמרתי לעצמי טוב! בגלל שאני, יש לי נטייה לחשוב איך אני יכולה לעשות מזה עסק. איך אפשר להוציא מזה, זה די ישראלי, אתה רואה את זה אצל הרבה ישראלים.

אם אתה כבר יצאת מישראל ואתה מנסה לטבול בבריכה אחרת, אז יש לך אולי אופקים יותר רחבים, אתה רוצה לעשות משהו בעולם הזה, יש לך איזושהי מטרה.אני כמו כל האנשים שיצאו מישראל והגיעו לאל. איי. או למקומות אחרים בעולם שהם קצת יזמותיים ויש להם איזשהו מן דחף להצליח בכל מחיר".