25שנה אחרי פטירתו של מנחם מענדל שניאורסון, מנהיג חב"ד הרבי מלובביץ', החסידות היא תופעה ייחודית שכוללת בין השאר 3,500 מרכזים ברחבי העולם • הרב יהודה קרינסקי, שהחל כנהג של הרבי ואחראי כיום על מעצמת התקשורת של הארגון, חושף את הסוד
לפני שבועיים ציין העולם היהודי, ויש יאמרו העולם כולו, 25 שנה להסתלקותו של הרבי מלובביץ', מנחם מענדל שניאורסון – מנהיגה השביעי ובינתיים האחרון של החסידות. ברבע המאה שחלפה מאז פטירתו, הפכה חב"ד לתופעת טבע בעולם היהודי – מוקד משיכה עצום לדתיים, לחילונים, חסידים, מתנגדים, ואפילו ראשי מדינות.
נוכחותו רק הולכת ומתעצמת. מאגר הקלטות הווידיאו והאודיו שנותר אחריו ממשיך לפרנס את הדורות הבאים, אך הם לא זקוקים לחוויה ויזואלית. גם לא לדיוקן המפורסם של הרבי, שתלוי במיליוני בתים יהודים והפך כבר לאייקון תרבותי עולמי. הרבי הוא עדיין, וכנראה לנצח, הדם הזורם בעורקים של חב"ד. אלא שהוא לא רק של החב"דניקים, והשפעתו בתחומים רבים רק גוברת.
חסידות חב"ד מבקשת להדגיש את היותה "בית יהודי" כללי, ולדחות על הסף מעורבות פוליטית. אבל צבא ה״דיפלומטים״ שלה, אלפי השליחים במאות מדינות, הופכים אותה בהכרח לכוח פוליטי גדול.
שעות ספורות לאחר נחיתתי בניו יורק, כבר ביקרתי באוהל שבו טמון הרבי מלובביץ'. למרות השעה המאוחרת, עשרות יהודים ולא־יהודים היו במקום. הגיעו לבקש בקשה, להתפלל, להתפעל, לחוש את האווירה. היו שם חסידים של צענז, ויז׳ניץ ובאבוב; אפילו כמה סאטמרים, לצד יהודים מסורתיים, כיפות סרוגות, נערים ונערות חילוניים בלבוש חשוף וגם צעירה אפרו־אמריקנית עם בקשה מיוחדת.
למחרת, באיסטרן פארקוויי 770 בשכונת קראון הייטס בברוקלין, הידוע לכל כ"770" וכמרכז חב"ד העולמי, אני נתקל במנדל אלפרוביץ', שליח חב"ד הטרי בדרום דקוטה, שהשלים נוכחות של החסידות ב־50 מדינות בארה"ב. הוא היה מלווה בשליח מאלסקה, מנדי גרינברג. כינויים של השליחים מהמדינה הצפונית הוא "דה פרוזן צ'וזן" (The frozen chosen).
בחדר צנוע ממתין לי הרב יהודה קרינסקי, יו"ר המוסדות המרכזיים של חסידות חב"ד העולמית. הוא החל את דרכו כשליח הרבי כבר בשנות ה־50, כשנשלח לעודד את כפר חב"ד לאחר הפיגוע בבית הספר למלאכה, שבו נרצחו שישה אנשים. לאחר מכן שימש נהגו האישי של הרבי ובהמשך דוברו. כיום, בגיל 86, הוא בעל הדרגה הגבוהה ביותר בחסידות – אבל מבטל עצמו בפני זיכרון הרבי. חב״ד בוחרת לכתוב את העתיד בדיוֹ של העבר, והעבר מבחינת חב״ד מעניק השראה גם לעתיד.
