הוא בעל אחת מחברות הקונסטרקשן המצליחות בקליפורניה, בעל ואב גאה לשלושה ילדים, גר בקלאבסס ומעורב בדברים רבים שקורים בלוס אנג'לס, בוושינגטון ובירושלים * שון (שרון) אבן חיים הוא כיום פילנתרופ, יו"ר אמריטוס של ה-IAC, יו"ר ה-IAC ACTION ובעיקר מליץ יושר למעורבות גדולה יותר של הישראלים המקומיים בחיי הקהילה ובתחום החינוך היהודי לדור העתיד * ראיון, מיוחד ל"שבוע ישראלי"
הוא נולד בדרום, בבאר שבע, בשם שרון, בן למשפחת אבן-חיים (הורים ממצרים ומרוקו, משפחה של צווארון כחול לבן). בצעירותו הוא גדל עם הווי חיים ישראלי די טיפוסי, שכללו חמש שנות שירות וכקצין בחטיבת גבעתי. באל.איי הוא רתם את הרוח היזמית הישראלית להשקת חברת נדל"ן מצליחה. היום שון אבן-חיים הוא פילנתרופ, יו"ר אמריטוס של ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית (IAC) ויו"ר ה-IAC ACTION. הוא גם יו"ר ועדת התכנון של 'תגלית' וחבר במועצה של לוס אנג'לס רבתי.
עם זאת, פחות אופייני היה המעבר שלו לאמריקה. אבן חיים היגר ללוס אנג'לס, הסיר את המקף משם משפחתו והפך את שרון לשון, הכל כדי להתאים לדמותו הישראלית-האמריקאית החדשה. אך למרות הצלחתו העסקית בארץ ההזדמנויות, שון, כמו ישראלים רבים אחרים, מתגעגע לתרבות ישראל, לשפה העברית, ובעיקר חשש שילדיו לא יידעו דבר על כך.
בשנת 2007, יחד עם ישראלים נוספים בקליפורניה, הוא יסד את ארגון המנהיגות הישראלי-אמריקאי ILC כניסיון לשמור על ייחודה של הקהילה הישראלית בארצות הברית ולסייע לגולים ישראלים להשתלב בקהילה היהודית האמריקאית.
בשנים האחרונות הביאה צמיחה מהירה לארגון המקומי הקטן שהפך במרוצת השנים ל-IAC. תחת הנהגת אבן-חיים התרחב הארגון וחדר לרוב האוכלוסיות הישראלים-אמריקאיות ברחבי ארה"ב. הארגון השיק תוכנית 'תגלית' משלו, השתלט על רשת פעילה ישראלית-אמריקאית צעירה ופעילה, הרחיב את ספריית פיג'אמה באמריקה (שירות ספריית ילדים לילדים) ואירגן וועידות ארציות מרובות משתתפים בוושינגטון הבירה ובפלורידה.
והכי חשוב, ה- IAC גייס את המיליארדר היהודי שלדון אדלסון (ורעייתו מרים) כמיטיבו העיקרי, דבר שסיפק לארגון את תזרים המזומנים הדרושים להתרחבותו המאסיבית.
לאחר המעבר לפעילות ארצית והרחבת הארגון, אבן חיים כבר השיג כמה ממטרות העל שהציב לעצמו. אבל להתקבל כשותף על ידי הקהילה היהודית-האמריקאית עשוי לדרוש זמן רב יותר.
כמנכ"ל חברת CLIFORNIA HOME BUILDERS, אבן חיים אחראי לבניית יותר מ -2,000 בתים למגורים ומשרדים. הוא בעל ניסיון רב בזכאות ופיתוח של מגוון רחב של סוגי בנייה למגורים הכוללים בתים מותאמים אישית, בתים לשטח ופרויקטים רב-משפחתיים. אבן חיים משמש כמרצה בנושאים הקשורים לזכאות, פיתוח ושיפור האופן בו עיריות מעבדות פרויקטים של פיתוח בזכות מומחיותו בתכנון ובתהליך הפיתוח.
שון משרת את עיריית לוס אנג'לס במספר יכולות פיתוח, תכנון ומדיניות. כולל החזון העומד מאחורי פרויקט זירוז מחלקת התכנון של לוס אנג'לס,. הוא מונה בעירייה לוועדה המייעצת לרפורמות הפיתוח וכיו"ר ועדת המשנה לעבודות ציבוריות של הקבינט המייעץ לענף פיתוח. אבן חיים חבר באיגוד הלאומי של ענף הבניה ואיגוד ענפי הבניין בדרום קליפורניה. הוא גם חבר במועצה לרכישת מגורים (RPC), וכיהן בעבר כנשיאה. חברת הבנייה בבעלותו נחשבת לאחת מהגדולות מסוגה בקליפורניה.
