במכתב, שעליו חתומים עמרני ומנהלה האישי אלון אמיר, נכתב בין השאר: "אנו לא מוצאים סיבה שתתהדרו בלהיטיה הגדולים, האהובים והפופולריים של חדוה עמרני, זמרת פעילה למעלה מחמישים שנים, אם אין בכוונתכם לתת התייחסות נאותה ומספקת לשירי האלבום החדש. המצב הקיים, בו תחנות רדיו משדרות להיטים ישנים של אמנים ותיקים ומתעלמות מהשירים החדשים אינו מקובל עלינו, ולפיכך אין לנו שום רצון שתמשיכו לשדר את נכסי צאן ברזל שלה".
"אם תחליטו לשלב את אחד או יותר משירי האלבום החדש בפלייליסט ו/או לייצר פלטפורמה נאותה ומכובדת לאמנים ותיקים כפי שהעלינו בפניכם בעבר, נשמח לשמוע גם את להיטיה הישנים של חדוה אצלכם בתחנה", הוסיפו עמרני ומנהלה.
עמרני, בת 77, היתה מחצית מהצמד חדוה ודוד, בו פעלה לצד דוד טל המנוח, ולהיטם הגדול ביותר הוא "אני חולם על נעמי" שכתב תרצה אתר והלחין דוד קריבושי. השיר זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר הבינלאומי הראשון ביפן ב-1970. בנוסף להצלחה העצומה של השיר ביפן, שהתבטאה גם במכירות, היא הוציאה במסגרת הצמד וגם כזמרת עצמאית שבעה אלבומים ביפן לאורך שנות השבעים. בפסטיבל הזמר והפזמון שנערך בשנת 1978, שירה של עמרני "בלבד אחד" הגיע לתיקו עם "אבניבי" של יזהר כהן, שזכה לבסוף בניצחון כי הופיע במקום הראשון ביותר דירוגים, וכזכור – לבסוף המשיך גם לנצח באירוויזיון.
עמרני חיה בלוס אנג'לס אבל נמצאת באופן תמידי על הקו הטרנס אטלנטי בין ארצות הברית לישראל. רגע לפני התפרצות הקורונה, הוציאה עמרני במרץ 2020 את השיר "פשוט להיות" ביפנית, ותכננה גם להוציא אלבום אוסף עם שירים ביפנית – אבל התכניות לקאמבק בארץ השמש העולה נאלצו להידחות בשנתיים בגלל הקורונה. במיני האלבום החדש שלה, "על גג העולם", המורכב מגרסאות כיסוי ושיר אחד מקורי, הושפעה מסגנון שנות ה-50 עם תזמורת ועיבודים אקוסטיים של אייל מזיג (לשעבר הדורבנים). על הניהול האמנותי חתום מנהלה אלון אמיר, שעובד עם עמרני ב-15 השנה האחרונות, והוא גם כותב השיר המקורי היחיד באלבום – שיר הנושא.