בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה זינק הנפט למחיר של 129 דולר לחבית — רמות שלא נראו כבר 14 שנה ■ ב–40 השנים האחרונות נקלעה ארה"ב כמה פעמים למיתון לאחר זינוק חד במחיר הנפט ■ גם אם מחיר הנפט יירד, העולם יזדקק למקורות אנרגיה בטוחים יותר
בשבוע שעבר נרשמו בבורסות הסחורות מחירי הנפט הגבוהים ביותר מאז 2008 — מחיר נפט מסוג טקסס מתוק המריא אל מעל 116 דולר לחבית. נפט ברנט כמעט נגע ב–120 דולר לחבית. עוד לא הגענו לשיא של 140 דולר לחבית שרשמו החוזים על טקסס מתוק בשיאם, אבל הזינוק הנוכחי חד ומהיר יותר משנרשם אז. הנפט — שבמהלכה הוא נסחר במחיר שלילי (קונים קיבלו כסף כדי לקחת את הנפט מהמוכרים) — ואז החלו כל הסחורות לטפס. הפלישה לאוקראינה יצרה חששות ממחסור באספקת נפט וגז מרוסיה, ועיכובים במשלוחי סחורות חקלאיות — העולם דואג ממחסור באוכל ודלק, והמחירים גואים.
כשמסתכלים על השפעות מחיר הנפט על הכלכלה, מגלים שרוב אירועי המיתון בארה"ב ב–40 השנים האחרונות הגיעו לאחר זינוק חד במחיר הנפט, מה שמעורר את השאלה אם הזינוק הנוכחי יביא גם הוא למיתון. בין יולי לאוקטובר 1990 מחיר הנפט מסוג טקסס מתוק המריא ב–135%, ובסך הכל ב–164% משפל לשיא באותה שנה. כלכלת ארה"ב נקלעה למיתון שנמשך עד 1991. בין 1999 ל–2000 מחיר הנפט זינק ב–244% משפל לשיא. ב–2001 הכלכלה נקלעה למיתון.
משפל ב–2007, זינק מחיר הנפט ב–184% לשיא ב–2008. כלכלת ארה"ב נקלעה באותה שנה למיתון (שזכה לשם המיתון הגדול). ועכשיו? מחיר הנפט זינק ביום חמישי שעבר לכמעט 117 דולר לחבית, זינוק של כמעט 30% מיום הפלישה הרוסית לאוקראינה שבוע קודם לכן, ו–56% מתחילת השנה.
הנפט עלה עוד הרבה יותר מאז תחילת מגפת הקורונה. ואולם לכך היו סיבות ייחודיות ונדירות — קריסה פתאומית בביקוש שהביאה למחסור במקומות אחסון ונפילת המחירים אל מתחת לאפס. לכן, נתייחס בעיקר לעליות בשבועות האחרונים, ולעובדה שמחיר הנפט כמעט הוכפל בשנה האחרונה
אנליסטים מציינים כי כשהנפט עולה ב–90% או יותר תוך 10–12 חודשים — ארה"ב נקלעת למיתון. ובמקרים רבים, מיתון בארה"ב מתפשט לכל העולם. סין, שנמצאת בהאטה כלכלית חדה, אולי לא תיקלע למיתון בעקבות ארה"ב, אבל היא בהחלט עלולה לסבול אם שוק היצוא של ארה"ב יתחיל לסגור את הארנק בעקבות מצוקה כלכלית.
יש גם הבדל משמעותי ומדאיג בין המצב הנוכחי לבין הזינוקים הקודמים: האינפלציה מתחזקת לא רק במחיר הנפט והסחורות. בארה"ב ובבריטניה היא בשיא של 40 שנה, וגם במקומות אחרים בעולם היא שוחקת את כוח הקנייה וההכנסה של הצרכנים ופוגעת קשות ברווחיות של מפעלים ועסקים.
רוסיה, אחת מיצרניות ויצואניות הנפט הגדולות בעולם, נמצאת עתה במתקפה חריגה בעוצמתה על אוקראינה. הסנקציות שהוטלו עליה אינן חלות על מכירות הנפט והגז, אך קונים רבים, בעיקר באירופה, הפסיקו לקנות ממנה ופנו למקורות חדשים. רוסיה כבר החלה להאט את הזרמת הגז לאירופה בקיץ האחרון, מה שגרם לעלייה מתמשכת במחירו. מדינות כנראה יחפשו מקורות אנרגיה חלופיים, אך זה ייקח זמן, ובינתיים גלי ההדף של המשבר יתפשטו.