כאמור, אבן-חיים מעורב מאוד בפעילות קהילתית. בשנת 2014 נבחר אבן-חיים לאחד מחמישים היהודים-אמריקאים המובילים שהשפיעו משמעותית על הסיפור היהודי ע"י המגזין פורווד ("FORWARD 50"). שון מקדיש הרבה מזמנו לנושאי חינוך ושואף לשינוי בחיי ילדי הישראלים, היהודים, הישראלים-אמריקאיים והקהילה היהודית. הוא שימש בדירקטוריונים רבים של עמותות. כולל נשיא מועצת בית הספר היהודי 'קדימה' שממלא את חייהם של אבן-חיים ורעייתו דורית. הוא גם יו"ר-שותף בארגון המקצוענים לענייני נדל"ן של הפדרציה היהודית (RPO).
קנה חברת בנייה בדולר
אבן-חיים מתגורר בקלאבסס עם הרעייה דורית (אהבת נעוריו גם היא מבאר שבע), והוא אב לשלושת ילדיהם. נפגשנו במשרדי IAC בווינטקה בוואלי לשיחה מעניינת ומאלפת:
ספר לי בבקשה: איך שון אבן חיים התחיל?
שון: "מאז שאני זוכר את עצמי עסקתי בהתנדבויות. בגיל 16 הייתי מדריך בשכונות מצוקה מטעם פרויקט שיקום השכונות. אבל, כבר מגיל 13 רציתי להיות עורך דין. הייתי יושב בבית המשפט ומקשיב לערכאות השונות מדמיין איך הייתי עושה זאת בעצמי. זה כמעט כמו להיות שחקן מול הקהל, צריך להיות חכם ולדעת את החומר ולשכנע את השופט בטיעוניך. היו בי כמה זהויות: מצד אחד התנדבתי בקהילה ומצד שני גם אהבתי אופנועים שזה דימוי קצת שונה. שילבתי בכל זה לימודים והייתי תלמיד טוב מאוד".
מתי הגעת לארה"ב?
"אחרי שירות צבאי של חמש שנים ב'גבעתי' כולל שירות בקבע, יצאתי לטיול לארה"ב לבקר את אחי בלוס אנג'לס, והתאהבתי בעיר הזו. החלטתי להצטרף לאחי לשנתיים ולעבוד איתו. אחרי שנתיים קיבלתי את הזדמנות חיי כאשר אחד מהלקוחות האמריקאים מכר לי את מחצית של החברה הכושלת שלו בדולר כדי שאנהל אותה.
כמו רוב הישראלים באנו הנה לתקופת ניסיון ואחרי עשר שנים העלנו את המזוודות 'לבוידם'. באתי לאל איי לעשות כסף ולא להשתקע. לאחר מכן הקמתי את CLIFORNIA HOME BUILDERS. עבדתי מאוד קשה. אני לא מכיר מישהו שהצליח ולא עבד קשה. צריך להכיר את החוקים של אמריקה. צריך הרבה מזל כמובן. הצלחתי בעסק בין מיתון למיתון. למדתי שצריך לקחת כל אתגר ולהפוך אותו להזדמנות. זה לא איך שאתה נופל אלא איך שאתה קם. היו לי גם נפילות, במיוחד במיתון של 2008."
תכלס, מה סוד ההצלחה שלך?
"בבנייה אין הרבה הבדלים בין הקבלנים. יש אחד שבונה טיפה יותר טוב או שונה. למדתי מאלה שעושים את זה נכון. למדתי מה לא לעשות. אלא מה כן לעשות. למדתי מהחברות הגדולות שהם משקיעים הרבה במחקר. וכמובן ללכת עם האמת שלך. ראינו הזדמנויות שאחרים לא ראו, כגון מגרש ענק של 14 אקרים בווסט הילס שקנינו מבואינג ובנינו שם שכונה נהדרת. אני מאמין שאנחנו נמצאים פה בעולם למטרה מסוימת ובסופו של יום כשאתה הולך להלוויה לא סופדים למת ומספרים כמה כסף היה לו ואיך הצליח בעסקים. אומרים אם היה איש טוב, איש משפחה, שעזר לאנשים בקהילה, האם שינה את העולם באיזהשהו אופן, וכדומה. לא צריך עושר גדול בשביל משפחה מאושרת. אתה יכול לקחת את הילד שלך לאתר סקי יקר או לשחק כדוררגל בפארק. הוא יהיה מאושר בשני המקרים. העיקר שלאבא איכפת ממנו ומשקיע בו אהבה ותשומת לב".
הנשיא הישראלי הראשון
איך נהיית מעורב בחיי הקהילה הישראלית?
