כבר בסוף השנה הנוכחית יהיה המאזן שווה: 39 אחוז לבנים מול 39 אחוזי היספאנים. ב-2050 יתגוררו בקליפורניה -50 מיליון בני אדם, מחוז לוס אנג'לס יגדל עד אז בכ-15 מיליון נפשות, אבל מספרם של הלבנים המתגוררים בקאונטי יצנח ב-25% ומספר ההיספאנים יגדל ב-47%
הקיטוב בחברה האמריקאית ובבית המחוקקים שלה ילך ויתעצם בזמן תקופת כהונתו השנייה של ברק אובמה בבית הלבן. עם זאת, נראה כי יש נושא אחד שבהם שני האגפים במערכת הפוליטית גם יחד יכולים למצוא מכנה משותף. מדובר ביוזמתו האחרונה של הנשיא להוציא מקיפאונה את תוכנית הרפורמה בחוק ההגירה ולגבש סביבה תמיכה דו-מפלגתית רחבה. מבחינת הנשיא, מדובר במהלך האמור לבצר עוד יותר את מעמדו בקרב הציבור ההיספאני שהעניק לו תמיכה אלקטורלית מרשימה בהיקף של 72 אחוזים בבחירות 2012. הרפובליקנים, מאידך, לוטשים עיניים בדאגה אל בחירות ה"מיד-טרם" ב-2014 וחוששים שמדיניות שגויה בנושא הטעון יכולה לשמוט תחת ידם את הרוב הדחוק שעוד נותר בידם בבית הנבחרים.
ליבתה של הרפורמה מעוגנת ביצירתו של מסלול ממוסד עבור כ-11 מיליוני מהגרים לא חוקיים, אשר עשוי להוביל את רובם (אם יעמדו בקריטריונים הנדרשים) להשגת היעד הנכסף של השגת אזרחות אמריקאית. פתיחתו של אופק התאזרחות זה עבור המיעוט ההיספאני רב ההשפעה והחשיבות האלקטורלית עשויה לשפר עוד יותר את מעמדם של אובמה והדמוקרטים בקרב דעת הקהל ובכך להעניק להם עמדת זינוק נוחה לקראת האתגרים המצפים בהמשך.
אבל אם עבור הבית הלבן מדובר בחלון של הזדמנות להטביע חותם פלורליסטי משמעותי עוד יותר על אופייה האתני והחברתי של האומה, ובמקביל להוסיף לעצמו נקודות זכות במגרש הפוליטי, עבור המפלגה הרפובליקנית נתפסת התמיכה ברפורמה זו כתנאי הכרחי כדי לפרוץ את מתחם הבידוד והניכור האתני שבתוכו נכלאה בשנים האחרונות. העומדים בראש המחנה הרפובליקני מקווים בדרך זו לחבר את המפלגה מחדש אל הזרם המרכזי של ההוויה האמריקנית בת זמננו, על שלל מיעוטיה ועולמותיה התרבותיים המגוונים. הסנאטור והמועמד לנשיאות לשעבר ג'ון מק'יין התבטא בשבוע שעבר ברוח זו; ובקרב רבים ממנהיגי המפלגה המובסת קיימת תקווה שמועמדה לנשיאות ב-2016 יהיה לא אחר מאשר מרקו רוביו, סנאטור מפלורידה חלק לשון ונעים-מראה ממוצא קובני.
לאחר שמלחמת החורמה שניהלו רבים ממחוקקיה של המפלגה הרפובליקנית נגד הגירה בלתי חוקית (שהצמיחה חקיקה דוגמת "חוק אריזונה") יצרה ניכור עמוק בינה לבין רוב רובה של האוכלוסייה ההיספאנית, ותרמה בכך ישירות לתבוסתו של מועמדה לנשיאות, מיט רומני, בבחירות נובמבר, אין זה מפתיע שהיא מצויה כעת בעיצומו של חשבון נפש. הריכוך המסתמן בעמדותיה בסוגיית ההגירה הוא ביטוי התחלתי ובולט לתהליך זה של הפקת לקחים.
יוזמת החקיקה החדשה מעוגנת בדרישתם של הרפובליקנים ללוות את מסלול ההתאזרחות בפיקוח הדוק ביותר על אזור הגבול שבין ארה"ב ובין מקסיקו. אבל הולך ומתקבל הרושם שבעקבות המכה הקשה שספגו בבחירות לנשיאות, מוכנים היום נציגים בולטים בסיעת הרוב השמרנית בבית הנבחרים לנטוש את הטוהר הרעיוני ואת הדבקות בדרך כדי למצב את עצמם בעמדת השפעה רבה יותר מול ציבורים וקהלים רחבים יותר.
במקביל, פורסם השבוע דו"ח דמוגרפי מאיר עיניים אודות התהפוכות הצפויות בקרב אוכלוסיית קליפורניה, מחוז והעיר לוס אנג'לס. במה שמוגדר כסיומו של תהליך הנמשך כבר כ-20 שנים, צפויה האוכלוסייה הההיספאנית במדינת הזהב להפוך לרוב כבר בשנת 2014, לראשונה מאז נוסדה קליפורניה בשנת 1850. כבר בסוף השנה הנוכחית יהיה המאזן שווה: 39 אחוז לבנים מול 39 אחוזי היספאנים (השאר אוריינטלים, שחורים ועוד). כידוע, קצב הילודה בקרב החבר'ה מאמריקה הלטינית כפול עד משולש מזה של האוכלוסייה הלבנה (הכוללת גם את ילידי ישראל, כולל התימנים שבינינו..). ובמקביל, צפויה בשנים הקרובות פרישה מהדהת לגימלאות של מיליוני בייבי בומרז לבנים, מה שיציב את ההיספאנים והאוריינטלים בעמדות מפתח בכל הקשור לתעסוקה ויצירת מקומות עבודה חדשים באזור.
קליפורניה, המדינה בה המיסוי הוא הגבוה ביותר ביוניון במגוון פרמטרים, תמשיך להוות אבן שואבת לכל העולם; לפי התחזיות הדמוגרפיות יגיע מספר התושבים כאן ב-2050 ל-50 מיליון בני אדם. מחוז לוס אנג'לס יגדל עד אז בכ-15 מיליון נפשות, אבל מספרם של הלבנים המתגוררים בקאונטי יצנח ב-25%. הצמיחה הדמוגרפית של האוכלוסייה האורינטלית תגיע לכדי 27% לעומת נתוני 2010 וזו ההיספאנית תיגדל ב-47% בארבעים השנים הבאות.
מה שאומר שעבורנו, הישראלים שעדיין מתקשים בהגיית, כתיבת ודיבור "אמריקאית" שוטפת, נכון אתגר לא פשוט בשנים ובעשורים הבאים: ללמוד ספרדית שוטפת, ומהר ככל האפשר. אולי נוכל להעזר שלם כך בילדינו, הלומדים את השפה הנדרשת במסגרת לימודי התיכון… ומה יהיה עם העברית, תשאלו? זו כנראה תישאר "לאספנים בלבד" ולבני זוג נחושים ועקשנים בלבד. לא פשוט…