הרב קרינסקי גדל במשפחה חב"דית להורים שהגיעו לארה"ב בתחילת המאה ה־20. "הוריי נשבעו זה לזה שאם אלוהים ייתן להם ילדים, הם יעשו כל שביכולתם על מנת שהילדים שלהם ישמרו תורה ומצוות. הם בנו בית יהודי מאוד באזור בוסטון, ואני הייתי הצעיר מבין תשעה ילדים. כאשר הרבי הקודם היה שולח את השלוחים מרוסיה או פולין לאמריקה לבצע את עבודת השליחות, הם תמיד נשארו איתנו בבית. גדלתי באווירה חמה, שבה הכנסת אורחים, תפילה ולמידה היו בשגרה. הלכתי לבית ספר ציבורי, כי לא היו ישיבות באותה תקופה באזור".
יש לך רישיון?"
הפגישה הראשונה שלו עם הרבי היתה רגע לפני בר המצווה. "הוריי אמרו שהם רוצים שאעבור מבית הספר הציבורי לחינוך של לובביץ' בניו יורק", מספר קרינסקי, "זה היה ב־1946, בחול המועד סוכות. נכנסתי עם אחי הגדול לישיבה ואז ראיתי את הרבי בפעם הראשונה. התמלאתי יראה. באותו רגע, למרות גילי הצעיר, ידעתי שאני רוצה לגור איתו וללמוד ממנו. אחרי החגים נרשמתי לישיבה. הייתי אחד הנערים היחידים במעונות, השאר גרו באזור. הרבי אמר לחלק מהבחורים האחרים למסור לי לדבר איתו. הוא היה נוהג לשמור בצד את הדואר שהגיע אלי, הוא ידע מי אני, אבל לא ידעתי שהוא יודע מי אני. תמיד הייתי הולך לתפילות, עומד וצופה ומקשיב למה שיש לו לומר. ואותה תחושה של יראת הכבוד מעולם לא פסקה, גם עשרות שנים אחרי שעבדתי עבור הרבי. בכל פעם שהייתי צריך להיכנס לחדרו ידיי היו רועדות מעט. באחד הלילות, כשלמדתי עד מאוחר בבית מדרש בניו יורק עם עוד מישהו, אחד האנשים פתאום רץ פנימה ושאל 'יש לך רישיון? הרבי רוצה לנסוע אז תמצא מכונית ותיקח אותו'. מצאתי מכונית מחב"דניק שגר לא רחוק ולקחתי אותו, ואל תשאל אותי איך הרגשתי כי פשוט אי אפשר להסביר את זה. מאותו רגע הפכתי להיות הנהג הכמעט בלעדי".
הרגשת שהרבי צריך להיות מעורב בפוליטיקה?
הרבי מעולם לא היה מעורב בפוליטיקה. אני יכול להגיד לך מתוך היכרות איתו במשך 40 שנה, 24 שעות ביממה. כל מיני מועמדים מכל הקשת הפוליטית היו מגיעים אליו והוא היה מעניק להם הדרכות וייעוץ, אך מעולם לא הביע תמיכה במועמד כזה או אחר".
מה השתנה מאז 1957, השנה שבה התחלת לכהן כחלק מהצוות של הרבי ואחראי מערך התקשורת שלו? איך למשל מדברים אל אנשים בצורה משכנעת בעולם הדיגיטלי שלנו באופן שאינו מפריע להלכות ולערכים של התנועה?
ראשית – האנשים משתנים, וגם מספר האנשים השתנה. להערכתי חב"ד היא התנועה היהודית הגדולה בעולם בפריסתה. יש יותר מ־3,500 מרכזי חב"ד בעולם, ולצד הפצת רעיונות התורה והמצוות, האנשים שלנו מצילים אנשים כשיש אסונות. כך היה בנפאל ובצונאמי הגדול (בשנת 2004). הם גם עוזרים ללא יהודים, נרתמים לכל דבר. והם מאוד מוצלחים. מדובר בארגון היהודי הכי פעיל בעולם. הדאגה ליהודים היא חלק מהווייתו, 24 שעות ביממה.
