הסופ"ש של יניב כהן מתחיל בימי חמישי בקוסקו ואז במרקטים הכשרים בעיר * כשהוא מגיע הביתה מתחילה העבודה האמיתית: הכנת סלטים, מרקים, בשרים ודגים * כבר שבע שנים הוא מריץ את פרויקט "השבת שלי יניב" שמספק מקום מפגש, הכרויות וחזרה למסורת לאלפי ישראלים בכל הגילאים * עכשיו, עם האינפלציה והריביות החונקות, הוא זקוק לעזרת הציבור כדי להמשיך את המפעל הקדוש הזה * מי מתנדב להרים את הכפפה?
יניב כהן מודה שהוא מכור ולא יכול להפסיק. ההתמכרות שלו אולי לא תשמע לכם כמשהו נורא כל כך, אבל עבור חשבון הבנק שלו זה דווקא כן. כבר שבע שנים שיניב מארח מדי יום שישי בערב עשרות ישראלים לארוחת ערב, למחרת היום אלו שנשארים לישון, גם מצטרפים לחמין של שבת. פרוייקט כזה, שממומן על ידי בן אדם אחד, הוא עניין לא פשוט – אבל יניב לא יכול להפסיק. "את צריכה להבין, יש אנשים שאין להם לאן ללכת בשבת, הם לגמרי לבד בבית או במכונית. יש גם הומלס ישראלי שישן ברכב והפעם היחידה בשבוע שהוא אוכל ארוחה חמה זה אצלי. אז תגידי לי, איך אני יכול להפסיק לעשות את השבת?"
כששואלים אותו מדוע הוא לא גובה לפחות תשלום סימלי עבור ארוחות השבת שלו, הוא עונה בפשטות: "אני לא יכול, אם עשרת הדולרים האלו הם מה שיגרמו לאנשים לא לבוא, אני לא אעשה את זה. אני לא רוצה שהם יתלבטו אם לבוא לעשות את השבת רק בגלל כסף".
יניב התחיל את הפרויקט כשהרגיש בודד, זמן קצר לאחר שהגיע לעיר המלאכים ב-2015. בזמנו הוא התפרנס מניקוי שטיחים ומערכות מיזוג אוויר. קודם לכן הוא גר במדינות שונות בארה"ב, מרילנד, ניו יורק, פלורידה, פילדלפיה, שיקגו ובסן דייגו. ב-2008 בזמן שגר במרילנד הוא הוזמן לביתו של חבר שלימד אותו מה זה ערב שבת אמיתי. יניב, שלא היה רגיל לחגוג ערבי שבת כאלו התרגש והתלהב מהאווירה המשפחתית החמה ונשבע לעצמו שיום אחד הוא גם יחגוג כך את ערבי השבת.
ילדותו של יניב הייתה לא פשוטה והחלה בשכונה מוכת פשע בקריית ים. "אבא שלי נפטר ממנת יתר כשהייתי בן 7 והוא בן 28. הוא היה מכור להרואין. גרנו אז בקריית ים, שם היו רוצחים ודוקרים על ימין ועל שמאל. התחלתי כילד גם להתדרדר, עשיתי כל מיני שטויות כמו לגנוב אופניים, דברים כאלו, אז אמא שלי שלחה אותי לפנימיות. הפנימיה הפכה לכמו משפחה עבורי והחברים בפנימיה היו כמו אחים כי הייתי בן יחיד".
לאחר שעבר מספר פנימיות אמו החזירה אותו הביתה ויניב החל לעבור בתי ספר. "עברתי מלא בתי ספר, סך הכל תשעה. יש לי בעיות קשב וריכוז שהיקשו עלי ללמוד וגם נולדתי אדם שאוהב להצחיק אז המורים לא יכלו להשתלט עלי. הייתי ליצן הכיתה. כל הילדים היו צוחקים, גם המורה והמנהל שהיה מגיע לכיתה היה נקרע מצחוק אבל זה לא התאים להם. המנהלים תמיד היו אומרים לאמא שלי – מצטערים אבל הוא לא יכול להמשיך בבית ספרנו. היום אני מבין שהתפקיד שלי בעולם זה לתת לאנשים שמחה, לתת להם להרגיש טוב".
