שנות חקירה של משרד המשפטים האמריקאי נגד בנק מזרחי טפחות בגין העלמות מס הסתיימו בהסדר ובקנס של 195 מיליון דולר • ההסדר חושף שיטות שלא היו מביישות ארגון ביון • בנק לאומי כבר סגר עניין, בנק הפועלים בדרך
לקוחות מזרחי טפחות זכו לשמות בדויים, התקשורת מולם נעשתה באמצעות קודים, מפגשים עם הלקוחות הוסתרו והעובדים התעלמו ממדיניות הבנק ונהליו – אלה היו השיטות שנקטו חלק מעובדי מזרחי טפחות כדי לרמות את הרשויות האמריקאיות ולסייע ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס. כך עולה מההסדר לסיום חקירה בת יותר מחמש שנים של הרשויות האמריקאיות נגד מזרחי טפחות, הולו של אלדד פרשר, שבמסגרתו ישלם הבנק קנס של 195 מיליון דולר. מדובר אמנם בקנס דרמטי, אולם הבנק הצליח להפחית בשיעור משמעותי של 40% את גובה הקנס המקורי שהאמריקאים רצו להטיל עליו, שעמד על 342מיליון דולר.
ההסדר כולל אישומים כלפי עובדי מזרחי טפחות, ולא כלפי הבנק עצמו, אולם הבנק נאלץ לקבל עליהם אחריות ולשלם את הקנס. בהודעה לעיתונות של משרד המשפטים, שעליה חתום אנתוני צוקרמן, בכיר במשרד המשפטים האמריקאי, נכתב כי "מוסד פיננסי אינו ישות ללא פנים, אלא התגלמות של מעשי העובדים. כאשר עובד של בנק בכל רמה שהיא מבצע הונאה הקשורה בכללי המס של ארה"ב, הבנק צריך לקבל על כך אחריות. ההסדר עם מזרחי טפחות הוא התראה נוספת למשלמי המסים האמריקאים שמפרים את החוקים: אנחנו יכולים ונמצא את הנכסים המוחבאים שלכם".
הרגולטור הפיננסי של קליפורניה
ההסדר שהושג עם משרד המשפטים האמריקאי חושף את השיטה שבה פעלו עובדי הבנק. השיטה כללה כל טשטוש אפשרי של זיקה של הלקוח האמריקאי אל החשבון, כדי לאפשר את העלמת מס. ראשית, העובדים אפשרו ללקוחות האמריקאים לפתוח חשבונות בשמות בדויים ושמות קוד במקלטי מס כגון ליבריה ואיי הבתולה. שיטה נוספת הייתה פתיחת חשבונות לאמריקאים תוך הסתרת הזהות האמריקאית שלהם, וויתור על החתמת טפסים כנדרש. בבנק גם התאפשר שירות של השהיית דואר שהיה אמור להישלח לבית הלקוח. בדרך זו לא הגיעו לארה"ב מסמכים המתעדים את קיומו של החשבון.
גם התקשורת בין הבנקאים ללקוחות נעשתה לעתים באמצעות קודים, שמטשטשים את העובדה שמדובר בשיח בין בנקאים ללקוח. כך למשל, נכתב שבאחד המקרים נאמר בשיחה: "שלחתי את הנעליים לקופסה הנכונה". שימוש בלשון שכזו מעידה על כוונה תחילה בהסתרת מידע. בנוסף לכך השתמשו הבנקאים בשיטת הלוואות של "גב לגב" (back to back), שמטרתה לאפשר ללקוח האמריקאי להשתמש בארה"ב בכספים המוסתרים מחוץ למדינה. בשיטה זו העניק הבנק הלוואה ללקוח בסניף שלו בלוס אנג'לס, ומול ההלוואה "מוחבא" הפיקדון בחשבון בשווייץ או בישראל. לפי ההסדר, הבנק נהג בשיטה זו עד שנת 2008.
