כל אישה ציונית שאיכפת לה מעתיד ילדיה ומעתיד העם היהודי יכולה למצוא את מקומה בויצו, ארגון המתנדבות הגדול מסוגו בעולם * עבר, הווה, עתיד (וגם הזמנה לערב ההתרמה השנתי ב-3 בנובמבר למען נשים בסיכון)
"מאז שאני זוכר עצמי אבא שלי היה מכה אותי. מדי יום, לאחר שחזר מהעבודה, לפני שהספיק לאכול את ארוחת הערב, היה נכנס לחדרי וחובט בי. מכות, בעיטות ויריקות היו מנת חלקי היומית עד שהייתי רואה שחור מול עיניי. רק אז היה מניח לי ויוצא מהחדר בלי לומר מילה. בשקט".
אריק (שם בדוי) , בחור חסון, עומד בימים אלה לפני גיוסו לצה"ל. על רקע כפר הנוער ויצו ניר העמק, שבעמק יזרעאל, מקום שלו ופסטורלי, נשמע סיפורו כאילו לקוח מעולם אחר, רחוק. אולם סיפורו של אריק אינו שונה מסיפורם של רבים מתלמידי פנימיית כפר הנוער ויצו ניר העמק. "לא פעם מצאתי עצמי כילד קטן יושב וחושב למה אני לא מספיק טוב בשבילו? למה אבא אינו אוהב אותי? האם כל יום אני מאכזב אותו מחדש? אמא שלי ידעה מכל הסיפור: אמא שלי ידעה מהמכות ומהתעללות הפיזית היומית שהייתה לשגרת חיי. ידעה ושתקה. לא עשתה דבר.
"בגיל 11 הבנתי ששני האנשים הקרובים אלי ביותר, שני האנשים שהביאו אותי לעולם, הם בעצם נגדי. הם נטשו אותי, מופקר לגורלי. מצאתי עצמי מסתובב ברחובות, לפעמים מבקר בבית-הספר ולפעמים לא, לן בבתי חברים ולא פעם הרחוב היה לי בית והרגשתי בו בטוח יותר מאשר בביתי שלי. חברתי לגורמים הקרובים לעולם הפשע והפכתי להיות כמותם. כמעט. אבל אני רציתי יותר. רציתי לעשות משהו משמעותי יותר עם חיי ובגיל צעיר ידעתי שאני חייב לקבל אחריות על עצמי, על עתידי, אחרת אשאר בתהום שאליה הושלכתי.
אריק: "שיטוט מקרי באינטרנט הביא אותי לכפר הנוער של ויצו ניר העמק. מונחים כמו 'הזדמנות שווה' ,'בית חם', 'תמיכה', 'עתיד טוב יותר' משכו את תשומת לבי ובסיועם של גורמי הרווחה הגעתי לויצו, הגעתי הביתה. מזה חמש שנים אני מתגורר בכפר הנוער. המקום מהווה כל דבר שנער כמוני יכול לחלום עליו – מסגרת לימודים, הכוונה, סיוע פסיכולוגי, אוזן קשבת, חברים ויותר מכל – בית שמקבל אותי כמו שאני ופותח בפני דלת לעתיד טוב יותר. בימים אלה אני עומד להתגייס לצה"ל והבית, ויצו ניר העמק, יישאר פתוח בפני גם בזמן שרותי הצבאי. אין לי בית אחר".
סיפורו של אריק הוא סיפורם של נערים ונערות בסיכון המוצאים את קרן האור לשינוי בחייהם באמצעות ויצו – ארגון נשים ציוניות מתנדבות, הקיים למעלה מ-90 שנה ומפעיל כ-800 פרויקטים ברחבי הארץ. ויצו הוקמה במנצ'סטר בריטניה בשנת 1920 על-ידי רבקה זיו, ורה ויצמן וחברותיהן ,כארגון נשים ציוניות מתנדבות במטרה לאחד את כל הנשים למען הגשמת הרעיון הציוני ולמתן מענה לצרכיהן של נשות הישוב המתחדש בארץ ישראל וילדיהן. בהמשך הקימה ויצו שלוחות ברחבי העולם: באירופה, אוסטרליה, קנדה, דרום אפריקה ודרום אמריקה, והייתה לארגון הנשים הציוניות המתנדבות הגדול ביותר בעולם. השלוחה בישראל הוקמה בשלהי שנות ה-20 ופעילות נשות ויצו בעולם התמקדה בסיוע לישוב המתחדש בארץ ישראל.