קרדיט על 20 בני זוג נשואים
כשרק עבר ללוס אנג'לס הוא גר בגסט האוס. בערבי שישי נהג להגיע לארוחה בבית משפחות שונות בעיר אבל אז היה שב לחדרו החשוך בגסט האוס ותחושת הלבד היתה מתעצמת. "לא היתה הרגשה של שבת בבית והייתי די בודד ועצוב" הוא מספר. לאחר שחסך מספיק כסף, הוא יצא לחפש בית שם יוכל גם לארח בעצמו ערבי שישי. כשראה את הבית בנורת' הוליווד, הוא ידע מייד שהוא בשבילו. "הסלון היה מאוד גדול ויכולתי לדמיין לעצמי כמה אנשים אני הולך לארח שם בערבי שישי. למזלי, הקונה הקודם נפל ב'אסקרו' והצלחתי לקנות את הבית בראשית 2017 ומאז התחלתי את מסורת ערבי קבלות השבת אצל יניב".
שמו של יניב החל לעבור מפה לאוזן והוא עצמו גם הזמין כל מי שפגש בסופרמרקט, קוסקו וברחוב לבוא אליו לשבת כשהוא מסרב לקבל "לא" כתשובה. לאורך השנים הכירו דרכו רווקים ורווקות ולא פחות מ-20 זוגות נישאו. "אני הייתי הזוג ה-11 להינשא" מספר יניב בחיוך. "זה היה החלום שלי, להכיר מישהי שתגיע לשולחן השבת ואז זה קרה. ספיר באה לבקר את אחותה למחצה מנישואיו השניים של אביה ושאלה אותה: איפה אני יכולה להכיר ישראלים בעיר? אחותה ראתה את הפוסט שלי בפייסבוק ואמרה: בואי נלך אליו. ספיר חשבה לעצמה, מי המטורף הזה שעושה ערבי שבת בבית ומזמין אנשים שהוא לא מכיר אליו? אז היא הגיעה אלי, התאהבה בי ואני בה והתחתנו. חיפשתי בכל העולם אהבה עד שמצאתי אותה אצלי מסביב לשולחן השבת כמו שתמיד חלמתי".
היום יש להם כבר שני ילדים, נאיה בת שנתיים ורפאל בן שלושה חודשים. גם לזוג הראשון שהכיר אצלו בבית נולדו שני ילדים ויניב כמובן הגיע לחתונה ולברית. "אני מוזמן להרבה חתונות של זוגות שהכירו אצלי", הוא אומר בסיפוק. "הבחורה הראשונה שמצאה אצלי בן זוג הייתה תמי, חברה שלי שהיתה מגיעה לערבי שבת כל יום שישי. היא מאוד רצתה להתחתן כי כל החברות שלה כבר התחתנו חוץ ממנה. יום אחד הגיע חבר שלי מסן דייגו לשבת, הוא ישב מולה ולמחרת הערב הם כבר יצאו לדייט ראשון ומאז זה היסטוריה. הם התחתנו, קנו בית, הגדילו את העסק ונולדו להם שני ילדים. כל פעם שהם רואים אותי, הם מודים לי. מבחינתי זה סיפוק עצום לדעת שבזכות ערבי השבת שלי אנשים הכירו והתחתנו".
לאחר שמספר האורחים שלו הלך וגדל והוא עצמו התחתן, הוא הבין שהוא חייב לעשות הפרדה בין בית המשפחה ובין הבית בו הוא מארח מדי שבת (ובחגים) ורכש את הבית הסמוך כשיצא למרקט. בבית הראשון הוא ממשיך לארח אנשים ומשכיר חדרים במחירים זולים לאנשים שמגיעים לעיר ומתקשים למצוא דיור. אך גם שכר הדירה המוזל שהוא מקבל, לא מצליח לממן את הוצאות האירוח הכבדות. "אני מתבייש לבקש תרומות,. אני רגיל לתת, לא לקחת אבל זה מתחיל להיות קשה. יש לי מינוס בבנק ותשלומים על הלוואות גדולות שלקחתי מכרטיסי האשראי. בזמנו הייתי גם עורך את החגים והיו מגיעים יותר אנשים ממה שהיו מגיעים לשבת אבל אני לא מארח יותר בחגים כי זה בלתי אפשרי. עם השבת אני לא יכול להפסיק כי אם לא אמשיך, לא יהיה לאנשים האלו איפה להיות והם יעבירו את השבת לבדם".