לגבי העידן הדיגיטלי – באינטרנט טמונות סכנות רבות אך גם פוטנציאל גדול. המציאות היא שזה הפך להיות חלק מהחיים, ולכן לצד זהירות מקסימלית מהסכנות, עלינו לרתום אותו למטרות טובות וקדושות. ב־1957 כאשר התחלתי במערך התקשורת של התנועה, לא היו מחשבים. כאשר רצית לפרסם הודעה לתקשורת, היית צריך לעשות המון דברים ולשלוח דרך הדואר וכו', היום אנחנו מאוד מתקדמים בתחום בגלל הנסיון שלנו. אני זוכר שהעברת הדרשות של הרבי דרך לוויין נחשבה למהפכנית בזמנו ב־1980. היה צריך ציוד מאסיבי ויקר כדי שזה יקרה. עכשיו לא צריך כלום, רק מחשב – והכל בלחיצת כפתור".
מזוזות בחדרי הסטודנטים
בשנת 2008, בסדרת הפיגועים הקשה במומבאי, התברר שעבודתם של שלוחי חב"ד לא רק קשה אלא גם מסוכנת, כאשר שישה אנשים נרצחו בבית חב"ד בעיר, ובהם בני הזוג הרב גבריאל ורבקה הולצברג ז"ל. "מבלי לפרט, אומר שיש הרבה פעילות מאחורי הקלעים בתחום הביטחון של השלוחים", אומר קרינסקי, "לצד התפילה שלנו לאלוהים לביטחון השלוחים, אנו גם צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי להגן עליהם. היה לנו גם פיגוע בבית חב"ד בסן דייגו לפני כמה חודשים".
אמריקה תמיד קיבלה יהודים. כשאתה רואה את המתקפות האנטישמיות היום באמריקה, זה משהו שחשבת שיכול לקרות?
לצערנו מסעות ירי בארה"ב הם דבר שבשגרה. שיקגו, למשל, נראית לפעמים כמו שדה קרב. אנחנו צריכים פשוט להתפלל שאלוהים יגן עלינו. התקשורת בכל אמריקה התרשמה לחיוב מהדרך שבה הרב מקליפורניה הגיב לירי (בבית חב"ד בפאוול, ליד סן דייגו בסוף אפריל).
באותו שבוע, בגלל אותה תגובה, סטודנטים באוניברסיטאות קבעו מזוזות על דלתות החדרים שלהם רק כדי להראות שהם לא מפחדים".
רבים מאשימים את ממשל טראמפ באירועי הירי נגד יהודים. בחב"ד אתם חושבים שיש בכלל היגיון להאשים את הנשיא באנטישמיות?
אני לא מבין את זה בכלל. אתה צריך לשאול על כך את המפלגה הדמוקרטית . לא הגיוני להאשים אותו, אי אפשר להבין למה הם קוראים לו כך. הוא אינו אנטישמי ולהאשים אותו שהוא אחראי לירי יהיה אבסורדי".
הרבי לא ביקר מעולם בישראל. לא היה לו צורך רוחני לבקר בכותל?
שאלה טובה. גם בי קיננה השאלה הזאת במשך שנים רבות ונשאלתי על כך מצד הרבה עיתונאים. לא היה לי את האומץ לשאול אותו ישירות, זה לא תפקידי. אז כתבתי לרבי מכתב על כך שעיתונאים שואלים את השאלה הזאת. הוא ענה שאם מגיעים לארץ ישראל אסור לעזוב, אלא אם כן זה למען חתונה או לימוד תורה. ומכיוון שהוא כבר עושה את שני הדברים האלו, הוא לא היה יכול להגיע רץ ישראל ולעזוב אותה".
עד כמה חב"ד מוטרדת מתופעת ההתבוללות?
אם יש מישהו שדואג לבעיית ההתבוללות זה הרבי דרך השלוחים. אני לא חושב שיש עוד תנועה שמקדישה את כל מאמציה ומגיעה לכל כך הרבה מקומות, כדי לפעול בנושא. אני בטוח שהשלוחים הצליחו במידה רבה להאט את הסחף אך יש עוד עבודה רבה לפנינו".
ומה לגבי המאבק באנטישמיות?