זה לא רק הנפט: מחירי הסחורות סגרו את השבוע בעלייה החדה ביותר מאז שניקיטה חרושצ'וב היה מנהיג רוסיה. מדד בלומברג לסחורות זינק ב–26% מתחילת השנה והוא ברמה הגבוהה ביותר מ–1960, אז החלה המדידה. מדד הסחורות החקלאיות של בלומברג עלה ב–26% מתחילת השנה. מדד מחירי המזון של האו"ם שהתפרסם ביום שישי הראה שיא, עם עלייה חודשית של כמעט 4% ושנתית של 24.1%. במונחים ריאליים, המזון לא היה כל כך יקר מתחילת שנות ה–70.
למה התייקרות מחיר הנפט מקדימה תקופות מיתון ומשברים? יש לכך כמה הסברים, והם תלויים בצירוף הנסיבות. בשנים שלפני המשבר של 2008, הנפט עלה ביחד עם הביקוש העולמי לסחורות, אבל גם עם מחירי נכסים אחרים — מניות ונדל"ן. המשבר הפיננסי פרץ במלוא עוצמתו בגלל קריסה בשוק הנדל"ן והאשראי. אך בעצם, הכלכלה האמריקאית היתה כבר במיתון כשאירועי המשבר הגיעו לשיא צורם עם קריסת ליהמן ברדרס, הגעת ענקית הביטוח AIG לסף פשיטת רגל, וקיפאון האשראי שהשתרר במערכת הפיננסית בן לילה.
הגאות בנפט היא אחד מהסימנים המובהקים לשלב הגאות במחזוריות הכלכלית — ביקוש גואה, צמיחה מהירה, עלייה במחירי נכסים. לעתים כל אלה מייצרים בועות, רדיפת סיכונים מופרזת, וגם עודף כושר ייצור, שבשלב מסוים מציף את העולם מעבר ליכולת הקיבול שלו. הטריגר האמיתי למיתון של 2008 היה משבר פיננסי שהחל בבנקים ובשוק הנדל"ן, אבל הנפט היה אחד האותות הבולטים.
מחיר הנפט אינו רק תוצאה של משבר, אלא גם גורם מזרז: כשהוא מתייקר, הוא מכביד על הצרכנים, על המגזר העסקי ועל התעשייה. עלויות האנרגיה עלולות לרסן את הפעילות הכלכלית. דוגמה לכך נראתה בחורף האחרון באירופה: מחסור באנרגיה חלופית הקפיץ את מחיר הגז והפחם, וכתוצאה מכך החשמל התייקר כל כך, שמפעלים מסוימים השביתו את פסי הייצור שלהם בגלל חוסר כדאיות.
במשברים רבים, הנפילה במחירים מובילה בסופו של דבר לחזרתו של הביקוש, וכך מתחילה התאוששות. אבל הפעם יש שלל גורמים נוספים שמובילים לעלייה בביקוש, והעולם עשוי למצוא מענים חלופיים לצורכי האנרגיה שלו. אנרגיות חלופיות, בין אם הן מתחדשות, גרעיניות או מזהמות ממקורות שונים בעולם, יצטרכו למלא את החסר, ולהפחית את התלות בגורמים לא יציבים כמו רוסיה תחת שלטון פוטין. הזמנות הנפט מרוסיה אכן פחתו בימים האחרונים, במהירות ועוצמה מפתיעים. גרמניה הצטרפה לסנקציות על רוסיה אף שהיא זקוקה לגז הרוסי, והיא שוקלת לעצור את תהליך השבתתן של תחנות חשמל גרעיניות — מה שיעניק לה מרווח נשימה למציאת מקורות אנרגיה שאינם תלויים בשגיונות של פוטין.
כל זה נשמע מעודד: המלחמה בשינוי האקלים אולי תצא נשכרת מהמלחמה נגד פוטין, אבל השינויים האמורים ייקחו הרבה זמן — ובינתיים הפגיעה בכלכלה תהיה לא מבוטלת, גם אם האיום על חיי מיליוני אנשים יוסר.