כל שבוע עולה ליניב כאלף דולר לאירוח שישי-שבת. בכל יום חמישי הוא יוצא למסע קניות שאורך כמה שעות. הוא מתחיל בקוסקו, ממשיך לחנויות שונות שם הוא קונה בשר כשר, דגים, חלות, פיצוחים ועוד. כשהוא מגיע הביתה, עם זאת, מתחילה העבודה האמיתית אז הוא מכין סלטים, מרקים, מכין את הבשרים והדגים, עורך שולחן עם סכו"ם חד פעמי. מיום חמישי ועד שישי הוא בקדחת הכנות. לא תמיד הוא יודע כמה אנשים יגיעו אליו כי ההזמנה פתוחה לכולם, אבל הוא דואג להכין מספיק אוכל שיספיק לעשרות אנשים. בין לבין הוא גם עוזר לאשתו עם הילדים, מחליף חיתולים, מנקה, מכין חמין לשבת וגם עובד. כשיום שישי בערב מגיע, הוא כבר סחוט מעייפות אך לא תנחשו זאת לרגע.
כשהדלת נפתחת והאורחים מתחילים לזרום, יניב הוא פצצת אנרגיה, מחייך מאוזן לאוזן, מצחיק, שר ומקבל את כולם בחום ואהבה. "הבדידות היא המחלה הנוראית ביותר בעולם" הוא אומר. "יש גבר מבוגר שמגיע לכאן כל יום שישי באוטובוס מהעיר. אשתו נפטרה והוא בודד לגמרי, הוא אמר לי שהוא מחכה כל השבוע לערב שבת אצלי, אז הוא סוף סוף יושב עם אנשים, אוכל וצוחק. והוא לא היחיד. אני מקבל גם טלפונים מהארץ מאמהות שאומרות לי: 'יניב, הבן שלי הגיע ללוס אנג'לס ולא מכיר אף אחד, תעזור לו,' לפעמים מדובר במקרים קשים. פעם הגיע אלי בחור מכור לקריסטל מת'. עכשיו אני יודע מה זה סמים כי אבא שלי מת מזה ואני נשבעתי שלעולם לא אגע בסמים. גם אלכוהול התחלתי לשתות בגיל מאוחר ואני בקושי שותה. נתתי לבחור הזה לישון אצלי ופתאום באמצע הלילה הוא מתעורר ומתחיל לדבר אל הקירות דברים מוזרים. אתה לא תמיד יודע מי מגיע אליך. למרבה המזל הצלחנו להכניס אותו לגמילה, הוא עדיין שם ובמצב הרבה יותר טוב".
מארח, שדכן, לשכת עבודה, פסיכולוג
לא רק רווקים צעירים מכירים אצלו, אלא גם אנשים בפרק ב' של החיים. "הגיע אלי מישהו בן 71, גרוש שמאוד רצה להתחתן ולא הצליח למצוא בת זוג. ערב שישי אחד מגיעה לכאן אישה, שדכנית במקצועה ממיאמי שהגיעה לעיר. במהלך הערב יצא להם לדבר והיא סיפרה לו שהיא שדכנית. היא מצאה חן בעיניו והוא אמר לה: אז אולי תשדכי אותי אליך? וזה מה שהיא באמת עשתה. הם התחתנו לפני מספר חודשים".