לאור המצב הכלכלי והבריאותי הקשה ששרר בארץ ומצוקתן של משפחות הישוב, עסקו מתנדבות ויצו במתן שירותים לנשים וילדיהן. מתנדבות ויצו חלקו חלב לתינוקות, מפעל שלימים הפך לרשת טיפת החלב , שסייעה לגדל דורות של ילדים בישראל. ויצו הצעירה גם דאגה גם לבריאותן של הנשים וספקה הדרכה ותמיכה באמצעות ביקורי בית. המצב הקשה יצר תופעה של הזנחת תינוקות, שנבעה מהקושי לטפל בהם. כמענה לבעיה זו הקימה ויצו בירושלים ולאחר מכן גם בתל-אביב, כבר בשנת 1924 את "בית התינוקות" שפעל במתכונת של פנימייה. מעון הילדים הראשון הוקם כבר בשנת 1927, מענה לצורך של נשים שעבדו מחוץ לביתן. כמו-כן סייעה ויצו בקליטתן של העולות החדשות, והכשירה אותן למקצועות עבודה שונים.
ויצו מילאה תפקיד מרכזי בהקמת בתי ספר וכפרי נוער שהכשירו תלמידים לעבודה בחקלאות ובמקצועות נוספים, ביניהם בתי הספר החקלאיים בנהלל ובעיינות, בית הספר לשתלנות וגננות בפתח תקוה ובית הספר "ניר העמק" בעפולה, בתי ספר מקצועיים שהוקמו בחיפה וברחובות ובתי ספר למטפלות בירושלים ובתל אביב וכן כפר הנוער "הדסים". מרבית בתי הספר פעלו כפנימיות וקלטו ילדים משכבות אוכלוסייה שונות ובהם גם עולים חדשים. לאחר הקמת המדינה הועבר משרדה הראשי של ויצו מלונדון לתל-אביב. עם הקמת המדינה ויתרה ויצו על חלק מהשירותים והמוסדות שהקימה לרבות רשת טיפות החלב והחינוך החקלאי ואלה עברו לידי הממשלה של המדינה הצעירה.
"גדולתה של ויצו" אומרת הגב' טובה בן דב, נשיאת ויצו העולמית, "היא ביכולתה להתאים עצמה לצרכיה המשתנים של החברה בישראל". "ויצו המשיכה לספק שירותים משלימים לשירותי המדינה, המשיכה בקליטת עליה כשאת מדינת ישראל פקדו גלי עליה שונים, בחינוך ובסיוע לשכבות החלשות. כמו כן ויצו סייעה לחיילות צה"ל, תמכה במשפחות שכולות וכן בקשישים".
ויצו אימצה את הלשכות המשפטיות ואלה מופעלות על ידי מתנדבות ויצו. החל משנות ה-70 החל הארגון לעסוק גם בשאלת מעמד האשה ואלימות נגד נשים. ויצו פתחה בארץ מקלטים לנשים מוכות, מרכזים לנערות בסיכון וכן מרכז למניעת אלימות במשפחה. "אחת ממטרות ויצו הייתה ועודנה לחזק את הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות", מסבירה הלנה גלזר, נשיאת הכבוד של ויצו העולמית, "פעילותן של נשות ויצו במדינות שונות ברחבי העולם הינה מרכיב משמעותי בקשר שלהן עם מדינת ישראל. נשים אלה תומכות ומסייעות לפרויקטים רבים של ויצו בישראל וללא סיוען ותמיכתן פעילותה של ויצו לא יכלה להתקיים".
