הקוראים הקבועים של טור זה יודעים זה מכבר עד כמה אני מחבב את הנשיא שלנו. עם זאת מה שאני מנסה להאיר, פעם אחר פעם, היא הבעיתיות המובנית באידיאולוגיה שלו ושל מפלגתו, לאו דווקא באישיותו (שהיא דווקא חביבה ו"קולית", במיוחד הבנתו בכדורסל) / הטור השבועי של גל שור
עמוק אל תוך שנת כהונתו החמישית, מרבית הבטחות ה"הופ אנד צ'יינג" מהקמפיין המזהיר של ברק אובמה ב-2008 מתגלות כחלולות, במקרה הטוב, ומסוכנות במקרה הרע. הכלכלה עדיין אנמית, עם שיעור צמיחה עלוב; שוק הנדל"ן מקרטע; רפורמת הבריאות שניכנסה לתוקף מעלה את מחירי שירותי הבריאות כאן בצורה אסטרונומית ופוגעת בעיקר ברופאים; ושימו לב לנתון הבא: לפני ארבע וחצי שנים 14 מיליון אמריקאים נזקקו (או קיבלו ללא צורך) לתלושי מזון, "פוד סטמפס". השבוע עומד המספר על 24 מיליון. מדינת רווחה פושטת רגל – במקום המעצמה הגדולה והחזקה בעולם.
וזוהי רק ההתחלה: הנשיא ויועציו הבכירים מותקפים השבוע בכל החזיתות (אפילו ע"י נציגי המדיה המרכזית שבעבר ליכחו את פנחכתם) בעקבות חשיפת שלוש שערוריות מסמרות שיער. סביר להניח שחלקות-לשונו של הנשיא ומנגנון הההכפשה האדיר של המפלגה הדמוקרטית יצליחו להנמיך במקצת את הלהבות ולתלות הכל בפוליטיקה וביריביהם הרפובליקנים. אבל העם האמריקאי אינו טיפש, והעובדות מדברות בעד עצמן:
פרשת בנגזי: הבית הלבן, משרד החוץ ואובמה מואשמים בטיוח האירועים שהתרחשו אחרי מתקפת הטרור על הקונסוליה האמריקאית בבנגאזי בספטמבר אשתקד, בה נהרגו ארבעה אמריקאים ובראשם שגריר ארה"ב בלוב כריס סטיבנס. זאת לאחר שנודע כי פקידי משרד החוץ הסירו ממסמך רשמי סעיף הנוגע להתרעות שקדמו לפיגוע בקונסוליה. לפחות 12 גרסאות שונות של המסמך הופקו במשרד החוץ בטרם פורסם. באחד הסעיפים מוזכר שסי-איי-אי הזהיר כי בחודשים שקדמו לפיגוע היו "לפחות חמש מתקפות אחרות על מטרות זרות בבנגאזי". המסקנה המתבקשת: ערב הבחירות האחרונות, בהם הוצג אובמה כמי שהרג את בן לאדן וחיסל את אל קעידה, מידע על פיגוע טרור לא יכל לשרת את הקמפיין של הנשיא ומפלגתו ולכן הוצנע.
ה-IRS: סוכני רשויות מס הכנסה פעלו בשנים האחרונות במכוון נגד קבוצות פוליטיות שמרניות, בניגוד להצהרותיו של המפקח על רשויות המס. ה-IRS פרסם הודעת התנצלות על כך שביצע "פעולות לא ראויות" כדי לבדוק אם אותן קבוצות שמרניות אינן מעלימות מס, ומסר כי הדבר נעשה בדרגים נמוכים וללא ידיעת מנהליה. אלא שדו"ח פנימי חדש של רשויות המס קובע כי מנהלת המחלקה למסוי ארגונים פוליטיים, לויס לרנר, ידעה כבר ביוני 2011 כי רשויות המס פועלות כנגד גופים שמרניים המזוהים עם תנועת "מסיבת התה" ועם איש התקשורת גלן בק. לרנר עודדה את סוכני הרשויות המס לפעול נגד אותם ארגונים ביתר תקיפות.
יתרה מזאת: ראשי הארגון הפרו-ישראלי "זי-סטריט" דיווחו השבוע על התנכלות מצד אנשי ה-IRS . לטענתם, נאמר להם במפורש כי "קיימת יחידה מיוחדת בתוך משרדי הרשות בוושינגטון שתפקידה לקבוע האם פעילות הארגונים סותרת את מדיניות הממשל". ארגונים שהיו "קשורים בישראל" נבחנו בזכוכית מגדלת ובאחד המקרים נדרש ארגון יהודי להשיב על שאלות פרטניות, ביניהן "האם הוא תומך בקיומה של ישראל". אנשיו גם נדרשו לתאר את "תפיסתם הדתית בנוגע לארץ ישראל"(!). הווה אומר: רשות גביית המיסים מגוייסת תחת מימשל אובמה להתנכלות ביריבים פוליטיים ואידאולוגים.
אי-פי גייט: השבוע התגלה שמשרד המשפטים האמריקאי השיג בחשאי הקלטות של שיחות טלפון של כתבים ועורכים בסוכנות הידיעות אי-פי במשך חודשיים במה שהוגדר על ידי בכירים בארגון כ"ריגול חסר תקדים" על האופן בו ארגוני חדשות אוספים מידע. ההקלטות שהגיעו למשרד המשפטים כללו שיחות שנעשו מטלפונים אישיים של כתבים ועורכים כמו גם מטלפונים במשרדי הסוכנות בניו יורק, וושינגטון, קונטיקט ובבית התחתון של הקונגרס. ככל הנראה, הצעד של משרד המשפטים הוא חלק מחקירה בדבר מסירת מידע מסווג על פעילות אמריקאית בתימן שפורסם בכתבה של אי-פי ב-2012.
השורה התחתונה: חופש התקשורת והפצת המידע בארצות הברית של אמריקה, אחד מהנדבכים החשובים בחוקה של האומה הדגולה בזו, נמצא גם הוא תחת מעקב של האח הגדול.
לדעתי, זוהי רק ההתחלה. מסע ההתאהבות של מחצית מהעם האמריקאי ומרבית כלי התקשורת בנשיא הכריזמטי עומד להגיע לסופו. ומתחת לכל אבן הנחשפת מדי יום בוושינגטון מסתתר עקרב גדול, ארסי ומסוכן.
הישארו קשובים