עם כל הסיפורים היפים על שידוכים והרגשת המשפחתיות שהוא מעניק לאנשים בודדים, יניב מודה שלא תמיד קל לעזור לאנשים. יניב שמצא עצמו בתפקיד מארח, שדכן, לשכת עבודה ומעין פסיכולוג אומר שלפעמים כל זה גדול עליו. "אני מנסה לעזור מתי שאני יכול אבל לא תמיד כל אחד מוכן לעשות את המאמץ ולנסות לעזור לעצמו. יש בחור אחד הומלס שכל פעם אני מציע לו עבודה זו או אחרת אבל הוא דוחה את הכל, פשוט לא רוצה לעבוד. יש אנשים שמבקשים ממני למצוא להם שידוך אבל כשמציעים להם, יש להם תירוצים למה זה לא מתאים. אני עוזר מתי שאני יכול אבל אנשים גם צריכים לרצות לעזור לעצמם. אני תמיד מסתכל על חצי הכוס המלאה, הכסף הוא לא המטרה שלי בחיים אלא הנתינה לזולת".
מה החלום הכי גדול שלך בחיים?
"לפתוח אולם אירועים עם אוכל ולארח אורחים מדי שבת וחג ובית ספר יהודי לילדים קטנים במחיר סמלי כך שכל אחד יוכל לאפשר זאת לעצמו ושהילדים יוכלו לגדול עם חברים יהודים כמותם. יש בעיית התבוללות קשה כאן וחינוך יהודי מאוד חשוב בקטע הזה. יש לי סיפור יפה על בחור ישראלי שהגיע אלי לשבת עם בחורה גויה ולאחר שחווה את החוויה של השבת הוא הבין שעולם לא יהיה לו את זה אותה בחורה. הוא נפרד ממנה, הכיר בחורה ישראלית והתחתן אתה. מבחינתי זה להציל נפשות יהודיות כי למרבה הצער יש ישראלים רבים שמתחתנים בנישואי תערובת.
אמו של יניב מתבוננת מהצד על הבן שגידלה, מתמוגגת מנחת. "זה הזמן שלי להחזיר לה" אומר יניב, "כשהייתי ילד היא עבדה בשלוש עבודות מהבוקר עד הלילה כדי לתת לי הכל. היא הביאה לי את הדברים הכי טובים שרק יצאו לשוק פלייסטיישן, משחקים, הג'ינסים והבגדים הכי יפים שרציתי. היום אני עוזר לה עם התשלומים וכל מה שצריך. מבחינתי משפחה היא לפני הכל. הגעתי למצב שכסף לא מעניין אותי, אני מרגיש הכי עשיר בעולם כשאני רואה את שולחנות השבת אצלי בבית מלאים עד אפס מקום וכשאנשים יוצאים מכאן עם חיוך על הפנים".
מה כוללת התמיכה שלכם בשבת של יניב?
הכרויות ושידוכים (18 שידוכים, 10 תינוקות והיד עוד נטויה); קירוב לבבות וחיזוק היהודים בגולה; לינה בחינם; תפילין/כיפות/ציציות/מזוזות למי שאין; הפרשת חלה; מניעת התבוללות; זיכוי הרבים בשיעורי תורה גם מרבנים גדולים; תמיכה לעמוד על הרגלים (מציאת עבודה/רכב);העזרה למבוגרים וערירים גם בלינה; חיבור חברים יהודים; תמיכה נפשית;שפע של אוכל חם וכשר, קינוחים, סלטים, שתיה; בגדים ואוכל לנזקקים.
רשימת העלויות לשבת:
דגים, עופות, בשר, חלות, שתיה, עוגות ועוגיות, פירות, פיצוחים, תה/קפה/סוכר/חלב; צעצועים לילדים, חד פעמי: סכום, צלחות, כוסות לשתיה קרה/חם; חשמל/מים/פחים; שירותי ניקיון; תשלומי משכנתא ואחזקה, שיפוצים ותיקונים; כיסאות, שולחנות, מפות; מיטות/מזרונים/סדינים/מצעים; סבונים, חומרי ניקוי, חומרים לכביסה; תנורים/מקררים.
רוצים לעזור ליניב עם מצוות סעודת השבת? תוכלו לתרום במקומות הבאים:
Zelle 424-405-1982
Venmo @Yaniv7
החשבון מחובר לעמותה ללא מטרת רווח: Yaniv’s shabbat inc tax id 82-4642468
