הייפרלופ וואן (Hyperloop One), סטארטאפ התחבורה העתידני שהבטיח להעביר אותנו דרך צינורות כמעט חסרי אוויר במהירויות של מטוס, נסגר, כך על פי בלומברג. החברה מוכרת את נכסיה, סוגרת את משרדיה ומפטרת את כל העובדים שעדיין נשארו. היא תיסגר רשמית בסוף השנה, ואז כל הקניין הרוחני שלה יעבור לבעלת רוב המניות שלה, מפעילת נמל דובאי DP World.
מאז הקמתה ב-2014 גייסה החברה כ-450 מיליון דולר בקרנות הון סיכון והשקעות אחרות. אמנם יש עדיין מספר קטן של סטארטאפים שמנסים לבנות היפרלופים, אבל מותה של אחת מחברות ההיפרלופ הגדולות מסמן את קץ החלום שמקורו במה שנקרא "נייר האלפא" של אילון מאסק ב-2013.
מאסק טען כי ניתן להניע קפסולות אלומיניום אווירודינמיות מלאות בנוסעים או במטען דרך צינור כמעט חסר אוויר במהירויות של יותר מ-1,200 קמ"ש. צינורות אלה, המורמים על עמודים או שקועים מתחת לאדמה, יכלו להיבנות בתוך או בין ערים. הוא כינה את החלום הזה "אמצעי תחבורה חמישי" וטען שזה יכול לעזור לשנות את הדרך בה אנו חיים, עובדים, סוחרים ונוסעים. התרחיש המוכר ביותר שהוא הציע היה נסיעה מלוס אנג'לס לסן פרנסיסקו תוך 30 דקות בלבד. הרעיון הצית את דמיונם של מהנדסים ומשקיעים ברחבי העולם.
וירג'ין היפרלופ (Virgin Hyperloop) נוסדה במקור בשם Hyperloop Technologies לפני ששינתה את שמה ל-Hyperloop One ב-2016 ואז שוב ל-Virgin Hyperloop One לאחר שנרכשה על ידי החברה של ריצ'רד ברנסון. החברה התחילה עם מימון של עשרות מיליוני דולרים וחזון נועז של מערכות היפרלופ בכל רחבי הגלובוס.
בשנת 2017 החברה הגיעה להסדר בתביעה עם אחד ממייסדיה, בורגן במברוגן Brogan BamBrogan, בגין טענות על הטרדה וגרימת חבלה מכוונת. שנה לאחר מכן, מייסד שותף אחר, שרווין פישבר, הודח על רקע האשמות על תקיפה מינית והתנהגות בלתי הולמת.
החברה גם הייתה במחסור תמידי של מזומנים. ברנסון עזר להשיג השקעה חדשה של 50 מיליון דולר משני משקיעים קיימים, שסייעו לעמוד בהתחייבויות השכר. החברה גייסה 172 מיליון דולר במימון חדש ב-2019, מתוכם 90 מיליון דולר מ-DP World, שהשקיעה בעבר 25 מיליון דולר בחברה וכבר יש לה שני מושבים בדירקטוריון הסטארטאפ.
החברה עשתה כמה צעדים חשובים, כולל בניית מסלול מבחן בנבדה כדי לבדוק את הבטיחות והיתכנותה של הטכנולוגיה. בשנת 2020 היא ערכה את המבחן הראשון – והיחיד – שלה עם נוסעים אנושיים. הקפסולה הגיעה רק למהירות מרבית של 100 קמ"ש, הרבה פחות מההבטחה המקורית.
המבקרים אמרו שלמרות שההיפרלופ עשוי להיות אפשרי מבחינה טכנית, זה עדיין מסתכם בחלום. חלק קראו לו "חזון אוטופי" שיהיה בלתי אפשרי מבחינה כלכלית. זו אחת מהטכנולוגיות שנמצאות גם "ממש מעבר לפינה", על פי התומכים שלה – למרות שמבחינה חיצונית נראה שעדיין רחוקה שנים מהשלמה. ב-2017 המנהלים הבכירים של החברה אמרו לאתר דה וורג' שהם מצפים לראות "היפרלופים עובדים ברחבי העולם… עד 2020". המועד הזה נדחה מאוחר יותר ל-2021.
במהלך הקורונה, כמעט כל המנהלים והמייסדים הבכירים עזבו את Hyperloop One, שגם הסירה את השם וירג'ין משמה, לאחר שהחברה החליטה להימנע מנסיעות נוסעים לטובת מטען בלבד. כיום, אין היפרלופים בקנה מידה מלא בשום מקום בעולם. מנהרת הניסוי של מאסק בקליפורניה נעלמה ונראה שהאיש העשיר בעולם יותר מתעניין בטוויטר, בינה מלאכותית ורובוטים מאשר בפתרונות תחבורה. חברת Boring Company, מי שמבצעת את המנהרות של מאסק, עדיין חופרת מעברים תת קרקעיים בלאס וגאס – אבל עבור טסלות, לא היפרלופים. העתיד, כך נראה, כמעט זהה להווה.