החל משנות ה-80 נשות ויצו פעילות מאוד גם בארה"ב. הן תומכות ומסייעות לעשרות פרויקטים של ויצו בארץ. סניפי ויצו פעילים קיימים בניו יורק, במיאמי, ביוסטון ובערים נוספות. "ויצו לוס אנג"לס הוקמה בסוף שנות ה-80 על-ידי קבוצת נשים מדרום אפריקה, שגדלו על ברכי ויצו", מספרת מרים ויצמן ,המכהנת כיו"ר ויצו המקומית לצד חנה רובינשטיין. "ויצו עוברת מאם לבת כחלק מהזהות היהודית. אמי הייתה פעילת ויצו בצ'ילה וממנה קבלתי את ההבנה שלי שכאשה וכיהודייה יש לי מחויבות לעתידו של העם היהודי, לזהותו ולעתיד הדור הצעיר. מה שקיבלתי מאמי זכיתי להעביר גם לבתי, סברינה זמל, הפעילה בקבוצת ההנהגה הצעירה של ויצו".
כל אשה ציונית שאיכפת לה מעתיד ילדיה ומעתידו של העם היהודי , יכולה למצוא את מקומה בויצו. רבות מנשות הקהילה של לוס אנג'לס נוטלות חלק בפעילות הארגון. "אני שמחה לראות את הדור הצעיר שלנו כאן, צעירים וצעירות כאחד, נוטלים חלק בפעילות ויצו" אומרת חנה רובינשטיין. "פעילותם היא עתידנו. אני גאה בעובדה שהשנה הוקמה קבוצת הנהגה צעירה של ויצו ואנחנו נהנים לראות חברה צעירים מכל גווני הקהילה המקומית נוטלים חלק בפעילות זו. רק השבוע ציינו הצעירים את חגיגת הקיץ במסיבה שמחה ביאכטה שכל ההכנסות מאירוע היו למען ילדים בסיכון."
ויצו כיום היא תנועה א-מפלגתית המיוצגת באו"ם . לויצו כ-250 אלף חברות בחמישים ארצות ברחבי העולם. ויצו מפעילה למעלה מ-800 פרויקטים בארץ בהם כפרי נוער ופנימיות לילדים בסיכון, מעונות יום, מועדוני נוער, מקלטים לנשים מוכות, מועדוניות, לשכות משפטיות ומרכזים למניעת אלימות במשפחה. עדות ממקור ראשון: "ויצו הצילה את חיי" אומרת טלי (שם בדוי). "הגעתי למקלט נשים עם שני ילדים וצרור בגדים, חבולה פיזית, אך יותר מכל נפשית. בזכות עבודה מקצועית וליווי תומך פתחנו ילדיי ואני פרק חדש בחיים. ויצו הצילה אותי ולעולם תהיה חלק ממני".
ב-3 בנובמבר תערוך ויצו לוס אנג"לס את ערב ההתרמה השנתי שכל הכנסותיו קודש למען נשים בסיכון.
למען עתיד ילדי ישראל
עשרות צעירות וצעירים חגגו את מסיבת הקיץ של ויצו במרינה דל-ריי. מוסיקה קצבית, אוכל נהד, ומצב רוח מרומם, שררו במסיבה שכל הכנסותיה למען ילדים בסיכון.
הצעירים חברי ההנהגה הצעירה של ויצו, לבושים כולם בלבן, חגגו על גבי יאכטה שהפליגה במשך שלוש שעות ממרינה דל רי. ״לרקוד, להנות, ולפגוש חבר'ה צעירים מכל גווני הקהילה היהודית ויותר מהכל – להיות חלק מארגון חברתי שדואג לעתידם של ילדי ישראל – מה עוד אפשר לבקש?״ אומרת קרן קרומן, חברת הנהלת קבוצת WIZO YOUNG PROFESSIONAL, שאירגנה את הארוע.
קרן תייצג באוקטובר הקרוב את צעירי ויצו בסמינר בינלאומי שייערך בישראל בו ישתתפו נציגות הדור הצעיר מכל הפדרציות של ויצו ברחבי העולם. בחודשים הקרובים מתכננים צעירי ויצו פעילויות נוספות ופרטים יפורסמו בהמשך.