"כשהגעתי הנה לא הייתה קהילה ישראלית, היו יותר חבורות, היו עיתונים בעברית, היו מכולות ומסעדות אבל לא ממש קהילה מאורגנת כמו היום. באותה תקופה היו ניסיונות להתארגן ולהקים ארגון ישראלי אבל זה כשל ולהוציא כמה אירועי יום עצמאות זה לא כל כך צלח. אחרי כמה שנים התחלתי להבין שזה לא כל כך זמני וצריך להתחיל לחשוב על חינוך לילדים וחיי משפחה, לארגן את הניירת הפורמלית ואת החיים הקהילתיים כמו בישראל.
מעורבותי בקהילה החלה כאשר הבן הבכור החל ללכת לבית ספר 'קדימה' של הקהילה היהודית האמריקאית. בשלב מסוים אחרי כמה נדודים החליטו בהנהלת בית הספר לקנות מבנה. היינו בדיוק בחופשה ומישהו אמר לי שיש בית חולים למכירה בוואלי. התחלנו לגייס כסף ובסוף דורית ואני החלטנו לתרום סכום רציני ולקנות את הנכס. בסופו של דבר נהייתי הנשיא הישראלי הראשון של בית ספר יהודי באמריקה
מהו ה'אני המאמין' שלך לגבי הישראלים בארה"ב?
"תמיד האמנתי שישראלים-אמריקאיים יכולים להיות גשר בין יהודים אמריקאים לישראל, אך לשם כך היינו צריכים להתאחד, להפגין מנהיגות ולהושיט יד אליהם.
היינו צריכים להוביל דוגמה כדי להראות שישראלים-אמריקאים יכולים להיות חלק מוערך ברב הקהילה היהודית-האמריקאית. זו אחת הסיבות החשובות לכך שאני מכהן במועצות של 'תגלית', 'הפדרציה היהודית של בתי הספר היומיים בלוס אנג'לס' ו'קדימה', ונשאר מעורב בארגונים רבים אחרים. חשוב שנשנה את התפיסה הישנה שלפיה אמריקאים-ישראלים – לא איכפת להם, הם לא תורמים ולא רואים את עצמם כחלק מהקהילה, בעיקר מכיוון שאנחנו לא כאן כדי להישאר.
"לרשום צ'ק זה טוב אבל אתה מקבל חשבון וזהו. אם אתה ממש בלב הדברים ומתעסק בזה יום יום אתה ממש מעורב ומשפיע יותר. בכל פעם שהייתי מעורב בארגון, ארבעה דברים קרו. ראשית, תפיסת הקהילה שלנו השתנתה. שנית, יותר אמריקאים-ישראלים נהייו מעורבים. שלישית, הצלחתי לעשות את ההבדל על ידי הזרקת ה'ישראליות' שלי לארגונים האלה. רביעית, הצלחתי לבנות גשרים."
במבט לאחור, כיצד המעורבות שלך תרמה לצמיחת ה-IAC?
" היה לי הכבוד והפריבילגיה להוביל את ה- IAC כשהוא מתרחב מארגון קטן, מבוסס לוס אנג'לס, לתנועה ארצית. תפקידי המנהיגות בקהילה היהודית האמריקאית סייעו לנו לבצע את ההתרחבות הזו ברחבי ארצות הברית.
"אנו בעיצומו של רגע בו המשפחה היהודית צריכה להתאחד. בשה שעברה התכנסו בירושלים מנהיגים יהודים מצפון אמריקה בישראל כדי לחקור את האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני מערכת היחסים בין ישראל לתפוצות תחת שם הנושא 'אנחנו צריכים לדבר". ל- IAC יש את כל הכלים להקל על דיון חשוב זה ולהביא פתרונות לשולחן לנושאים הדוחקים ביותר העומדים בפני עם ישראל בתפוצות וקשריו עם ישראל.
"התכונה הייחודית של אמריקאים ישראלים היא שאנו לא חוששים להתמודד עם הסוגיות הדחופות של הקהילה היהודית, ויש לנו את האומץ להתמודד עם כל האיומים העשויים להציב את עצמם – בין אם זה אומר להוביל את המאבק באנטישמיות, בתנועת ה- BDS או בנושאים בוערים אחרים. סוג זה של שנאה אינו דבר חדש עבורנו. ואלה לא רק איומים על ישראל או על יהודים, הם מהווים איומים על אמריקה.
"במשך השנים האחרונות למדנו, חווינו והשגנו כל כך הרבה. ובכל זאת המסע שלנו כקהילה רק התחיל ויש לנו הרבה עבודה לפנינו. אנחנו חייבים להתאגד כדי להבטיח שהדורות הבאים יישארו לנצח קשורים בזהותם הישראלית והיהודית ולמדינת ישראל. חובתנו לחזק את הקהילה היהודית ברחבי העולם, כמו גם את הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין ארצות הברית וישראל, חייבים לדאוג לכך שמערכת יחסים זו נתמכת תמיד על ידי רוב האמריקאים, ללא קשר לנטייה הפוליטית שלהם".