הייתי פה כאשר בנימין נתניהו נפגש עם הרבי בפעם הראשונה. הוא בדיוק מונה לתפקיד השגריר באו"ם. הוא הגיע לרבי בזמן ההקפות (בשמחת תורה), ובית הכנסת היה מפוצץ באנשים. עמדתי לצד הרבי ליד ארון הקודש הפתוח, ונתניהו הגיע והציג את עצמו בפניו. הרבי דיבר איתו למשך 40 דקות, ממש בעיצומן של ההקפות, וכולם מחכים שיסיים כדי שיהיה אפשר להמשיך. והאיש הצעיר הזה נתניהו) 'לוקח' 40 דקות מזמנו. "הרבי אמר לו כי האו"ם הוא בית חשוך, ולכן צריך להאיר אותו. 'מעט אור דוחה הרבה חושך… החובה שלך היא לשים אור במקום החשוך הזה. לא להילחם, אלא רק להאיר אותו'. והסיפור הזה ניטע עמוק בליבו של נתניהו. אני מאמין שזו היתה הגישה של הרבי לאנטישמיות, גם אם אי אפשר לנצח אותה".
עונה על שאלות חשובות"
אחד מהמנהיגים הבכירים בעולם שמקיים יחסים קרובים עם חסידות חב"ד הוא נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. הרב קרינסקי מספר כי בשיחה אישית עימו, שאל אותו הנשיא מאיפה ברוסיה הגיעו הוריו לארה"ב. "הנשיא גילה לי שגדל באזור יהודי בסנט פטרבורג והיה גוי של שבת. הוא לא השתמש במונח הזה, אבל הבנתי ממנו שזה היה מה שעשה עבור היהודים בצעירותו והכיר את כל האופרציה. הוא דיבר על חב"ד כאילו הוא שליח בעצמו".
יש לכם שלוחים בכל מקום שיש יהודים. בכל חמישים המדינות של ארה"ב. תגיעו גם לאיראן?
בזמנו, היו שני תנאים שהיו צריכים להתמלא לפני שהרבי היה שולח מישהו. אחד – שיהיה מקווה טהרה, ושיהיה מצב פוליטי יציב".
אתה וכל השלוחים פגשתם את הרבי אך הנכדים שלכם מעולם לא, הם רק ישמעו סיפורים עליו. לא מגיע להם גם רבי?
יש להם, לדעתי. יש כל כך הרבה דברים כתובים של הרבי – המכתבים והנאומים – 35 כרכים של מכתבים עם שאלות ותשובות, ממש תורה שלמה, על כל תחום בחיים, מאות כרכי נאומים. ויש כ־1,500 מאמרים חסידות עמוקים. המונים מושפעים מאוצר זה עמוקות. שנית, אני מודה לאלוהים שבתחילת שנות ה־70 החלטתי לצלם בווידאו את האירועים של הרבי, למרות העלויות הגבוהות. ויש גם ההקלטות משידורי הלוויין. כיום אפשר לצפות בסרטי הוידאו האלה ו ולראות דרכם את האכפתיות והלהט של הרבי. הילדים רואים את זה וזה נכנס ללבם".
מה היה שונה אצל הרבי? למה יש חסידים שאינם של חב"ד שבאים לבקר את מקום קבורתו?
אני חושב שהרבי נגע בלב של כל אחד – גם באלו שלא נחשבו לחסידים שלו. אני יודע שאצל החסידויות השונות, וגם אצל הליטאים, כשיש אירועים שונים בעולם, במיוחד בנוגע לארץ ישראל, הם שואלים את עצמם מה הרבי היה אומר. בעבר הם לא רצו לשמוע את עצתו, אך היום הם מרגישים שהוא עונה על השאלות החשובות".
אפשר לומר שהמורשת של הרבי היא שבכל אחד מאיתנו יש קצת חב"ד.
בהחלט. לחלוטין. חב"ד, ובפרט תורת הרבי, עוזרת לכל אחד להתחבר למהות של היהדות".