הבנק דרש מעט מאוד מידע פיננסי מהלווה שביקש הלוואת "גב אל גב". לקוחות אמריקאים שביקשו הלוואה שכזו לא גילו את קיומם של חשבונות אחרים, כולל החשבון המשועבד להלוואה. גם עובדי הבנק הכינו מסמכים לוועדת האשראי של הסניף בלי לזהות את החשבון המשועבד. בעקבות ביקורת שהתבצעה בנושא זה בסניף בלוס אנג'לס, הפסיק הבנק להציע זאת ללקוחותיו ו"חיסל" את הפעילות הזו.
מזרחי טפחות חשוף בארה"ב לשני רגולטורים: משרד המשפטים והרגולטור הפיננסי של קליפורניה. לשם השוואה, בנק לאומי היה חשוף בחקירתו למשרד המשפטים ולרגולטור הפיננסי של מדינת ניו-יורק, שהטילו עליו קנסות של 270 מיליון דולר ו-130 מיליון דולר בהתאמה. הקנס הנוכחי של מזרחי טפחות אמנם מתייחס רק למשרד המשפטים האמריקאי, אבל בהערכה זהירה ניתן לומר, שככל הנראה לא יוטל עליו קנס נוסף מצד הרגולטור המקומי של מדינת קליפורניה.
הקנס כולל שלושה רכיבים: החזר מס שלא שולם בגובה של 53 מיליון דולר, רווחי הבנק מהפעילות הבלתי חוקית באותם נכסים שעמד על 24 מיליון דולר, ורכיב עונש גבוה למדי של 118 מיליון דולר. לשם השוואה רכיב העונש בלאומי עמד על 41 מיליון דולר. אלא שראוי לציין כי ככל שהזמן עובר האמריקאים הופכים לנוקשים יותר בדרישות הקנס כלפי הבנק.
הרשויות בארה"ב פתחו לפני כשמונה שנים בחקירה נגד שורה של בנקים זרים בשווייץ בחשד שסייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס. לישראל הייתה נציגות מכובדת ברשימת הבנקים, וחקירה נפתחה נגד בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק מזרחי טפחות. הראשון לסיים עם הסאגה היה בנק לאומי, שחתם על הסדר מול האמריקאים לפני כארבע שנים ושילם קנס של 400 מיליון דולר. כעת מזרחי טפחות חותם על הסדר, מה שמהווה הקלה לבנק, ויאפשר לו לחזור להתמקד בפעילות עסקית.
הבנק שעוד נותר פתוח מול החקירה הזו הוא בנק הפועלים. הפועלים גם צפוי לסיים את החקירה עם הקנס הגבוה ביותר. בשבוע שעבר הודיע על הפרשת ענק של כ-920 מיליון שקל בעקבות התפתחויות במגעים מול האמריקאים, ובסה"כ הוא הפריש בגין חקירה זו סכום של כ-2.3 מיליארד שקל (לא כולל הוצאות משפטיות של מאות מיליוני שקלים).
הנזק הצפוי לפועלים: 3 מיליארד שקל
בבנק הפועלים אולי יכולים לשאוב עידוד מכך שמזרחי טפחות הצליח להפחית את גובה הקנס, כלומר ניתן לקיים מו"מ עם האמריקאים על גובה העונש. מצד שני היקף הפעילות בפועלים מול השוק האמריקאי היה גדול יותר מאשר במזרחי, והבנק חשוף גם לרגולטור הפיננסי של מדינת ניו-יורק, כך שלפי הערכות שאת הפרשה הזו עשוי הבנק לסיים בנזק של יותר מ- 3מיליארד שקל.
יצויין עוד שלאחר שבנק לאומי הגיע להסדר מול הרשויות בארה"ב, היו להסדר גלי הדף: בכירי הבנק לשעבר נאלצו להחזיר בונוסים (אם כי בסכום זניח יחסית של כ-5 מיליון שקל), ובישראל החליט משרד המשפטים לפתוח בחקירה לפני כמה שנים, אך טרם הוחלט על הגשת כתבי אישום. כעת יהיה מעניין לראות אם אותם הדברים יתרחשו גם במזרחי טפחות.