בבית החולים "מעייני הישועה" בבני ברק הלך לעולמו הרב אהרון לייב שטיינמן והוא בן 104. הרב שטיינמן היה בכיר הרבנים בזרם הליטאי וממנהיגי מפלגת "יהדות התורה". מאז היוודע דבר הפטירה החלו ההמונים מתקהלים מחוץ לביתו – ומאות אלפים השתתפו בהלווייתו, שיצאה מרחוב חזון איש 5 בבני ברק. בצוואתו ביקש להיקבר כמה שיותר סמוך לפטירה, והוא ניטמן לצד רעייתו, הרבנית תמר שטיינמן.
דוד הגר (David Hager), איש עסקים ופילנטרופ מלוס אנג'לס, הפעיל במשך שנים לשילוב החרדים בצה"ל ובחברה הישראלית, נפגש עם הרב שטיינמן מספר פעמים. למרות עמדותיו הנוקשות בעניינים הלכתיים, תמך הרב שטיינמן בהקמת "הנח"ל החרדי" ובגדוד ״נצח יהודה״, פרויקט לו תורם דוד הגר כבר שנים ארוכות.
הרב שטיינמן, יליד 1913, כונה ברחוב החרדי הגראי"ל (ראשי התיבות של תוארו ושמו – הגאון רבי אהרון יהודה לייב) או "ראש הישיבה" (זכר לתקופה שבה עמד בראש ישיבת פוניבז' לצעירים ורמז לעיסוקו העיקרי כמנהיג בענייני חינוך). בציבור הרחב נודע הרב שטיינמן בעיקר כמנהיג הזרוע הפוליטית של "דגל התורה" (התנועה הליטאית השותפה ב"יהדות התורה") ונשיא "מועצת גדולי התורה" שלה. אלא שהליווי הרוחני של הפוליטיקאים היה עיסוק שולי ביותר מבחינתו.
את עיקר חייו הקדיש הרב שטיינמן ללימוד, להדרכת מוסדות תורניים רבים ולמתן עצה וברכה לפונים אליו בעניינים אישיים וציבוריים – הכול מהדירה הצנועה בבני ברק, ברחוב חזון איש 5, שבה התגורר. הרב שטיינמן נחשב למתון ופרגמטי יחסית לקודמיו בעבר ולמקביליו כיום בנוגע לסוגיות דת ומדינה, יחסי דתיים-חילוניים, היחס להשכלה ולעבודה ועוד.
אף שהישראלי הממוצע לא בהכרח הבחין בכך ודימה אותו לחרדי-ליטאי-שמרני טיפוסי, בתוך המגזר הייתה לגישתו משמעות רבה. הוא בלט בהדרכותיו החינוכיות ופחות כפוסק הלכה, ולפיכך אין פסיקות מרכזיות הזכורות ממנו. בהדרכות פרטיות כגון גיוס לצבא או יציאה לעבודה היו עמדותיו פרגמטיות מבלי להתפשר על עמדותיו החרדיות.
בעבר הוטחה בו ביקורת נוקבת מצד גורמים קנאיים על שיתוף פעולה עם יוזמי "חוק טל", על תמיכתו בהקמת "הנח"ל החרדי" ובהכשרה מקצועית לצעירים חרדים שאין תורתם אומנותם.
ברחוב החרדי מתכוננים לימי אבל שיחולו בימי החנוכה. הרב חיים קנייבסקי, אף הוא ממנהיגי הציבור החרדי, הורה שלא יספידו את הרב שטיינמן אלא יגידו דברי חיזוק וביקש להורות בשמו לכל תלמידי הישיבות הקטנות והגדולות וכן לילדים הצעירים "להגיע מכל הארץ ולמרות שיאחרו את זמן ההדלקה וכמו כן לנשים, מי שיכולה".
